ביקור משפחתי בלונדון, העיר שפעם היתה הבית ועכשיו היא כבר לא בית ועדיין לא סתם עוד יעד תיירותי. תמיד יהיה לה מה להציע וגם מה לחדש. יומן מסע
שלוש וחצי שנים חלפו מאז הביקור האחרון שלנו בלונדון. אז, עזבנו אותה באמצע פרעות הקיץ של 2011, עיר רפאים ששקטה אחרי לילה סוער שהותיר אחריו צלקות בדמות חלונות ראווה מנופצים, פחי זבל בוערים וסחורה שנבזזה מחנויות הפזורה על המדרכות. מאז לא חזרנו, לא בגלל הפרעות, פשוט כי העדפנו יעדים אחרים, או סתם כי לא יצא וכי לא התחשק לנו במיוחד.
שלוש וחצי שנים זה לא מעט זמן, הספקנו לאבד את העיניים המקומיות, ברור לנו שלונדון היא כבר לא הבית וכמובן שהרבה דברים השתנו ויחד עם זאת, הרבה דברים גם נשארו אותו הדבר ובשבוע שהיינו שם, העיר לא הפסיקה לתעתע בנו עם כל החדש-ישן.
לונדון היתה ותהיה תמיד יעד מרתק עם משהו בשביל כל אחד: מוזיאונים, מבנים יפהפיים, כנסיות, תיאטראות, מועדונים, חנויות, מסעדות ומה לא. בביקור הזה, החלטנו לחוות את העיר גם קצת כמו תיירים ולא להישאב יותר מדי למשפחתולוגיה. אז אחרי כמה ימים של ביקורי משפחה וחברים, השלמת חוסרים קולינריים והרבה מאוד שופינג, גם יצאנו לטייל בעיר הגדולה והנה כמה תובנות וגם כמה רעיונות:
- השכונה שבה התגוררנו היא ממש לא להיט ולמרות צמיחה עצומה שבאה לידי ביטוי בבניה מאסיבית לגובה – שם וברחבי לונדון כולה – לקח לנו פחות מחמש דקות להסתכל אחד על השניה ולהגיד בקול אחד “איזה מזל שעזבנו”. מצד שני, עדיין בשכונת מגורים בפרברים הכי קל למצוא את החנויות הקטנות עם המציאות האמיתיות ובחנויות הרשת הגדולות קצת פחות צפוף מאשר במרכז לונדון. חוץ מזה המסעדה ההודית האהובה עלינו עדין מצוינת ונפתח גם Kaspa’s -מקום חדש ומגניב שמתמחה בקינוחים מופלאים. זו רשת שעדיין אין לה הרבה סניפים, אבל בהחלט שווה ביקור למי שאוהב קינוחי ענק בדיינר בסגנון אמריקאי.
- הטרנד הלוהט בקניוני לונדון הוא Brow Bars – דוכנים בהם בחורות הודיות עושות ללקוחות גבות בשיטת החוט. אם לא אכפת לך לשבת באמצע קניון, מול עוברים ושבים, כשדמעות זולגות מעיניך, זה מאוד נוח – לא צריך לקבוע תור או להגיע במיוחד, עוברים, עוצרים לחמש דקות וזהו. גם אני נפרדתי בשמחה מ-6 פאונד והתחדשתי בצמד גבות מטופחות להפליא.
- עוד טרנד לוהט, אם כי כבר לא כל כך חדש הוא ה-Bubble Tea, שעצר גם לתחנה קצרה בארץ אבל לא ממש תפס (וחבל שכך). בלונדון זה עדיין להיט, בעיקר בקרב ילדים (ובמקרה שלנו, גם ההורים שלהם). מדובר במשקה שהגיע מטייוואן. הוא מבוסס על תה ומגיע בגרסאות שונות שהמשותף לרובן הוא גולות הטפיוקה הצפות במשקה. דגמנו כמה סוגים והגענו למסקנה שהכי טעים (לנו) זה באבל טי קר על בסיס פירות עם גולות טפיוקה המתנפצות בפה ומכילות מיץ.
