5 גברים שניצלו את כוחם לרעה

גם השנה גברים ממשיכים לתקוף נשים והמשטרה ומערכת המשפט עדיין לא מטפלות בנושא באופן שאפילו מתקרב להיות ראוי. הנה 5 דוגמאות רעות

תקיפה מינית ואונס, זה קורה כל הזמן, זה קורה יותר מדי וזה לא יפסיק לקרות עד שגברים יבינו שגופן של נשים הוא בחזקתן בלבד, ושללא הסכמה זה פשוט לא יקרה. בנים, הגיע הזמן שתשכחו את השורה האווילית “כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?” ותפנימו- כן זה כן וזה סבבה. לא זה לא, נקודה. צריך להפסיק לומר “מה לבשת?” ״למה הלכת איתו?” “אבל בהתחלה זרמת” ו”למה לא התלוננת במשטרה?” ולהבין – בהטרדה ובתקיפה מינית יש רק אשם אחד, המטריד/אנס. ותפקיד המשטרה ובתי המשפט הוא לטפל בנפגעות בכבוד וברצינות הראויים ולפסוק למטרידנים ולאנסים עונש שגם יהווה הרתעה.

למרבה הצער, המציאות הנוכחית היא שנשים חשופות באופן הולך וגובר לאלימות מינית, כאשר לעתים קרובות מדי הן מוצאות את עצמן תחת מתקפת ביקורת, במקום שיוקיעו את תוקפיהן (למשל מקרה האונס על הבר באלנבי 40). כל זה  מדאיג במיוחד כאשר את הגל הבלתי נסבל של אלימות מינית מובילים גברים שהם אנשי ציבור שאמורים להוות דוגמה חברתית.

1. אופק בוכריס
אופק בוכריס (צילום מסך Ynet)
תא”ל אופק בוכריס (צילום מסך Ynet)

תא”ל אופק בוכריס, אדם חובש כיפה, גיבור ישראל, מלח הארץ ונאשם בביצוע 16 עבירות מין חמורות בשתיים מפקודותיו. בימים אלה מתקיימים מגעים בין סנגוריו של בוכריס לתביעה הצבאית על הסדר טיעון, כך שאולי לעולם לא נדע מה באמת קרה. לאורך כל הדרך הכחיש בוכריס את המעשים המיוחסים לו, ומקורביו, שאף הקימו דף פייסבוק לתמיכה בו, לא מפסיקים להזכיר לנו שבוכריס הוא גיבור ישראל ואדם חובש כיפה. היה גם מי שהגדיל לעשות והשווה אותו ללא פחות מדוד המלך בכבודו ובעצמו. אז אולי הרבה יותר קשה לקבל שגיבור ישראל חובש כיפה עשוי להיות אנס, אבל אם בוכריס אכן אשם, גבורתו ודתיותו לא נותנות לו נקודות זכות, אלא בדיוק להיפך..

2. יניב נחמן

שמו של יניב נחמן לעולם ייקשר בקלות הבלתי נסבלת של גזר הדין שקיבל. נחמן הורשע באונס רוני ריבר, אישה אמיצה שנחשפה בשמה ובפנים גלויות, אך מלבדה היו גם תלונות של נשים אחרות על התנהלות שיטתית של נחמן אשר נעזר בסם אונס כדי לטשטש את קורבנותיו. לאחר הסערה הציבורית סביב גזר דין תמוה של 6 חודשי עבודות שירות בלבד, הוחמר עונשו של נחמן ל-18 חודשי מאסר, מתוכם 12 בפועל. מקרים כמו זה של יניב נחמן מהווים אות קלון למערכת המשפט בישראל שמגלה התחשבות רבה באנס, מוצאת אין ספור נסיבות מקלות ונוטשת את הנפגעות האמיתיות בצד הדרך..

3. קצינים בכירים במשטרת ישראל

ניצב ניסו שחם, ניצב מנשה ארביב, ניצב יוסי פריינטי, ניצב ברונו שטיין, ניצב קובי כהן, ניצב ניסים מור, ניצב חגי דותן, ניצב רוני ריטמן, ניצב משנה מוטי חריב, תת ניצב שמעון בן הרוש, סגן ניצב אבי מאור. אלה הם רק חלק משמות הבכירים במשטרת ישראל שנחקרו בידי המחלקה לחקירות שוטרים בחשדות שונים, רובם בחשד להטרדה מינית ועבירות מין אחרות. “פרשת הניצבים” זעזעה את הציבור ובצדק. מי שאמור להיות אמון על בטחון הציבור, הגוף שאמור לחקור מקרי אונס והטרדה מינית, הגוף עליו אנחנו, הנשים, אמורות לסמוך ברגעים הקשים האלה, מונהג על ידי גברים המנצלים נשים?

