הסקרים מצביעים על יתרון לקלינטון במרוץ הנשיאותי ותומכי טראמפ מרגישים את הלחץ ומגיבים בקמפיין הכפשה חולני במיוחד שחוצה את גבולות ההיגיון, הטעם הטוב וזכות הציבור לדעת
זה התחיל בשמועות על כך שביל קלינטון, הנשיא לשעבר ובעלה של הילרי המתמודדת לנשיאות, חולה באיידס, אחר כך דיברו על זעזוע המוח של קלינטון כתוצאה מנפילה ועל קריש הדם ממנו סבלה. אך זו היתה רק ההתחלה. בסרטון בן 3 דקות הסביר “יזם בתחום התרופות” שמצפייה בסרטונים של הילרי נראה שהיא חולה במחלת פרקינסון. בסרטון אחר, בן כמעט 5 דקות של רשת פוקס (שנוטה לתמוך בדונלד טראמפ) מתקיים דיון מפורט של “האיי-טים הרפואי” של הרשת בבעיותיה הנוירולוגיות של קלינטון הנובעות מזעזוע המוח ומקריש הדם מהם סבלה.
אבל השיא הוא סרטון מטורף לחלוטין בן כמעט 6 דקות, שבו מספר לנו קריין בעל מבטא בריטי (כי מבטא בריטי נשמע יותר אמין?), את “האמת על התנהגותה המוזרה של הילרי קלינטון”.
6 דקות במונחים של יוטיוב זה הרבה מאוד זמן ואת כל הזמן הזה מצליח הקריין למלא בשלל דוגמאות להבעות פנים, עוויתות, צלילים והתנהגויות של הילרי קלינטון שנדמה שלכל אחת מהן ניתן הסבר רפואי אחר ולפעמים אפילו כמה הסברים.
אז מה יש לנו שם?
הילרי מניעה את ראשה בתנועות מוזרות, מביטה בהשתאות בבלונים בסיום הוועידה הדמוקרטית ונראית רע ומוזר באופן כללי בשלל תמונות מאוד לא מחמיאות. הקריין מספק ניתוח מדוקדק של משך הזמן שהיא משתעלת, צוחקת או מבקרת בשירותים ובטון דרמטי קובע נחרצות שקלינטון “נוטה לצחוק צחוק ממושך בהרבה מהמקובל חברתית” והיא בעלת “אישיות בלתי יציבה” ונטייה ל”התפרצויות זעם בלתי נשלטות”. על כל אלה מעידים מקורות הקרובים לקלינטון, כולם אנונימיים, כמובן. העדים האנונימיים מעידים על צעקות וקללות ואף על אלימות פיזית באמצעות ספר תנך (אלימות וחילול הקודש גם יחד) ועל פנס בלתי מוסבר בעינו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון.
הקריין המלומד לא מסתפק בתיאורים המזעזעים, הוא נותן גם הסבר לתופעות שהן תוצאה של קריש הדם, של האישיות הבלתי יציבה שלה ושל “שנים ארוכות של שימוש לא ראוי בתרופות” (או סמים, כמה נוח שבאנגלית drugs משמעו שני הדברים).
ואם לא די בכך שהילרי סובלת מעוויתות כתוצאה מנזק מוחי, צחוק בלתי נשלט, קשיים בתנועה, התפרצויות זעם ועוד, ממשיך ומסביר לנו הקריין שסביר להניח שהילרי נמצאת על הספקטרום האוטיסטי ולמען הסר ספק הוא מצטט מומחה (אנונימי) שטוען ש”הילרי היא אוטיסטית בתפקוד גבוה ולצד זה גם סוציופטית”. אבחנה זו מסבירה את “הבעות הפנים המוגזמות שלה”. כן, אותן הבעות פנים שבתחילת הסרטון היו תוצאה של נזק המוחי מקריש הדם.
מספיק? אז זהו, שלא. ייתכן שקלינטון גם נדבקה בסיפיליס מבעלה “המכור לסקס”, ביל. זה מסביר את מה שנראה כפצע על לשונה של קלינטון. ואם כבר אנחנו על הגל, אז הילרי גם מבולבלת, שכחנית ושקרנית פתולוגית, הכל כתוצאה מלקות שכלית או הפרעה אישיותית או שתיהן ולקינוח, היא גם נובחת, כן, ממש נובחת.
מה השורה התחתונה? הילרי קלינטון עלולה להתפרק בכל רגע ובוודאי שלא תוכל להתמודד עם התפקיד המורכב כל כך עליו היא מתמודדת.
אחרי צפייה בשלושת הסרטונים, הצופה התם עשוי לתהות כיצד הצליחה הילרי קלינטון להגיע לאן שהגיעה. האם היא משטה זה שנים בכל העולם? אישה שאפילו לא יודעת מתי להפסיק לצחוק? פלא שהיא בכלל מצליחה לחצות את הכביש בשלום!
כמובן שסרטונים אלה מגמתיים מאוד, לא אמינים וסביר להניח שגם עברו לא מעט עריכה, עד לרמת הזיוף. הם משדרים בעיקר בהלה מצדם של אנשי טראמפ שכבר לא כל כך יודעים במה להיאחז כדי לעצור את התרסקות המועמד הססגוני עם פליטות הפה המביכות שלו. ההגזמה הפרועה בהם, בעיקר בסרטון השלישי הארוך והמפוזר מכולם, היא בגדר “תפסת מרובה לא תפסת”. אך בעולם שבו מועמד לנשיאות רומז שאם הילרי תיבחר, הדרך היחידה למנוע בעדה למנות שופטים ליברליים תהיה לירות בה, כנראה שהכל אפשרי וכנראה שלא משנה כמה הזויים נראים סרטונים אלה בעינינו, תמיד יהיו אלה שיאמינו לכל מילה ובעיקר לכל תמונה ויקבלו את ההכפשות חסרות הבסיס כאמת שאין עליה עוררין.
בריאות נבחרי ציבור והזכות לדעת
אין ספק שהעיסוק בבריאותם של נבחרי ציבור ושל ידוענים בכלל מרתק אותנו, אך עד כמה הוא לגיטימי? האם יש לציבור זכות לדעת מה מצבם הבריאותי של נבחרי ציבור או שזו מציצנות לשמה? התשובה מורכבת ולא חד משמעית. מצד אחד גם נבחרי ציבור יש זכות לפרטיות בכלל ולחסיון רפואי בפרט. עם זאת, מה אם מצבם הרפואי עשוי להשפיע על תפקודם? היכן עובר הגבול בין פרט רפואי כמו שלפוחית רגיזה, תת-פעילות של בלוטת התריס או אפילו פציעה מביכה לבין נטיה להתקפים פסיכוטיים או הפרעה שמשבשת את היכולת לקבל החלטות שקולות למשל? מי קובע מה בתיקו הרפואי של המועמד לנשיאות רלוונטי לטובתו של הציבור? ומה עם מצבו הרפואי של בן זוג של נבחר ציבור? האם הוא רלוונטי בכלל?
ומעבר לעניין שלנו במצבם הרפואי של נבחרי ציבור, מה עם עובדות אחרות הנודעות לחייהם הפרטיים? כמובן שעל הציבור לדעת אם נבחר ציבור מעורב במעשה פלילי, אבל מה עם חריגה מנורמות של מוסר למשל? או משהו שאינו פלילי או לא מוסרי אך עשוי להביך את נבחר הציבור? האם זה הופך לרלוונטי בגלל האפשרות של סחיטה בתמורה לאי-חשיפה על עובדה מביכה, למשל?
