40 דקות מתל אביב, עולם אחר
ארבעים דקות מתל אביב, עולם אחר. מרחבים עצומים, נופים קסומים, פינות חמד, יין טוב, שמן זית משובח, חיי קהילה וקונפליקט שכנים שתחילתו אולי פה, אבל נמצא בכל מקום
דקה ל-43
לפני שנה פרסמתי בחיל ורעדה פוסט ראשון. מאז הצטרפו אליו עוד שישים. היום, כששואלים אותי מי אני, התשובה היא: אישה עובדת, אימא, בת זוג ובלוגרית. כן, אני בלוגרית.
משנים זווית, מנערים את השלום
“טיפשות: לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות בכל פעם”. אמירה המיוחסת לאלברט איינשטיין. טיפשים אנחנו לא ותהליך השלום חשוב מכדי שנוותר עליו. חייבים לשנות זווית.
מה ממוגרפיה?
סרטן שד לא חוויתי ומבינה גדולה ברפואה אני לא, אבל עוצמת האמוציות בדיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הפתיעה אותי מאוד וכן, יש לי מה לומר.
מאפים ג’מייקנים משגעים ושובבים
הם נראים כמו אמפנדס אבל הם באו מג’מייקה ואני פגשתי אותם באנגליה והתחלתי להכין אותם בבית בישראל. מאפים ג’מייקנים בחריפות שובבה שממלאים את המטבח בריחות קארי מופלאים ואוי, כמה שהם טעימים!
התחת שלי נראה סגול בזה?
רק אחרי פרץ האימפולסיביות האופייני שהביא אותי להצטרף לפרויקט הזה שאלתי את עצמי למה. מה משך אותי בפרויקט המשלב דימוי גוף, סרטן וצילומים ומה החוט המקשר בין השלושה?
סדנת איטליה במטבח – ארבעה מתכונים נבחרים
המתכון ל”בלוגריות נהנות יותר” כולל מטבח אחד, 9 בלוגריות, קאווה צוננת, צחוקים, קמצוץ רכילות ומיליארד קלוריות. אתם מוזמנים לאלתר כרצונכם ובינתיים, קבלו ארבעה ממיטב מתכוני סדנת איטליה במטבח
חיו, אכלו מילקי ותנו לחיות
רק בישראל הגירה היא עניין ערכי. אנחנו עולים לישראל ויורדים ממנה. רק בישראל שופטים בחירות של מהגרים ומהגרים שופטים בחזרה ורק בישראל תופעה די שולית מתנפחת לממדי צונמי
נשים חיות עבודה, אבל בלי רעש, בבקשה
כשמיקרוסופט עולה לכותרות, זה בדרך כלל בגלל חידוש טכנולוגי כלשהו, הפעם ההדים הם תוצאה של אמירה של מנכ”ל החברה, סאטיה נאדלה, שמשאירה טעם רע בפה והרבה שאלות קשות
ולפעמים הסליחה לא באה בקלות
היחסים שבין אדם לחברו הם בשבילי השורה התחתונה ביום הכיפורים. הצום, התפילות, השופר, הם הרקע, המסגרת, אבל בסוף, אם לא תיקנתי את יחסיי עם אחרים, לא עשיתי הרבה