תחקיר עובדה של אילנה דיין ששודר אמש היה לרגע מכונן בעיתונאות הישראלית. לא בגלל מה שנחשף שם, אלא בגלל תגובתו המסיתה של ראש הממשלה, שהגיב כאחרון הטוקבקיסטים
תחקיר עובדה ששודר אמש היה רגע מכונן, תחקיר היסטורי, אבל לא רק בגלל העדויות הקשות שהוצגו בו, לא בגלל שעדויות אלה נשמעו מפי אנשים שהיו בעמדות מפתח, שעבדו צמוד לראש הממשלה, אנשים שהלכו בדרכו עד שנזרקו לצד הדרך באופן המכוער ביותר, אנשים שגילו יושרה ואומץ ודיברו למצלמה על מה שעבר עליהם ועל מה שראו. עובדות קשות על ההתנהלות בבית ראש הממשלה כבר שמענו לא פעם ולא פעמיים. שמענו כבר לא מעט על מעורבות היתר של אשת ראש הממשלה, שאינה נושאת בתפקיד רשמי ושאינה נבחרת ציבור, על הדרישה לנאמנות פרסונלית על פני נאמנות למדינה, על נהנתנות, על סצנות ועל התנהגות כוחנית. את כל זה כבר שמענו ואת עמדתנו כבר גיבשנו. מי שמאמין לדברים ורואה בהם בעייתיות רבה ימשיך להאמין ולהיחרד בכל פעם מחדש ומי שבוחר לראות בהתעסקות בנושאים אלה חלק ממזימה של התקשורת לרדוף את ראש הממשלה (שהוא גם שר התקשורת), ימשיך כנראה להתחזק בעמדה זו.
מה שהפך את תחקיר עובדה אמש למכונן והיסטורי הוא תגובת לשכת ראש הממשלה אותה הקריאה אילנה דיין במלואה, שלווה ובפנים חתומות. גם מי שלא יצפה בתכנית כולה חייב לעצמו לצפות לפחות בחלק זה.
מכתב התגובה של לשכת ראש הממשלה הוא מכתב קטנוני, רווי ארס, לא ענייני אך בעיקר ובראש ובראשונה – הוא מסית. זה מסמך שמתיר את דמה של דיין, זה מסמך מסוכן לא רק בגלל תוכנו אלא דווקא בגלל שמכתב כזה יכול לצאת מלשכתו של נבחר ציבור שבמקום לעשות בדק בית, שבמקום לענות עניינית על העולה מהתחקיר, בוחר לצאת בציד מכשפות.
אל תתבלבלו, שום דבר במכתב הזה אינו מקרי. זו דרכו של נתניהו מאז ומעולם. הוא תוקף, מסית, ובעיקר מסיט את תשומת הלב מהנושא. במידה מסוימת הוא הצליח במשימת ההסחה שלו שכן מרגע שידור הכתבה ועד לרגעים אלה השיח ברשתות החברתיות סובב לא סביב העדויות החשובות של האנשים שדיברו באומץ מול המצלמה של אילנה דיין אמש. השיח הוא על התגובה שהקריאה דיין.
יש שיטענו שאילנה דיין שיחקה לידיו של נתניהו, שהיא אפשרה לו להסיט את השיח מתוכן התחקיר אל ההסתה הפרועה כלפיה ,שהוא העמיד אותה בעמדת מגננה במקום שיהיה הוא עצמו במצב זה. אני לא מסכימה עם עמדה זו ותגובתה של אילנה דיין בגלי צה”ל מחזקת את תחושתי.
בתגובתה, אילנה דיין לא נופלת בפח שניסה לטמון לה נתניהו. היא לא מתגוננת ולא מתנצלת ובעיקר מסרבת להיות קורבן. “ראש הממשלה הוא לא היריב שלי” היא מבהירה ומחדדת נקודה שאמורה להיות מובנת מאליה בכל מדינה דמוקרטית – כעיתונאית תפקידה לסקר את ראש הממשלה ובמידת הצורך גם לבקר אותו. בדבריה, מוכיחה דיין שהיא, בניגוד לראש הממשלה, מבינה מצוין את תפקידה ואת תפקיד התקשורת בעוד שראש הממשלה מוכיח שוב ושוב ובעיקר בתגובה זו שהוא בוחר לא להבין מה תפקידו של ראש ממשלה ואת העובדה הפשוטה שראש ממשלה אמור לייצג לא את עצמו, אלא את המדינה. פרשנות שגויה זו של תפקידו של ראש הממשלה היא מה שעומד בבסיס הרבה מאוד ממה שרקוב בבית ראש הממשלה. אם ראש הממשלה היה מבין את תפקידו, לא היה צורך בתחקיר של אילנה דיין.
הדיון הציבורי בתחקיר ובתגובה התחיל אמש ורצוי שיימשך עוד זמן רב כי יש בו חשיבות עליונה. תמיד יהיו אלה שיעצמו את עיניהם בפני העדויות, לא יקבלו אותן ויטענו לאינטרסים, להסתה, לשקרים, תמיד יהיה אלה שיסיטו את הדיון מהעדויות ויפנו את האצבע המאשימה לתקשורת בכלל ולאילנה דיין (במקרה זה) בפרט. אך יש לקוות שיש במדינה מספיק אנשים עם יושרה פנימית, הגיון בריא ועיניים רואות שיבינו שתגובתו של ראש הממשלה היא לא רק לא עניינית, היא לא מסיתה, היא גם מחזקת את עדויותיהם של האנשים האמיצים שדיברו למצלמה של אילנה דיין וגורמת לנו להאמין להם יותר.
לכן חשוב לצפות בתחקיר כולו ולא לאפשר לתגובה להסיט את הדיון מהעובדות הקשות שנחשפו, שכולן מטרידות מאוד. אם יש עדות אחת שחשובה במיוחד לי, כאישה, זו עדותה של ורד סויד, אישה חזקה, מכובדת, משכילה ומקצוענית שסיפרה על נזיפה טלפונית קולנית לה זכתה לאחר שלא עמדה בדרישותיה הדמיוניות של אשת ראש הממשלה.
אילנה דיין סיכמה: “נתניהו דרוך תמיד מול כל איום, גם אמיתי וגם מדומה. צובע כל ביקורת בצבעים של התקפה אישית. המנצח הכי מרשים של הפוליטיקה הישראלית, לא הצליח להביס עדיין את הפחדים שלו עצמו” ובכך גם הסבירה את דברי הפתיחה שלה על נתניהו: “האיש שהלחים את המילים בנימין נתניהו וראש הממשלה זו לזו“. תגובתו של נתניהו האירה בזרקור את הכלים בהם הוא משתמש למטרה זו ומעלה שאלות לא פשוטות כלל על שיקול דעתו של ראש הממשלה.
מספר ימים לאחר השידור, הופץ ברשת סרטון הזדהות ותמיכה באילנה דיין שבו אנשי תקשורת כרוני דניאל, אורלי וגיא, דן מרגלית, טל שניידר ורבים אחרים, מקריאים את תגובת נתניהו לדיין/