- קפה. בשבילי, להתארח בבית בלי מכונת קפה זה בעייתי, בעיקר כשבלונדון הקפה הוא לא משהו. קפה סביר אפשר למצוא ברשתות כמו Costa ו-Starbucks, אבל אם רוצים קפה טוב באמת, כדאי להגיע לבר איטליה ב-Frith St. ולדמיין שבעצם אתם נמצאים ברומא (הצוות כולו איטלקי). בדיוק מול לבר איטליה נמצא מועדון הג’ז האגדי, Ronnie Scott’s. למקום הזה שמורה פינה חמה במיוחד בלבנו כי במועדון הסלסה שהיה שם פעם בקומה למעלה הכרנו פול ואני לפני 15 שנה…
- הסושי הכי כייפי הוא זה של !Yo Sushi – יושבים סביב הבר והסושי עובר לו על מסוע ממנו בוחרים את מה שאוהבים. יש סושי הרבה יותר טוב בלונדון (למשל ב-Misato), אבל במדד הכיף, !Yo Sushi לוקח בגדול, בעיקר עם ילדים. אם אתם מעדיפים סיני, צ’יינטאון מלאה במסעדות. מומלץ להתרחק מאלה המציעות מזנון חופשי זול ולהשקיע בארוחה טובה מתפריט ותמיד כדאי ללכת למסעדות בהן יושבים לקוחות סינים. אנחנו אכלנו ארוחה מצוינת ב-Gerard’s Corner. טיפ קטן – אם אתם צמחונים או מקפידים לא לאכול חזיר המנעו מכל סוגי המרק, כולם מבוססים על אבקת בסיס המכילה סוגי בשר שונים, כולל חזיר. עובדה חשובה זו למדנו ממלצרית חביבה שהסבירה לנו באנגלית רצוצה שזה בסדר, מרק הירקות צמחוני גם אם הוא מבוסס על אותה אבקה כי לא מרגישים את טעם הבשר… אם אתם צמחונים/טבעונים עדיף אולי לבקר במסעדות הודיות, שם צמחוני זה צמחוני.
- אוהבים גבינה? אל תפספסו את Neil’s Yard Dairy בסמוך לקובנט גרדן. חנות קטנה ומטריפה עם ריח משכר של גבינות בעיקר מכל רחבי האיים הבריטיים אבל גם ממדינות אירופה אחרות.
- אם כבר אתם בסביבה של קובנט גרדן והצלחתם להתגבר על הצפיפות בדוכנים, לנשנש בדוכני האוכל המגוונים מאוד, ליהנות ממופעי הרחוב ועדיין אתם רעבים – לכו ל-Belgo. מסעדה בלגית ותיקה בעיצוב תעשייתי – לפני הירידה במעלית הציצו אל המטבח שנמצא תחתיכם ואז רדו למסעדה והזמינו סיר מולים עם צ’יפס ומיונז וכמובן בירה בלגית טובה. אישית, אני אוהבת במיוחד את ה-Kriek – בירה בטעם דובדבנים. הפעם לא יצא לנו לאכול בבלגו, אבל עברנו והצצנו במטבח ואני נזכרתי בימים, לפני 15 שנה ויותר, שהייתי מבקרת פה בקביעות עם עמיתה לעבודה שהיגרה ללונדון מבלגיה.
- אוטובוס התיירים. כן, זו קלישאה, אבל אוטובוס התיירים הוא בהחלט דרך נהדרת לטעום ממה שיש ללונדון להציע. קונים כרטיס שתקף ל-24, 48 או 72 שעות (באתרי האינטרנט מבטיחים לכם מחיר זול, אבל אפשר לקבל את אותו מחיר והטבות נוספות מנציגי חברות האוטובוסים בתחנות) ותוכלו לעלות ולרדת מהאוטובוס כמה שתרצו, בכל תחנה. הכרטיס מקנה גם שייט בתמזה ובחלק מהקווים יש מדריכים שמספרים בזמן אמת על האתרים השונים. הם מעניינים מאוד, משעשעים מאוד ויש להם המון עצות טובות. למשל – לא לתת טיפ למדריכים בשייט הטוענים שאינם מתוגמלים, זה פשוט לא נכון.
- הבן שלי לא יסלח לי אם לא אזכיר את Five Guys מסעדת המבורגרים אמריקאית המתהדרת בשימוש בחומרים טריים בלבד ובקציצות, לחמניות וצ’יפסים עבודת יד. את כוסות השתיה הקלה אפשר למלא כמה פעמים שרוצים במגוון מעורר השתאות של משקאות תוססים והדור הצעיר מדווח על המבורגר מכוער, אבל טעים במיוחד.
- ללכת ברגל ולפתוח את העיניים – כי באמת, יש כל כך הרבה מה לעשות, לראות ולטעום בעיר הזאת שאי אפשר להתנסות בהכל ובטח לא לכתוב על הכל, לא נאמרה כאן מילה על המוזיאונים, החנויות, המועדונים, ההצגות, התה המסורתי במלונות הפאר (פעם, לפני הרבה שנים, הוזמנתי לתה מסורתי בדורצ’סטר, חוויה של פעם בחיים שממש אשמח לחזור עליה שוב) ועוד אלפי דברים שאפשר לעשות, לראות ולטעום בלונדון…בלונדון הבגדים והקוסמטיקה זולים, האוכל יקר ואי אפשר למצוא סלט נורמלי, אבל לגמרי אפשר להיות שם בכיף, לבד או ביחד וממש אין צורך לבזבז זמן על הטלוויזיה, גם אם היא יותר טובה 😉
