מפגש בין שתי בלוגריות שלא הכירו קודם, הרבה נתינה וקבלה, כמה תובנות וגם דמעה או שתיים
כבר בדרך לביתה של ענת חנה, למפגש הראשון, עם הכניסה לישוב בו היא מתגוררת, נחה עלי תחושת רוגע ושלווה. לא ממש חשבתי על זה עד שענת חנה שאלה אותי, דקות אחרי שהגעתי, איך הרגשתי ואז ההרגשה חזרה אלי.
רוגע ושלווה, הרבה צחוק וגם כמה דמעות, תובנות והרבה מאוד מילים. כך היו שני המפגשים שלנו.
לא הכרנו קודם, אפילו לא וירטואלית. חיפשתי בת זוג לכתיבת הפוסט הזוגי וראיתי הודעה של ענת חנה, פניתי אליה, התכתבנו קצת בצ’אט, בשיחה שזרמה מהשורה הראשונה, וכמובן שביקרתי בבלוג שלה והוקסמתי.
תה, ריבה ופילאטיס
המפגש הראשון היה בביתה של ענת חנה (וזה המקום לציין שחשוב להקפיד על שני השמות, כי ענת חנה היא לא רק ענת ולא רק חנה, היא לגמרי שני השמות שיוצרים שלם שהוא ללא ספק גדול מסכום חלקיו). למרות שזו היתה פגישתנו הראשונה, לא ניתן לעמוד בפני חיוכה החם ותלתליה השובבים של ענת חנה ומיד הרגשתי בנוח והשיחה זרמה ודילגה מנושא לנושא לנושא ובחזרה.
לאחר כוס תה, עוגה טובה וריבת חבושים מצוינת, הגיע הזמן להתמקד במטרה לשמה התכנסנו. ענת חנה הזמינה אותי להיכנס לקליניקה שלה, לא סתם קליניקה, אלא המעבדה להגשמת חלומות, שם זכיתי להדרכת פילאטיס רב-חושי שמטרתו לחבר אישה לגופה במודעות ואהבה לגופה. שכן, היא הסבירה, הגוף הוא משכן הנשמה. ההדרכה החלה בנשימות עמוקות שנועדו לנקות, כדבריה של ענת חנה, “את כל מה שמטריד אותך, את כל מה שהוא לא שלך, הוציאי הכל החוצה בנשימות”. מצדה, ענת חנה פתחה מרחב בטוח אליו ינוקזו כל אותם דברים שהוצאתי החוצה בנשימותיי. משם המשכנו לפילאטיס, ענת חנה הדריכה בסבלנות אין קץ, ברוגע, בנחת ובחיוך, תיקנה את הדרוש תיקון ועודדה, הכל עם חיוך, צחוק והבנה. יצאתי משם רגועה ומלאת אנגריות גם יחד ועם הרגשה שבהחלט למדתי משהו – וזו היתה רק ההתחלה 🙂
על המשך המפגש הראשון תספר לכם ענת חנה.
המפגש השני – לומדים מרבקה
למחרת היה תורה של ענת חנה להגיע לביתי. הזמן היה קצר והמלאכה מרובה ואין ספק שהזמן נוצל היטב ואף השאיר טעם של עוד. הפעם ניסינו עבודה עם קלפי טיפול המכונים “קלפי נשות קדם”. ענת חנה הנחתה אותי לנשום, למקד את המחשבה בנושא מסוים ולאחר מכך לזמן את הדמות הנשית שתתמוך בי באותו נושא ולבחור קלף. למעשה, כפי שהיא הסבירה לי, יחד יצרנו מרחב שאפשר לי להיכנס לעצמי ובחירת הנושא וזימון הדמות הן שהובילו את הבחירה בקלף – מקרית לכאורה, אך מדויקת מאוד, כפי שהתברר. זה אולי הזמן לציין שאמנם רגשות משחקים תפקיד גדול מאוד אצלי, אבל אני גם רציונלית מאוד ולא מתחברת בקלות לדברים שאין להם הסבר הגיוני. אבל כאשר דיברנו על קשיים שאני חוווה כאם, על הספקות שלי לגבי היותי אם טובה לילדיי, על רגשות האשם שלי, ואז הבטתי בקלף היפהפה שבו בחרתי, עם ציור של רבקה התנכית והכיתוב “יודעת את דרכה כאם”, נו, מה כבר אפשר לומר? כנראה שאי אפשר להסביר תמיד הכל בחיים בלוגיקה. זה היה גם הרגע שהגיעו תורן של הדמעות, דמעות שנבעו מכאב עמוק שלא כל כך ידעתי שהוא שם, אך שנשאו בהן התחלה של הבנה ושל קבלה עצמית ועל כך אני אסירת תודה לענת חנה.
ענת חנה עובדת גם בכלים אנרגטיים- תטא הילינג והילינג רב חושי וקריאת הילות, לזה לא הגענו הפעם, אבל עכשיו אני סקרנית מתמיד ויודעת שתהיה בקרוב הזדמנות לטעום גם את זה.
אין מה לומר, מהמפגשים האלה בהחלט הרווחתי.
