הבחירות הוכרזו לפני פחות משבוע וכבר הוכרזו פיצולים דרמטיים, נטישות, מפלגות חדשות שצצות כמו פטריות אחר הגשם ומה לא. התחזית ל-9 אפריל 2019: יהיה סוער, מאוד
לא חלף שבוע מרגע ההכרזה על תאריך הבחירות וכבר ברור שגם יחסית למדינה שהבחירות בה הן תמיד דרמטיות, הבחירות הקרובות עומדות להיות דרמטיות במיוחד ולא רק בגלל צל הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה.
בנט ושקד עוזבים את הבית
לא מן הנמנע שמרגע כתיבת שורות אלה ועד לפרסומן יקרו עוד כמה אירועים דרמטיים, אבל נכון לעכשיו, הדרמה שמעסיקה אותנו מאז מוצאי שבת, היא הודעתם של נפתלי בנט ואילת שקד על עזיבת הבית היהודי והקמת מפלגה חדשה. לשניים הצטרפה גם שולי מועלם-רפאלי. המפלגה תרוץ לכנסת תחת השם “צל”ש” והסיעה בכנסת תיקרא “הימין החדש” (מה שלא מנע משרת התרבות והספורט, מירי רגב, לכנות את בנט ושקד “שמאלנים”). המפלגה החדשה תקבל מהכנסת מקדמת מימון לבחירות ותשאיר מאחור חוב ענק של כ-22 מיליון שקלים. בין המועמדים האפשריים לרשימה החדשה, הח”כ לשעבר ינון מגל שפרש מהכנסת על רקע תלונות על הטרדות. התיק נגדו נסגר ולא הוגש כתב אישום.
בבית היהודי נותרה חבורת סמוטריץ’ הלה”טופוב הגזען, סלומינסקי החשוד בהטרדות, אורי אריאל שאוהב להעניק מתנות ואף לא אישה אחת לרפואה.
סימני השאלה בשלב זה רבים: האם בנט ושקד יצליחו לעבור את משוכת אחוז החסימה? האם ינהיגו את “הימין החדש” יחד או שבנט יהיה יו”ר יחיד? האם לא מוטב היה ששקד, הפופולרית מהשניים, תהיה בראש? האם הם יתמזגו לתוך הליכוד או שיחברו שוב ל”בית היהודי” אחרי הבחירות? למי יחברו חברי הבית היהודי שנשארו ומי יעמוד בראש המפלגה לאחר לכתו של היו”ר?
בינתיים, המפלגה החדשה של בנט ושקד מצטרפת לשורה של מפלגות חדשות שצצות כאן כמו פטריות אחר הגשם.
אורלי לוי אבקסיס, סימן קריאה
אורלי לוי אבקסיס, שהיתה בין הראשונות שהכריזה על הקמת מפלגה חדשה, חשפה בשבוע שעבר את שם מפלגתה החדשה, “גשר”, כשמה של מפלגתו של אביה, דוד לוי, את הלוגו (רק לי סימן הקריאה הזה מזכיר את הלוגו של אתר וואלה?) והתחייבות לייצוג שוויוני לנשים. לוי-אבקסיס רואה את עצמה כמי שיכולה לגשר בין הקצוות ומצהירה שלא תחבור למפלגות אחרות. בין החותמים על טופסי ההקמה של המפלגה נמצאים הזמר קובי אוז, שחקנית התיאטרון חנה הספרי, לילך שם טוב, שבעלה רצח את שלושת ילדיהם ודודו אוואט, שוער בעבר ואיש עסקים בהווה.
עדינה בר שלום, כבוד ומתינות
בר שלום, אישה מוערכת ורבת פעלים בחרה אף היא לא לחבור למפלגה קיימת, אלא להקים מפלגה משלה. היא הכריזה על החלטתה כבר ביוני האחרון ומפלגתה “אחי ישראלי – החיבור הוא הסיפור מוגדרת כ”בית פוליטי חדש המבוסס על פוליטיקה של טוב משותף – מתינות, כבוד הדדי וחתירה להסכמות”.
