מטיילים ברומא, עם או בלי ללכת לאיבוד

כשאני מטיילת, אני אוהבת ללכת לאיבוד ולגלות במקרה פינות קסומות ונסתרות. ואם כבר ללכת לאיבוד, הכי טוב לעשות את זה ברומא ואז לחזור עם טיפים בשבילכם

רומא, בשבילי, היא קודם כל עירם של אבי ושל כמחצית מבני משפחתי והעיר שלא משנה כמה פעמים אבקר בה, תמיד אצליח ללכת בה לאיבוד באופן אפקטיבי במיוחד וטוב שכך.

זו לא חוכמה גדולה ללכת לאיבוד בעיר עם גאוגרפיה בלתי אפשרית כמו רומא, הבנויה על שבע גבעות. רק ירושלמים יכנו את רחובות רומא “ישרים” ורוב הזמן קשה לדעת באיזה צד של הנהר המתפתל נמצאים. אבל למי, שכמוני, אוהב ללכת לאיבוד וכך לגלות במקרה פינות חמד נסתרות ולא צפויות ולראות את העיר שמאחורי אתרי התיירות המוכרים, רומא היא גן עדן של ממש. הקושי היחיד הוא בשחזור המסלול הפתלתל שהוביל לפינה קסומה שהתגלתה במקרה.

ללכת לאיבוד או לא?

לא כולם אוהבים ללכת לאיבוד כמוני וגם אני שמחה שיש את המפות של גוגל או Waze כשאני בכל זאת רוצה להגיע ליעד בדרך הקצרה והיעילה ביותר. בביקור האחרון שלי ברומא טיילתי לראשונה בקבוצה עם מדריך וגיליתי שיש משהו מרגיע מאוד באפשרות לשחרר מעצמך את האחריות ולתת למישהו אחר להוביל וחיים קוזניץ, המדריך שלנו, הוא מספר סיפורים מוכשר עם שמחת חיים ואנרגיות בלתי נדלות וידע מעמיק על רומא שאפשר לי ליהנות מהעיר אחרת, גם בלי ללכת לאיבוד (כמעט, כי אי אפשר באמת לוותר על הרגלים ישנים).

עיתונאים מטייילים עם חיים קוזינץ (צילום: אביב חופי)
עיתונאים מטייילים עם חיים קוזינץ (צילום: אביב חופי)
נעליים טובות ותחבורה

את רומא הכי טוב לגלות ברגליים. לכן, הדבר הכי חשוב שאתם צריכים לארוז, הוא זוג נעלי הליכה טובות, אלה שיתנו לכם מקסימום הליכה במינימום אי נוחות. קחו בחשבון שרחובות רומא מרוצפים רובם באבנים מאוד לא ידידותיות לעקבים ושצפויה לכם הרבה מאוד הליכה. בשום פנים ואופן אל תיכנעו לתכתיבי אופנה ואל תתפתו לוותר על הנוחות לטובת היופי, תאמינו לי, זה ייגמר בדמעות, מניסיון.

לא חייבים כמובן ללכת כל הזמן, אפשר גם לנסוע ברכבת התחתית, באוטובוס או בחשמלית. כרטיס משולב לכל אלה לשלושה ימים עולה 36 אירו ומקנה גם הנחות באתרי תיירות. יש גם כרטיסי אוטובוס התקפים לפרקי זמן שונים – 100 דקות, יממה או יותר, עד שבוע. את הכרטיס הבודד לאוטובוס צריך לרכוש מראש בתחנת הרכבת או בכל דוכן עיתונים או Tabaccheria. הרכבת התחתית ברומא אינה מסועפת כמו זו של לונדון או פריז, יש שני קווים בלבד ובינינו, לא חבל לפספס את כל מה שיש לרחובות רומא להציע והתנייד מתחת לפני הקרקע? באוטובוסים ובחשמליות הנסיעה איטית בגלל עומסי תנועה אבל לפחות אפשר ליהנות מהנוף. כמו בכל עיר תיירותית גדולה יש גם אוטובוסים פתוחים עם הדרכה וכרטיסים שמאפשרים עליה וירידה בתחנות שונות לאורך המסלול ולפחות לסבב הכרות ראשוני עם העיר, כדאי להשתמש בהם.

