אין שום דבר רומנטי בציפייה האוטומטית שגבר ישלם בדייט או יבצע מחוות ריקות תחת הכותרת ”התנהגות ג’נטלמנית”. הרומנטיקה ממש לא מתה, היא פשוט זקוקה לעדכון גרסה
למרות שחלפו מאז כמה שנים, אני זוכרת היטב את עידן הדייטים בחיי. היו דייטים שמיצו את עצמם אחרי 5 דקות, היו כאלה שהסתיימו בתחושה לא ברורה והיו כאלה שהשאירו אותי עם חיוך חולמני מאוזן לאוזן שבדרך כלל גם התרסק אחרי כמה ימים מול המציאות. חלקם הסתכמו במפגש אחד, אחרים התפתחו למשהו יותר. דייט אחד שנצרב בזיכרוני הוא זה שמציתי אחרי 5 דקות ושממנו ברחתי לזרועות מי שהיום הוא אבי ילדיי.
איפה הרומנטיקה?
כשיצאתי לדייטים עוד לא הגדרתי את עצמי כפמיניסטית והאמנתי ברומנטיקה במובנה הצר אבל גם אז, בכל פעם שגבר התעקש לשלם עלי, הרגשתי בעיקר אי נוחות. דווקא בגלל שזה מה משצופה מגבר, זה מה ש”מקובל”, זה מה ש”צריך”, הרגשתי שנוצרת משוואה מעוותת שחסרים בה בחירה ורצון אמיתי לתת ובעיקר חסרה בה הדדיות שבלעדיה קשה לבנות מערכת יחסים.
בכל פעם שעולה השאלה “האם גבר צריך לשלם בדייט?” אני מופתעת מחדש מהחיבור האוטומטי שנעשה בין מחווה כלכלית לבין רומנטיקה, בין שליפת ארנק לבין מדדים של נשיות ושל גבריות ואני שואלת את עצמי, ממתי אנחנו מצמצמים את הזהות שלנו למחוות סמליות, איך זה שרומנטיקה מתנקזת לכסף ומה מבלבל כל כך בטריפת הקלפים ובשינוי הכללים לטובת המציאות המשתנה?
בעיני, גבר “גברי” הוא זה שהאגו שלו לא מתנפץ כשהוא נתקל באישה שנושאת איתה גם היא ארנק ושמסוגל להתמודד עם מישהי שמדי פעם גם תשלם עליו. גבר “אמיתי” הוא זה שמסוגל להתקדם עם הזמנים ולהתאים את עצמו למציאות המשתנה. אישה אינה פחות נשית בעיני אם היא רוצה לעמוד על עצמאותה וללכת לצד הגבר איתו בחרה לבלות, מבלי להמתין שיוביל אותה, להפך, מה נשי יותר מאישה חזקה (על עקבים) ומה גברי יותר מגבר שלא מתכווץ ודועך ליד אישה כזאת?
בעיני יש אלף דרכים להיות רומנטיים שאף אחת מהן לא נוגעת לארנק או למחוות שאנחנו אוהבים לכנות “ג’נטלמניות”. גבר רומנטי הוא זה שיושב ומקשיב למה שיש לי לומר, הוא זה שיסתכל עלי באמת וידע לומר מה צבע העיניים שלי בלי להציץ. גבר רומנטי הוא זה שלא יחכה, אלא יתקשר למחרת הדייט כי היה לו כיף וכי הוא רוצה לשמוע שוב את קולי ולדעת מתי ניפגש שוב, גבר רומנטי הוא זה שער לרצונות ולצרכים שלי ומכבד את אזור הנוחות שלי. מערכת יחסים רומנטית היא זו שבה כל אלה מתקיימים, גם מצדו של הגבר וגם מצדה של האישה.
הדדיות ורומנטיקה
אני מאמינה בחשיבות של הדדיות ברומנטיקה. האינטרס, בכל מערכת יחסים, הוא של שני הצדדים. נשים אומרות שהן אוהבות מחוות רומנטיות כי הן רוצות להרגיש מחוזרות ואני מסכימה, חיזור זה נהדר, אבל האם גברים לא רוצים גם להרגיש מחוזרים? האם לחזר אחרי גבר פוגע בנשיות שלך ובגבריות שלו? אם לך נעים להרגיש שהוא רוצה להיות איתך, למה לא לאפשר לו גם להרגיש כך? כן, אנחנו שווים אבל שונים, מאוד שונים ועדיין, חיזור נעים לכולם, גם לבני המין השעיר.
כשבן זוגי ואני נפגשנו לראשונה אני הייתי סטודנטית תפרנית והוא הרוויח הרבה יותר ממני. הוא תמיד רצה לשלם והיה בזה הגיון כלכלי, אבל זה גרם לי לתחושת אי נוחות והוא קיבל את זה והתמודד בגבריות רבה עם הצורך המאוד נשי (ואנושי) שלי בהדדיות. הוא גם נהג לפתוח לי את דלת המכונית והיום הוא כבר לא עושה את זה וחבל שכך, כי זה נעים, אבל היומיום שלנו מלא במחוות אחרות, שלא מופיעות ברשימת “10 המחוות שג’נטלמן צריך לבצע בדייט” ובדיוק מסיבה זו, הן רומנטיות בטירוף.
רוצים להיות רומנטיים? למה שלא תשברו קצת מוסכמות, אל תתנו לפחד מה”כללים” לשתק אתכם ותמציאו רומנטיקה חדשה ונוצצת, בגרסת המאה ה-21? אבל רק אם בא לכם, כמובן.