בני גנץ, האיש השקט
מרגע שאושר שהרמטכ”ל לשעבר ייכנס לפוליטיקה בראשות מפלגה חדשה, הסקרים משתוללים. אין דבר שאזרחי ישראל אוהבים יותר מגנרלים וכיוון שאין מפלגה שלא מחפשת ביטחוניסט, בני גנץ הוא האיש המחוזר ביותר בפוליטיקה הישראלית. כבר שמענו על סירובו להצעתו (שהיתה או לא היתה) של אבי גבאי לפנות לו את מקומו בעבודה, שמענו גם על חבירה אפשרית לשר הביטחון לשעבר “בוגי” יעלון שאף הוא הקים מפלגה ועל גישושים וחיזורים מצד כל שחקן בזירה, בערך.
בינתיים, גנץ לא הצהיר על שותפויות או על חבירות וגם לא על עמדות כלשהן אלא רק על שם מפלגתו “חוסן לישראל”, שם שנשמע, כנראה לא במקרה, כמו מבצע צבאי. תקנון המפלגה, שפורסם אף הוא, מקנה לגנץ סמכויות נרחבות בקביעת הרשימה ובהחלטה על כניסה לקואליציה אך גם מגבילה את משך כהונת יו”ר המפלגה. בינתיים לנו נותר רק לתהות אם נראה גם נשים ברשימה ומה יהיו תוצאות הסקרים אם וכאשר גנץ יפתח את פיו.
אלדד יניב משתף בכל הכוח ורץ
מצטרף טרי ביותר למערכה הוא אלדד יניב שהכריז על הקמת רשימה חדשה בשם “תנועת המחאה”. כבר במרס האחרון עזב יניב את מפלגת העבודה ואל תנועת המחאה מצטרפת אליו גם דינה דיין, אישה דתיה, שמאלנית מהפריפריה שהיתה האישה היחידה שהתמודדה על ראשות העבודה, עד שפרשה וחברה להרצוג. עכשיו פרשה דיין גם ממפלגת העבודה כדי להצטרף ל”תנועת המחאה”.
הספינה הטובעת של העבודה
המחנה הציוני כבר מזמן נמצא במצב לא פשוט וגם בחירתו המפתיעה של אבי גבאי האאוטסיידר ליו”ר, שבראשית הדרך עוררה תקוות רבות, לא סיפקה את הסחורה. יש במחנה הציוני אנשים איכותיים להפליא, אבל משהו שם פשוט לא עובד וזה לא רק בשותפות בין העבודה לתנועה. בשבוע שעבר, לצד השמועות על הצעתו של גבאי לגנץ, הסתובבו גם שמועות על נטישה אפשרית של כמה מחברי העבודה וגישושים של חלקם בקרב השכנים משמאל, מרצ ובקרב השכן החדש והשקט, גנץ. בינתיים, כבל ונחמיאס ורבין מכחישים (סוג של) ולא ברור אם אכן העכברים נוטשים את הספינה או שתימצא הדרך להחזיר אותה לנמל מבטחים. גבאי, מצדו, משדר עסקים כרגיל ומספר לנו שהוא יהיה ראש הממשלה הבא.
כחלון על השער וכולנו המתפוררת
מאז שנכנס לכנסת ה-20 ולקואליציה המתוחה עם נתניהו עם 10 מנדטים הספיק כחלון לאבד את אבי גבאי ואת אלי אללוף ועכשיו גם מייקל אורן הודיע על פרישתו וזה רק ענין של זמן עד שיואב גלנט, שכבר מזמן מרקד עם הליכוד, יודיע אף הוא על פרידה. את אורן וגלנט נראה אולי בליכוד ובנתיים אנחנו רואים בעיקר את כחלון שבשבוע שעבר תמונתו התנוססה על שערי ישראל היום וכלכליסט במודעות ענק שהתחזו לכתבות ומתחו את גבולות המותר והאסור בתעמולת בחירות.
המשותפת ממשיכה והבית הערבי
הרשימה המשותפת שנולדה בעקבות העלאת אחוז החסימה וזכתה ל-13 מנדטים הצליחה לשרוד קדנציה ראשונה. ג’מאל זחאלקה כבר הודיע על פרישתו מהכנסת וחנין זועבי מכחישה לעת אתה שמועות על פרישה צפויה שלה אך נראה שפני המשותפת, למרות החריקות וחילוקי הדעות, להמשך האיחוד. עם זאת, הפעם צפויה לה תחרות מצדה של שחקנית חדשה בזירה, מפלגה ערבית חדשה שמצהירה על הכוונה “לייצג באמת את המגזר הערבי”, זאת על רקע ביקורת כלפי המשותפת שנראה שדואגת לאינטרס הפלסטיני ולא את צורכי הערבים אזרחי ישראל.
