בעולם שבו טראמפ הוא נשיא המעצמה החזקה בתבל, יש לאורן חזן לאן לשאוף. כבר כמעט שלוש שנים שהוא מחרחר ריב ומעורר מהומות בכנסת ואי אפשר באמת לעצור אותו
כבר כמעט שלוש שנים שאורן חזן יושב בבית הנבחרים והוא עדיין לא למד להיות חבר כנסת. גם בעוד 30 שנה הוא לא ילמד להיות חבר כנסת, כי זה לא מעניין אותו, אבל את תפקיד הילד הרע של המשכן שהוא אימץ לעצמו בהתלהבות יתרה, הוא משחק בווירטואוזיות של ממש ועל זה, אנחנו משלמים לו משכורת.
פעם אחר פעם עולה שמו של חזן לכותרות, כמעט תמיד בהקשר של ריב כלשהו, מדי פעם הוא לא מחרחר ריב אבל מוצא דרך אחרת להביך את עצמו ואת המדינה אותה הוא אמור לייצג. ברקסים מעולם לא היו לו ולצעוק מן היציע הוא יודע מצוין והתוצאה תמיד קולנית, מביכה ומקוממת, את חלקנו לפחות.
אורן חזן
השליחות שלי בכנסת היא לסתום את הפה לאלה שרוצים לפגוע בכולנו ביחד
החטא
חזן אוהב במיוחד לקלל חברי כנסת ערבים, לדבריו, זו שליחות של ממש, אבל הוא לא חוסך את עלבונותיו גם מחברי כנסת יהודים מהשמאל, מהמרכז, מהימין ואפילו ממפלגתו שלו.
ההרחקה הנוכחית (ולא הראשונה) באה בין השאר אחרי עימות עם יולי אדלשטיין, יו”ר הכנסת, אבל עוד לפני עימות זה מערכת היחסים בין השניים היתה מעורערת. כבר ביוני 2016, אורן חזן היה אחד מ-4 חברי כנסת שלא הוזמנו לחתונתו של אדלשטיין, היחיד שהוא חבר מפלגתו. אך העימות עם אדלשטיין הוא רק קצה הקרחון וועדת האתיקה שקיבלה את ההחלטה על השעייתו של חזן טיפלה במספר תלונות נגד הח”כ הסורר מצד מספר חברי כנסת שונים.
ועונשו
הרחקה של 6 חודשים מעבודה במליאה ובוועדות הכנסת. חזן יוכל להשתתף בהצבעות במליאה ובוועדות אך ייאסר אליו לנאום. כמו כן, יישלל שכרו של חזן למשך שבוע. להתראיין, למרבה הצער, עדיין מותר לו.
מאז ההודעה על החלטת הוועדה, אורן חזן לא מספיק לקבל זמן מסך אותו הוא מנצל היטב להשתלחות בחברי הוועדה: היו”ר וקנין מש”ס, רחל עזריה מ”כולנו”, שולי מועלם מ”הבית היהודי” והאלוף איל בן ראובן מהמחנה הציוני, בהגדרתו של חזן “שמאלנים קיצונים”.
ההרחקה של אורן חזן היא ניצחון הביריונות על הממלכתיות. מיומו הראשון בכנסת (ואף הרבה לפני כן) הוא מתנהג במכוון ובמודע כמו פרחח, הוא מאמין שתפקידו הוא להשתיק אחרים אך כאשר הוא מושתק, הוא לא מהסס להקים מהומה. חזן הוא הילד הרע שהכנסת לא יודעת להשתלט עליו והרחקתו היא מצד אחד בלתי נמנעת, כי אי אפשר לעבור על התנהגותו בשתיקה ומנגד היא טעות כי בשורה התחתונה היא משרתת את חזן ואת מה שהוא מייצג.
חזן הוא הישראלי המכוער הגאה בכיעורו. הוא מקפיד לבלבל בין עממיות לגסות רוח, בין גובה העיניים לגובה ביב השופכין, לא בגלל שהוא אינו מבין את ההבדל, אלא כי במציאות חובבת הריאליטי והטראש בסגנון אופירה וברקוביץ’ (למשל), הבלבול הזה הוא מה שמייצר לו כותרות ובעיקר, מגייס לחזן את התמיכה לה הוא זקוק כל כך לקראת היום שבו יצטרך להתמודד בפריימריז בליכוד בלי שיריון. הייתי רוצה לסיים בנימה אופטימית, אך ביקום שבו דונלד טראמפ יושב בבית הלבן, כנראה שאורן חזן יגיע רחוק.