המפכ”ל הקודם, יוחנן דנינו, החל בתהליך ניקוי המשטרה מהשחיתות בכלל והשחיתות המינית בפרט, והתקוות שיורשו בתפקיד רוני אלשיך ימשיך במשימה היו גדולות. למרבה הצער, מרגע מינויו, נדמה שאלשיך עסוק בעיקר בהצעדת המשטרה לאחור, כאשר החזיר לתפקידו את ניצב רוני ריטמן, הורה שתלונות אנונימיות של שוטרות לא ייחקרו ושמקרי פגיעה מינית במשטרה לא ידווחו לתקשורת כדי לא לפגוע בתדמית המשטרה. אלשיך, אכזבת, בגדול!

וכאשר ניצב רוני ריטמן אף לא טורח להגיע לדיון בבג”צ על העתירה להדחתו מהמשטרה, קשה שלא לתהות אם הוא מרשה לעצמו לזלזל כך בבית המשפט בידיעה שהבוס אלשיחך נותן לו גב.

.

4. סילבן שלום
סילבן שלום (צילום: חיים זך / לעמ)
סילבן שלום (צילום: חיים זך / לעמ)

13 נשים התלוננו. 13 נשים קמו ואמרו “סילבן שלום הטריד אותי מינית”. לא אחת ולא שתיים ולא חמש, 13. תחילת הפרשה במרס 2014 בתלונה שהוגשה למשטרה שבדיקתה נעצרה בגלל התיישנות. עדויות חדשות של נשים הביאו לפתיחת החקירה מחדש ובדצמבר 2015 פרש סילבן שלום מהחיים הפוליטיים. אישתו האוהבת ג’ודי, קמה כמובן לגונן עליו בדרכה הקולנית האופיינית, ועל הדרך לא שכחה לצייץ כמה מילות איום למתלוננות. לעומתה, חבריו של סילבן במפלגה ובקואליציה בחרו להגיב בשתיקה רועמת.

אמנם העדויות על הטרדות מיניות חיסלו את הקריירה הפוליטית הארוכה של סילבן שלום, אך לאחרונה נסגר התיק בגלל חוסר בראיות הנובע ככל הנראה מחששן של הנשים להגיש תלונה במשטרה ולעבור תהליך ארוך ומשפיל של חקירה ומשפט.

בסופו של דבר עשה שלום את הדבר הנכון, לכאורה, ופרש מהחיים הפוליטיים. יש לקוות כמובן שלא יחזור ובעיקר, שהחשיפה הפומבית של החשדות נגדו לימדו אותו שיש דברים שפשוט אי אפשר לעשות. יחד עם זאת, כשחשדות כה כבדים עולים נגד איש ציבור – לא מספיק שיימלט מהספינה הטובעת ללא פגע, מצופה מהרשויות לחקור ולרדת לשורש העניין.

.

5. ינון מגל

בניגוד לאנס משה קצב, לשר לשעבר סילבן שלום, לרחבעם זאבי, לחנן גולדבלט ולמשה איבגי שגדלו בדור אחר ויכולים להתבלבל ולתרץ יחס לא ראוי כלפי נשים בתפיסות שהיו מקובלות פעם, ינון מגל הוא בן הדור שלנו. הוא צעיר, בן 47 בלבד, ולפני שהיה לחבר כנסת לתקופה קצרה, הוא היה וכעת שב להיות, איש תקשורת. הוא לא יכול להגיד שהוא לא יודע, שהוא לא מעודכן, שהוא לא מכיר את הכללים. לכן, כאשר פרסמה רחלי רוטנר שמגל הטריד אותה מינית, פייר, הופתענו. כשעלו קולות של מוטרדות נוספות, נשארנו בפה פעור. ינון מגל, מהצעירים והנכונים, לא יודע שיש דברים שלא אומרים? שיש דברים שלא לגיטימי לעשות?

תגובתו המידית של מגל היתה התנצלות (וטוב שכאן בחר שלא ליישם את משנת ה”לא מתנצל” של האח בנט). אבל התנצלותו קצת אבדה מטעמה כאשר באותה נשימה ביקר את רוטנר על בחירתה לפתוח את הנושא קבל עם ופייסבוק.
כן, ינון, זה לא נעים שהשטויות שעשית נחשפות, אבל אולי היית צריך לחשוב על זה לפני שלחשת באוזניים וחפנת ישבנים? ובואו לא נשכח שקריאות ה”אוי אוי אוי” של חשודים בהטרדות מיניות מהדהדות בקול על רקע שתיקתן של נשים רבות שמוטרדות ולא מעזות לפתוח פה. כי על כל רחלי רוטנר ורוני ריבר יש עשרות אלפי נשים שפשוט שותקות וזה, ינון, הרבה יותר גרוע משיימינג, לכאורה, של גבר אחד.

ינון מגל בחר בחירה אחת נכונה בפרשה זו, הוא מיהר לפרוש מהחיים הפוליטיים וטוב שכך. פרישתו של מגל ומיד לאחריה פרישתו של סילבן שלום מצביעות על כך שגם אם יותר מדי גברים עדיין לא הפנימו מה אסור ומה מותר, הציבור הישראלי עובר שינוי תפיסתי.