במהלך מבריק, הצליח ראש הממשלה להסיט את הדיון על משבר עמונה, להאיר זרקור על עצמו ולגרום לאחדות דעים בין אנשי שמאל וימין כאחד, לפחות עד לכותרת הבאה
עד הבוקר, משבר עמונה סבב בעיקר סביב שאלת הבעלות על הקרקעות וסירוב התושבים לקבל את המתווה שהוצע עד שלהצעה נוספה ההבטחה לכך וכך מיליוני שקלים. עד הבוקר עמדו משני צדי המתרס הפוליטי אלה שראו בתושבי עמונה קיצונים גוזלי קרקעות ותקציבים, 40 משפחות המעוררות מהומה חסרת פרופורציות לחלוטין ואלה שראו בהם מתיישבים אידאליסטים שבאו ליישב את הארץ ומוצאים אם עצמם נעקרים מבתיהם.
ואז, התעוררנו לכותרת הראשית הזאת בשער ידיעות אחרונות:
אחרי בדיקה מהירה של לוח השנה, רק כדי לוודא שאכן עדיין דצמבר ושלא מדובר בתעלול של ה-1 באפריל, הגיע הזמן להעמיק קצת בידיעה.
על פי הדיווח, הדברים נאמרו בפגישה בלשכתו של ראש הממשלה בלילה שבין שבת וראשון, בעיצומם של המגעים לפשרה. נציגי תושבי עמונה ניסו לדבר על לבו של נתניהו ולהסביר על המשמעות של אובדן הבית ונתניהו, באמפטיה רבה (דמיינו את המבט הישיר והרציני, שמעו בדמיונכם את הקול העמוק), השיב:
“אני מבין מה זה לאבד בית. אחרי בחירות 99′, בהתראה אפסית, פשוט סילקו אותי ואת משפחתי מהבית בבלפור. ככה, עם כל החפצים, פשוט נזרקנו לרחוב. נאלצנו ללכת לשרתון פלאזה, זו תחושה נוראית”.
גם אתם מדמיינים את הסצנה הדרמטית שבה ראש הממשלה, רעייתו וילדיהם הפעוטים עומדים ברחוב בלפור בלילה ירושלמי קר וגשום (אז מה אם הבחירות היו במאי?), כל אחד מהם אוחז במזוודה, שרה חובקת את שני הילדים שעיניהם נשואות לאבי המשפחה ושואלת “לאן נלך עכשיו, אהובי?” “אחריי” הוא משיב באומץ, מסתיר את הרעד הקל בקולו והם מתחילים ללכת. גם אתם רואים אותם בעיני רוחכם צועדים באפלה עד שבאופק הם רואים אורות מזמינים ובשארית כוחותיהם ממהרים להתדפק על דלתות שרתון פלזה ומתחננים למקלט?
אך תושבי עמונה הם אנשים מציאותיים מאוד שרגליהם נטועות בקרקע ושדאגותיהם הרבה יותר מידיות ודברי ראש הממשלה לא יצרו את האפקט המתבקש והם התקשו לראות את ההקבלה בין מצבם למצבם של ראש הממשלה, רעייתו וילדיהם ב-99 ואמרו:
“בכל זאת, אדוני ראש הממשלה, זה קצת שונה”. נתניהו, שלא נותן לדבר פעוט כמו המציאות להפריע לתמונה המנטלית המרגשת שיצר השיב: “זה קשה, קשה מאוד”.
מעניין אם האמפטיה החדשה שמצא ראש הממשלה בלבו לחסרי בית באשר הם תבוא לידי ביטוי בקליטה מסיבית של פליטים מסוריה, למשל? בינתיים הוא מברר דרכים להביא לישראל פצועים מחאלב, נו, גם זה משהו.
זו לא פעם ראשונה שראש הממשלה מתבטא באופן שעשוי לגרום לנו לחשוב שהוא קצת (או מאוד) מנותק מהמציאות הישראלית ומהעם שנהר לקלפיות ושנתן לו קדנציה רביעית כראש ממשלה ו-30 מנדטים. אבל ביבי לא לבד. גם מארי אנטואנט שרה נתניהו מחוברת מאוד למציאות המקבילה שבה חי בעלה ואפילו טרחה לצאת ממנה לרגע אמש כדי להסביר לעיתונאית לוסי אהריש שהיא אשת ראש הממשלה הטובה ביותר שהיתה לנו.
למרות שזו לא הפעם הראשונה שראיית המציאות האלטרנטיבית של ראש הממשלה והאגו שלו באים לידי ביטוי באמירות תמוהות (את “כל אפריקה מתרגשת” אתם זוכרים?) הכותרת של ידיעות אחרונות הבוקר נראית כל כך מופרכת שאפילו מתנגדיו הגדולים של ביבי משפשפים את עיניהם ותוהים האם באמת ייתכן שדיבר כך. אם אכן אמר את הדברים, הדבר מעלה שאלות קשות כל כך, שבאמת עדיף להאמין שמדובר בדיווח שקרי, מסולף או מומצא, כי האפשרות שהוא אכן אמר את הדברים פשוט מפחידה מדי.
נכון לרגעים אלה עוד לא התקבלה תגובתו של ראש הממשלה לדברים. סביר להניח שתהיה הכחשה גורפת המלווה בהאשמות על חד צדדיות ועוינות מצד התקשורת ותושבי עמונה שהיו שם יזכו, כמו רבים וטובים לפניהם, בתואר הנכסף “שמאלנים”.