אוטובוס תיירים  (צילום: אביב חופי)
אוטובוס תיירים (צילום: אביב חופי)

אם החלטתם להתנייד ברומא במוניות, הצטיידו מראש במספרי טלפון להזמנה כי לא תמיד קל לעצור מונית ברחוב וכך פוחת גם הסיכוי שתיפלו על מונית לא חוקית. שני מספרים שכדאי לשמור כבר עכשיו הם 060609 ו-063570. הקפידו לבקש שהנהג יפעיל מונה ובדקו שהמונה מאופס ואם הנהג ייקח אתכם לסיבובים מיותרים כדי לייקר את הנסיעה, נסו לפחות ליהנות מהדרך. על האופציה של רכב שכור ברומא עדיף לוותר מראש. במרכז העיר אסורה הכניסה על רכבים שאינם של תושבי האזור וחניה היא סיפור לא פשוט.

הקולוסיאום (צילום: אביב חופי)
הקולוסיאום (צילום: אביב חופי)
אתרי חובה ברומא

בעיר שבה כל פינת רחוב היא אתר אפשר להתווכח ארוכות על איזה אתרים אסור, אבל ממש אסור לפספס. אתרים ארכאולוגיים, מוזיאונים, ארמונות, גנים, כנסיות ומזרקות, הרשימה היא אינסופית. על הוותיקן, הקולוסיאום והפורום לא צריך לספר לכם וגם לא על המדרגות הספרדיות או על מזרקת טרווי (אל תשכחו לזרוק פנימה מטבע כדי להבטיח את חזרתכם לעיר הנצחית). ובכל זאת, הנה רשימה קצרה וממש לא ממצה של כמה אתרים שאני אוהבת במיוחד:

פסל משה של מיכאלאנג'לו (צילום: אביב חופי)

כנסיית San Pietro in Vincoli – אחת הכנסיות היפות בעיר, שם תמצאו את פסלו של מיכאלאנג’לו, משה. הכנסייה נמצאת במרחק הליכה קצר מהקולוסיאום.

נוף ממרפסת הקמפידוליו (צילום: אביב חופי)
נוף ממרפסת הקמפידוליו (צילום: אביב חופי)

קמפידוליו – מהקולוסיאום המשיכו לכיוון פיאצה ונציה ועלו בעליה התלולה לכיוון גבעת הקפיטולין. הנוף הנשקף מלמעלה שווה את קוצר הנשימה ויש שם בית קפה נחמד שאפשר לנוח בו לפני שיורדים שוב למטה, הפעם במדרגות שמובילות לצד פיאצה ונציה, שם תמצאו את אנדרטת ויטוריו אמנואלה השני, אחד מהבניינים המכוערים ביותר ברומא, שהרומאים מכנים בזלזול מוצדק “מכונת הכתיבה”. שימו לב, זה לא ארמון ונציה שעל שמו נקראת הכיכר ושממרפסתו נשא מוסוליני את נאומיו. ארמון ונציה הוא בנין צנוע ופשוט (ובעיני יפה הרבה יותר) שנמצא לשמאלה של “מכונת הכתיבה” (כשעומדים עם הגב למבנה).

פיאצה נבונה – אחת הכיכרות היפות והמרשימות בעיר שופעת כיכרות. איכשהו, לא משנה לאן תלכו, תמיד תגיעו אליה ואם כבר אתם שם, כדאי גם להגיע לפנתיאון הסמוך. בפיאצה נבונה תמצאו את בית הקפה Tre Scalini שמתהדר בטרטופו (קינוח על בסיס גלידת שוקולד) הטוב ביותר בעיר. הכי כיף לשבת בשולחנות שמשקיפים על הכיכר ולהביט בתנועת העוברים ושבים, אבל קחו בחשבון שישיבה בבית הקפה כרוכה בעלות נוספת, אז אם אתם מעדיפים לחסוך, קנו קפה, גלידה או טרטופו ואם יתמזל מזלכם, תמצאו מקום ישיבה על שפת אחת המזרקות. לפנות ערב הכיכר מתחילה להתמלא ברוכלים וציירים.

