מוכנה לפרוש כנפיים

The story of my family is a story of humanity and bravery as well as hard-heartens and hate, foresight as well as naivety and several “what what have happened if” moments that would mean life or death

ערב יום הכיפורים תמיד מעורר אצלי גל של נוסטלגיה לילדות הירושלמית בבית הכנסת האיטלקי בירושלים, זה שבו מתפללים בנוסח הייחודי כל כך של יהודי איטליה. עם ניגונים משלנו ועם כל נדרים בעברית

על המדינה מוטלת האחריות לדאוג לסביבה נגישה ולהעניק שוויון הזדמנויות, עלינו כחברה מוטלת האחריות לדרוש מהמדינה למלא את תפקידה

סיפורה של המשפחה שלי הוא סיפור של אנושיות וגבורה לצד אטימות ושנאה, תכנון מדוקדק לצד מקריות, ראיית הנולד לצד תמימות ורגעי “מה היה קורה אם” שמשמעותם חיים או מוות

לפני שבע שנים בדיוק כחלק מתהליך של שינוי מבחירה, פתחתי בלוג אישי בסלונה שהצמיח לי כנפיים. היום, שוב אני בתהליך של שינוי, הפעם לא מבחירה והגיע הזמן לסגור מעגל