החשודים באונס קבוצתי אכזרי של נערה מהרצליה שוחררו אתמול בתנאים מגבילים. מדוע הם שוחררו והאם משמעות השחרור היא שנסתם הגולל המשפטי על הפרשה או שהכל עדיין פתוח?
** עדכון ** הפרקליטות מבהירה שהתיק עוד לא נסגר” “החקירה עוד פעילה, ויש צורך לבצע פעולות נוספות”.
שלושה שבועות עברו מאירועי אותו לילה שבין שישי לשבת שבעקבותיהם נפתחה חקירה על החשד לאונס קבוצתי אכזרי של נערה בת 17. שלושה שבועות שהנערה נמצאת במצב נפשי קשה, קשה כל כך שגביית העדות על ידי המשטרה התבצעה בביתה, קשה כל כך שבשלב מסוים היא אף פונתה לבית החולים. קשה כל כך שלא התאפשר עימות בינה לבין החשודים.
שלושה שבועות שסנגורי החשודים טוענים שהנערה נכבלה באזיקים, סוממה והעמידה את גופה לרשותם של שלושה זרים מרצונה, מבחירה. שלושה שבועות שבלי להתבייש או לגמגם, הם מנסים לשכנע אותנו שזה נורמלי לחלוטין שצעירה תבחר, מרצונה, שיבוצעו בה מעשים שאנשי המשטרה תיארו כמשהו שמזכיר סצינות מ”התפוז המכני”. שלושה שבועות שהיא במצב נפשי קשה ועורכי הדין של החשודים מנסים לשכנע אותנו שהיא רצתה את כל זה ואז החליטה להתלונן כי התביישה. אתם מצליחים לעכל את הכשל הלוגי הזה?
אתמול שוחררו בערבות שלושת החשודים. הם שוחררו כי מצבה הנפשי של המתלוננת מקשה על הפרקליטות לאסוף ראיות. מה שעבר עליה שבר אותה עד כדי כך שאינה מסוגלת להתעמת עם תוקפיה (לכאורה, כמובן, הכל לכאורה) וכך לספק את הראיות שיאפשרו להעמיד אותם לדין. יש את זה ביותר מלכוד 22?
השאלה הגדולה שנשאלת עכשיו היא “מה הלאה?” מה משמעות שחרור החשודים בערבות? האם זה אומר שמבחינה משפטית ופלילית הסיפור סגור או שהמשטרה ממשיכה לנסות לאסוף ראיות או ממתינה לשיפור במצבה הנפשי של המתלוננת שיאפשר קיום עימות? האם בכל זאת יוגש כתב אישום ויתקיים משפט? . יש לקוות שהמשטרה לא נואשה מאיסוף ראיות שיוכלו להביא להגשת כתב אישום, יש לקוות שהפרקליטות לא הרימה ידיים ולא תוותר על הגשת כתב אישום כי ויתור כזה הוא לא פחות מאשר התרת דמן של נאנסות ואישור לאנסים לעשות בגןפן של נשים כרצונם. יש לקוות שיתקיים משפט ושהשופטים ישכילו להתייחס ברצינות הראויה למעשה ושאם יימצאו חשודים אשמים, העונש שייגזר עליהם יהיה עונש שישקף את כובד העבירה.
אין בשלב זה תשובה חד משמעית לאף מהשאלות הללו. קשה להאמין שהמשטרה פשוט הרימה ידיים אך קשה גם שלא להתייאש למקרא הכותרות על שחרור החשודים ויותר יותר קשה שלא לתהות מה הנזק שלו יכולה לגרום כותרת כזאת. מה עושה כותרת כזאת לצעירה שהותקפה מינית ומתלבטת אם להתלונן או לא? האם כותרת כזאת לא מקבעת את התחושה הקשה שאנס יכול לחמוק בקלות מעונש ושאין למערכת החוק והמשפט מענה אמיתי לקורבנות?
עוד אונס קבוצתי
בעוד אנחנו מנסים לעכל את שחרור 3 החשודים באונס בהרצליה, מתפרסמת הידיעה על מעצרם של 3 חשודים אחרים באונס קבוצתי אחר, הפעם ביהוד. גם במקרה זה הקורבן היא נערה בת 17 אשר הגיעה לביתו של אחד החשודים, גם במקרה זה שודלה (או שמא אולצה?) המתלוננת להשתמש בסמים וגם הפעם מספר גברים עשו בנערה כרצונם. הפעם מדובר ב-6 חשודים, כאשר בנוסף ל-3 שנעצרו, קיים צו מעצר ל-3 חשודים נוספים שזהותם ידועה ושהוכרז עליהם כעל עבריינים נמלטים.
מוקדם לדעת באיזה קו הגנה ינקטו פרקליטי החשודים במקרה זה, אחד מהם מכחיש שהיה במקום, מהאחרים טרם נשמע דבר. האם יוכחש האירוע או שייטען שהכל היה ברצון או בהסכמה? ימים יגידו.
שתי תלונות על אונס קבוצתי בתוך 3 שבועות. שתי צעירות בנות 17. שני אירועים בלתי נתפסים והרבה יותר שאלות מאשר תשובות. הדמיון והסמיכות בין המקרים מצמררים, הכאב בלתי נתפס והחשש הגדול הוא שמקרים כאלה קורים וימשיכו לקרות ושאין באמת דרך למנוע אותם או להתמודד איתם. החשש הגדול עוד יותר הוא שמקרים כאלה רק מקשים עוד יותר על נפגעות תקיפה מינית לגשת למשטרה ולהגיש תלונה, כי דרך הייסורים ארוכה וקשה ולעתים קרובות מדי בסופה אין אור, אלא רק מבוי סתום.