פפריטה, חנות שכל כולה חריפות (צילום: יערה די סגני)
פפריטה, חנות שכל כולה חריפות (צילום: יערה די סגני)

הגטו – באזור הגטו שבו התגוררו בעבר יהודי רומא תמצאו מסעדות ומעדניות כשרות, חנויות שמוכרות תשמישי קדושה ולא מעט שלטים בעברית. שימו לב שבסמטה שמובילה מכיכר הצבים לגטו, Via della Reginella, תמצאו גם חנות קטנה ולוהטת בשם Peperita שכל כולה פלפלים חריפים ותוצריהם. מהגטו כדאי להמשיך לכיוון שוק Campo di Fiori.

המדרגות הספרדיות בלילה (צילום: אביב חופי)
המדרגות הספרדיות בלילה (צילום: אביב חופי)
רומא בלילה

רומא היא אחת הערים המתויירות ביותר בעולם. כמעט תמיד האתרים הפופולריים צפופים בתיירים, יש תורים ובלתי אפשרי להצטלם במדרגות הספרדיות או ליד מזרקת טרווי בלי שיככבו בתמונה כמה עשרות זרים . רוצים ליהנות מהאתרים היפים ביותר בלי להיות מוקפים באלפים? צאו לטייל בלילה, מאוחר. הרחובות מוארים היטב, יש נוכחות משטרתית מרגיעה והאתרים יפים עוד יותר בשתיים לפנות בוקר.

מזרקת טרווי בלילה (צילום: אביב חופי)
מזרקת טרווי בלילה (צילום: אביב חופי)
מלכודות תיירים

הגלדיאטורים הלבביים שתפגשו בקולוסאום ובסביבתו ייגשו אליכם ויציעו לכם להצטלם. הם חייכנים ונחמדים מאוד ועקשנים לא קטנים אז אם לא מתחשק לכם להיפרד ממטבע או שניים תמורת התענוג, היו אסרטיביים ופשוט תגידו לא, חד משמעית וללא היסוס.

כייסים – בעיקר באזורים מתויירים יש כייסים והם מקצועיים מאוד. שימו לב שתיק היד סגור וצמוד לגוף, אל תשאירו חפצי ערך בתיק הגב וארנק בכיס האחורי של הג’ינס הוא לא ממש רעיון טוב. הכי חשוב, היו ערניים, כל הזמן, בעיקר כשאתם מסתובבים בשווקים, בתחבורה ציבורית צפופה או באזור תחנת הרכבת.

כשמתקרבת שעת ארוחת הצהריים, צבא של מלצרים נעמד בפתחי המסעדות. המטרה: למשוך אתכם פנימה. אם אין ממש ברירה, אתם יכולים להיכנס למסעדות הללו, הן בדרך כלל גם יהיו סבירות, אבל שימו לב בדיוק למה כולל התפריט שמציעים לכם ודעו מראש שיש עלות קבועה לסועד בנוסף למחיר המנות שתזמינו.

בואו נדבר על אוכל

בשעת הצהריים אפשר לבחור בין אוכל רחוב, אוכל מהיר או ארוחה במסעדה. אוכל רחוב איטלקי נמכר בדוכנים וב-rosticcerie. נסו את כדורי הריזוטו המטוגנים supplì, קרוקטים מטוגנים של תפוחי אדמה, עוף בגריל עם תפוחי אדמה, עגבניות ממולאות באורז או הפיצה המלבנית הנמכרת במשקל, pizza al taglio שהיא שונה מאוד מהפיצה המסורתית הדקה והעגולה הנאפית בתנור אבן.

יש גם מסעדות בהגשה עצמית ומסעדות מזון מהיר. אלה אופציות זולות יותר, אם כי הרבה פחות איכותיות.

אם תבחרו לשבת במסעדה, מומלץ לבחור במסעדה עממית trattoria או tavola calda ולא ב-ristorante שהיא מכופתרת יותר ויקרה יותר אבל לא בהכרח טעימה יותר.