ישראל מחכה למנדלבליט
בתחילת דצמבר 2018 המליצו המשטרה והרשות לניירות ערך על העמדתו לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לכאורה לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, עכשיו הגיע תורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להחליט אם לקבל את ההמלצות ולהעמיד את נתניהו לדין או לא. על פי סקר שנערך לאחרונה, 83% מאזרחי ישראל סבורים שעל מנדבליט להצהיר על החלטתו לפני הבחירות. האם נתניהו יתפטר אם יוגש כתב אישום נגדו? על פי פרסום ב”ישראל היום”, התשובה היא לא. נתניהו הכחיש את הפרסומים, אך גם לא הצהיר אחרת. על פי אותו פרסום בכירים בליכוד איימו על “מתקפה חסרת רחמים” על מנדלבליט, גם אמירות אלה הוכחשו והליכוד מפנה את אצבע מאשימה כלפי “השמאל והתקשורת” שהם, לדבריהם, אלה שמפעילים לחצים על מנדלבליט. אם אכן ימליץ מנדלבליט על הגשת כתב אישום עוד לפני הבחירות, קל לנחש מה יגידו אנשיו של נתניהו.
המירוץ לפריימריז
עוד לפני הבחירות יקיימו המפלגות דמוקרטיות פריימריז לקביעת הרשימות. הזמן קצר והמירוץ גורלי. הליכוד עומד לראות את חזרתו לזירה של גדעון סער שכבר הצהיר על כוותנו להתמודד כאשר במקביל, זוגתו, גאולה-אבן סער, הודיעה על פרישתה מהגשת מהדורת החדשות המרכזית בתאגיד. לקראת הפריימריז ביקש נתניהו לשריין שני מקומות במקומות ריאליים וכן להכניס נוהל חדש שמצמצם את בחירת המתפקדים לחמישה מחוזות בלבד. אבל השאלה האמיתית היא מה יעלה בגורלם של “כוכבי” הפריימריז הקודמים: אורן חזן, מיקי זוהר, נאוה בוקר, שרן השכל, יואב קיש ואחרים שנכנסו במספר קולות קטן יחסית כנציגי מחוזות או מגזרים שונים ויצטרכו עכשיו להתמודד ברשימה הארצית.
מילה אחרונה על הכנסת ה-20
הקדנציה האחרונה היתה קדנציה רווית מתחים ושערוריות וקרו בה כמה מהאירועים המביכים ביותר בתולדות בית הנבחרים. על רבים מרגעי השפל אחראי אורן חזן, הילד הרע של הכנסת ה-20, שגם ברגעיה האחרונים, רגע לפני ההצבעה על פיזור הכנסת, ראה לנכון להפנות הערה גזענית כלפי חברת הכנסת פניננה תמנו שטה. הערה זו מצטרפת לשורה של הערות פוגעניות כלפי אנשים עם מוגבלויות וערבים. חזן הוא אולי הכוכב העולה בשמי הביריונות במשכן, אבל גם למיקי זוהר לא חסרו רגעים שהלוואי שהיה אפשר לשכוח. לצד גילויי גסות רוח, גזענות וצרות מחשבה ראינו פה ושם לא מעט ביטויים לטיפשות והשאלה היא אם המגמה תמשיך בכנסת הבאה או שהלקח הופנם ובפעם הבאה נשכיל להכניס לבית הנבחרים חומר אנושי מעט יותר איכותי.
ממשלתו של נתניהו הפתיעה ושרדה 4 שנים. אלה היו שנים לא קלות שבהן ראינו, לצד התנהגויות מביכות, גם תהליכי חקיקה מדאיגים ומקוממים. ממשלתו של נתניהו דאגה בעיקר לשמור ולהגדיל את כוחו של ראש הממשלה, לפלג את העם ולזרוע שנאה, לחלק כספים לשותפים קואליציוניים, לסכל חוקים חברתיים רבים ולפגוע באזרחי המדינה, בעיקר בחלשים שבהם. פה ושם עברו גם כמה חוקים טובים וחשובים, אבל נקודות האור הללו היו מועטות מדי. לממשלה ה-34 לא נתגעגע, אלא אם כן, הממשלה ה-35 תהיה גרועה עוד יותר.
