באו לוועידה נשיא המדינה, דנה ויס, ראשי מפלגות ופוליטיקאים בכירים, חנוך דאום, רוזאן בר, יעל אבוקסיס, עידן רייכל ועוד רבים וטובים. ומי לא בא? שר החוץ של ישראל
רגע, יש שר חוץ?
כן, קוראים לו בנימין נתניהו, הוא ראש הממשלה וחוץ מזה הוא גם שר התקשורת, שר הכלכלה, השר לשיתוף פעולה אזורי וגם שר החוץ. הוא גם כיהן כשר הבריאות, אבל כבר לא, אז בטח יש לו המון זמן פנוי, אבל לא בשביל הוועידה הזאת, כנראה.
כמה מילים על BDS
קמפיין BDS (ראשי תיבות של: Boycott, Divestment and Sanctions – חרם, מניעת השקעות, ועיצומים) הוא קמפיין לחרם על ישראל המנהל מזה 10 שנים, מתרחב וצובר תאוצה ברחבי העולם. יש הסוברים שהחרם הוא אחד האיומים הגדולים בפניהם ניצבת היום מדינת ישראל, לצד יחסי החוץ הרעועים שלנו עם ארה”ב והאיחוד האירופי.
את ועידת “נלחמים בחרם” ארגן אחד מגופי התקשורת הגדולים בישראל. נותני החסות לוועידה – גופים גדולים ומכובדים כמו בנק הפועלים. רשימת המשתתפים היתה מהמרשימות שראיתי אי פעם. נשיא המדינה, ראשי מפלגות, פוליטיקאים בכירים, שגרירים, בכירי עולם הכלכלה הישראלית, אנשי תקשורת ובכירים. מי שלא בא לשמוע את רובי ריבלין, את יאיר לפיד, את יצחק הרצוג או את נפתלי בנט, רצה אולי לשמוע את דניאל בירנבאום, את עופרה שטראוס או את מולי עדן. אחרים אולי באו בשביל דורי גולד או את רון לאודר והיו בוודאי אלה שהיו סקרנים לשמוע את רוזאן בר, את חנוך דאום או את עידן רייכל. הוועידה שודרה בשידור חי באתר ידיעות אחרונות, הטוויטר הופצץ בציוצים ללא הפסק וכותרת רדפה כותרת.
במלחמה עם העולם, במלחמה עם עצמנו
קולות רבים נשמעו ביום הזה, אפילו כמה כותרות מעניינות. רובי ריבלין דיווח שהוא ישן טוב יותר בלילה כשאייזנקוט בראש צה”ל. שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג-אנדרסן הצהיר חד משמעית שהאיחוד האירופי מתנגד ל-BDS וזכה למחיאות כפיים נלהבות מהקהל. רוזאן בר הגדירה את אנשי החרם כ”שמאל מזויף”, שמאל של אנשים בעלי רקע פריבילגי בעלי אג’נדה מוטה ומכוונת שאין להם כל עניין בשלום או בתהליך שלום. יאיר לפיד דיבר על תפקידה החשוב של הרשת במאבק בחרם, על המשבר ביחסים עם ארה”ב ועל המציאות האבסורדית שבה מערך ההסברה מפוזר בין חמישה משרדי ממשלה שונים ואין שר חוץ במשרה מלאה. גם מנכ”ל סודהסטרים, דניאל בירנבאום דיבר על הקושי לנצח במלחמה נגד ה-BDS כאשר אין לנו למעשה שר חוץ.
החרם מציב את ישראל בבעיה קשה, תנועת ה-BDS חזקה, לא ניתן עוד להתעלם ממנה, כדבר איזוטרי ושולי, חייבים להיאבק בה. הבעיה מחמירה כאשר יחסיה של מדינת ישראל עם ארה”ב ועם האיחוד האירופי רעועים ויותר מתמיד נדרשת יד מכוונת של שר חוץ ושל מערך הסברה. יד מכוונת דרושה גם לחברה הישראלית הנמצאת במלחמה פנימית קשה ולא מקרי שגם בדיון על יחסי ישראל עם העולם צף ועלה המשבר הפנימי הגדול שלנו כחברה, המשבר שמעסיק אותנו ולא מותיר לנו את הכוחות או את הקשב הדרושים לטפל ביחסי החוץ שלנו. כולם יודעים שדרושה יד מכוונת של הנהגה, של ראש ממשלה, של שר חוץ, כולם אומרים את זה ורק קול אחד לא נשמע.
ואיפה באמת היה שר החוץ?
בזמן שהצמרת הפוליטית, כולל חברי מפלגתו של ראש הממשלה/שר התקשורת/שר הכלכלה/השר לשיתוף פעולה אזורי/שר החוץ הגיעה לוועידה לדון בדרכים להיאבק ב-BDS, בזמן שכולם דיברו על חשיבותה של הנהגה ועל הצורך בטיפול נחוש במשברים הפנימיים והחיצוניים כאחד, היה עסוק בנימין נתניהו בפגישה עם משלחת עיתונאים בכירים מאינדונזיה. משרד ראש הממשלה יצא בהודעה לעיתונות שבה הוסברה חשיבות כינון יחסים עם מדינה האיים האסייתית וצוינו היחסים המצוינים עם סין, יפן, הודו ווייטנאם. גם על אפריקה, אמריקה הלטינית ורוסיה דובר. אף מילה על היחסים הרעועים עם ארה”ב או עם האיחוד האירופי.
שוב: ראש הממשלה ושר החוץ (וכל שאר תאריו ותפקידיו) בוחר לפגוש משלחת מאינדונזיה במקום לכבד בנוכחותו ועידה גדולה ומכובדת שכונסה לדון בנושא בוער שמדאיג רבים וטובים בעולם הפוליטי, הדיפלומטי, הכלכלי, בתקשורת ובציבור הישראלי בכלל. נוצר הרושם שהאדם שבסמכותו הבלעדית לנהל את המאבק הזה, לא ממש מעוניין לעשות זאת. הוועידה הזאת יכולה היתה להיות הזדמנות מצוינת לתת במה לעשייה שלו בתחום, אם עשייה כזו קיימת, אך הוא בחר בשתיקה והשתיקה מדברת בעד עצמה.