אוכלים טוב ברומא (צילום: אביב חופי)
אוכלים טוב ברומא (צילום: אביב חופי)

אותנו חיים לקח לארוחת ערב נפלאה ב- Antica Trattoria Tritone (כתובת: Via dei Maroniti, 1), מסעדה רומאית מסורתית, השוכנת במבנה עתיק. מבקרים בני מזל יורשו לבקר בקומת המרתף שבה מתגלה עולם ומלואו – רחוב רומאי עתיק ובאר ממנה נשאבו בעבר מי השתייה של תושבי העיר.

מה להזמין? איטלקים נוהגים לאכול מנת פתיחה (אנטיפסטו), מנה ראשונה (פסטה או ריזוטו) ומנה עיקרית (בשר או דגים) עם תוספות של ירקות בצד. אלא אם כן אתם ממש רעבים ומתכננים לנוח אחרי הארוחה, הסתפקו במנה ראשונה או בעיקרית, לא צריך את שתיהן. גם על קינוח במסעדה כדאי לוותר לטובת גלידה טובה בגלידריה.

פיצה קפה וגלידה: הטובים ביותר

רוב הפיצריות, בתי הקפה והגלידריות טובים, אפילו טובים מאוד. כלל האצבע הוא ללכת לגלידריות שמכריזות על גלידה מתוצרת עצמית (באיטלקית: artigianale), לבתי הקפה שפוקדים המקומיים ולאכול פיצה בפיצריה ולא במסעדה שעל הדרך מגישה גם פיצה.

הגלידה שרבים מחשיבים כמספר 1 ברומא היא Otaleg (כתובת: viale dei Colli Portuensi, 594) של מרקו רדיצ’וני ואנחנו נהנינו מאוד מהגלידות של Giolitti הסמוכה לפנתיאון (כתובת: Via degli Uffici Del Vicario) אבל באמת שקשה מאוד למצוא ברומא גלידה מתוצרת עצמית שאינה טובה וההמלצה החמה שלי היא פשוט לדגום כמה שיותר ולהחליט מה כי טעים לכם.

קפה קר ואספרסו בקפה אסטקיו, בעמידה (צילום: אחיה רבא"ד)
קפה קר ואספרסו בקפה אסטקיו, בעמידה (צילום: אחיה רבא”ד)

באותה גישה אפשר לנקוט גם לגבי בתי הקפה בעיר, אבל מומלץ במיוחד בית הקפה הוותיק והמשובח שגם אליו הגענו בהדרכתו של חיים, Sant’Eustachio (כתובת: Piazza Sant’Eustachio 82). ואם כבר מדברים על קפה, זכרו: קפה שותים כמעט תמיד בעמידה ליד הבר (גם כי בישיבה המחיר מזנק) כאשר בבוקר שותים קפוצ’ינו (יחד עם קרואסון פשוט או ממולא קרם פטיסייה cornetto alla crema) ואחרי השעה 10:00 שותים אספרסו, אספרסו כפול, מקיאטו או קפה קר, אבל לא קפוצ’ינו.

אחת הפיצריות המפורסמות ברומא (ובצדק) היא Da Baffetto, הסמוכה לפיאצה נבונה (כתובת: Via del Governo Vecchio). הפיצות ענקיות וטעימות להפליא, התורים ארוכים והשירות רע, אבל שווה לסבול אותו בשביל הפיצה המשובחת.

קניות

ברומא אפשר לקנות בחנויות מעצבים ובבוטיקים יוקרתיים וגם ברשתות ובאאוטלטים. בוויה דל קורסו ובוויה קונדוטי תמצאו את הבוטיקים וחנויות היוקרה. בוויה נציונלה נמצאות רשתות וחנויות עממיות יותר. בנוסף ישנם שווקים שונים ברחבי העיר, הגדול ביניהם הוא שוק פורטה פורטזה הענק שפתוח בימי ראשון. חובבי שופינג רציניים יכולים לצאת מהעיר לאאוטלטים הגדולים שבפרברים.

רומא היא לא רק העיר הנצחית על כל אתריה החשובים ובוודאי שלא רק מקום נהדר לחדש את המלתחה בסטייל ובלי לקרוע את הכיס, היא עיר שוקקת חיים ומלאה בהפתעות ובאמת שכדאי לכם ללכת בה קצת לאיבוד, מי יודע מה תמצאו?

.

** הכותבת היתה אורחת ארקיע ברומא