מסעדה איטלקית באווירה משפחתית במיקום מפתיע בלבו של קניון. מרגע שנכנסים לטיטו אפשר לשכוח את הג’ימבורי הצמוד ואת מזללות המזון המהיר וליהנות מארוחה ברמה אחרת
כשאנחנו מבקרים בקניון עם המשפחה, איכשהו אנחנו תמיד מוצאים את עצמנו במתחם האוכל עם מגשים של ג’אנק פוד שרחוק מלהיות הבחירה האיכותית, הבריאה והטובה ביותר לארוחה משפחתית. זו אחת הסיבות שהאופציה של מסעדה אמתית ששוכנת בתוך קניון ומספקת אלטרנטיבה למזון המהיר שמוצאים שם בדרך כלל, קסמה לי מאוד. כמי שגדלה על ברכי המטבח האיטלקי ויודעת דבר או שניים על רזי הפסטה, אני מגיעה למסעדות איטלקיות למודת אכזבות ומצוידת במידה של סקפטיות, אבל זמן קצר מאוד אחרי שנכנסתי למסעדת טיטו, הבנתי שאת הסקפטיות אני יכולה להשאיר בחוץ, מצדי שתלך לשחק בג’ימבורי הסמוך, כי יש לנו פה עסק עם מסעדה איטלקית שלוקחת ברצינות את כלל הבסיס החשוב ביותר במטבח הזה – חומרי גלם איכותיים.
מסעדת טיטו האיטלקית מכוונת לקהל המשפחות. המיקום, בלב קניון גבעתיים, בקרבת הג’ימבורי, מושלם מבחינה זאת. האווירה נעימה ונינוחה והתפריט מגוון ויש בו מנות שמתאימות לילדים וגם למבוגרים. כל מנה מגיעה בשני גדלם שונים: ליחיד או לאכילה משותפת עם בני המשפחה. אבל למרות התיוג כמסעדה משפחתית, גם האווירה, גם המיקום וגם התפריט מתאימים בהחלט גם למי שמגיע בזוג, עם חברים או גם בקבוצה גדולה.
לביקור הראשון שלי בטיטו הגעתי עם חברות. פתחנו את החגיגה בשלושה סוגי ארנצ’יני – כדורי ריזוטו מצופים בפירורי לחם ומטוגנים. מנה שכל כולה שחיתות, פריכה מבחוץ ורכה וחמה מבפנים. כל כדור ריזוטו הגיע ברוטב משלו שהוסיף טעם ועניין למנה ובאורח פלא לא פגע בפריכות הציפוי. אם אין ברירה וחייבים להסתפק בארנצ’יני מסוג אחד בלבד, אני ממליצה על ארנצ’יני פטריות, אבל גם האחרים טובים מאוד.
לצד הארנצ’יני הזמנו גם סלט פנצנלה עם מגוון עגבניות צבעוניות זיתים וקרוטונים בתיבול וינגרט. הסלט היה מצוין, אם כי לטעמי היה בו קצת יותר מדי בצל. את הרוטב שנשאר מיהרנו לספוג עם הפוקצ’ה שהגיעה טרייה וחמה מן התנור, בליווי שמן זית וחוץ בלסמי.
מנת הפתיחה השלישית שהזמנו היא אינבולטיני ראגו: פרוסות חצילים אפויות המגולגלות סביב מילוי של ראגו בשר ומעליהן רוטב עגבניות ומוצרלה מותכת. מנה משובחת. בפעם הבאה הבטחתי לעצמי לנסות את הגרסה במילוי ריקוטה וירקות צלויים שנשמעת מבטיחה לא פחות.
אחרי כל הטוב הזה הגיעה המנה העיקרית – קנלוני הבית. מנה שהוזהרנו שזמן הכנתה ארוך אבל בפועל הגיעה אחרי המתנה לא ארוכה וטוב שכך, כי מנות הפתיחה הגדולות כבר התחילו למלא אותנו. הקנלוני של טיטו הוא צינור פסטה ארוך-ארוך שמולא בתבשיל ציידים והוגש עם רוטב שמנת ופרמזן.
למרות שהמנות היו נדיבות ומשביעות ולמרות שלא הצלחנו לגלות איפוק וניקינו היטב כל אחת מהצלחות, לא ויתרנו על קינוח. ואחרי התייעצות עם המלצרית הלכנו על עוגת לימון עם מרנג איטלקי, על טירמיסו ועל גביע מוס שוקולד. עוגת הלימון היתה עדינה וקלילה, הקינוח המושלם אחרי ארוחה גדולה. הטירמיסו היה חלומי והמוס היה טוב, אבל ננטש אחרי שהבנו שפשוט אין יותר אפשרות להכניס ולו עוד פירור אחד לקיבה.
מלבד המנות שהזמנו בתפריט יש מגוון של מנות פסטה, פיצות, דגים, פירות ים ובשר, אני כבר סימנתי לי שם כמה מנות שאצרה לטעום בפעם הבאה. התפריט מצליח להיות מגוון בלי ליפול בפח של עודף פריטים מבלבלים והמלצרים מכירים היטב את המנות ויודעים על מה להמליץ. השירות אדיב וידידותי אבל לא מעיק והמנות, כמובטח, גדולות. הדרך הטובה ביותר ליהנות ממה שיש לטיטו להציע היא בחבורה גדולה, כך שאפשר להזמין מגוון רחב של מנות ולחלוק. אם לא תצליחו לגבור על גודל המנות, תמיד אפשר לבקש לארוז את השאריות ולקחת הביתה.
מסעדת טיטו, שמעון בן צבי 12/14 – גב קניון גבעתיים 03-631-7080
** הכותבת היתה אורחת המקום