קוונטין טרנטינו הודה שידע על מעשיו של הארווי ויינשטיין ושתק, אבל אחרי ששומעים את דבריו על רומן פולנסקי, שאנס ילדה בת 13, כמה באמת אפשר להאמין לחרטה שלו?
בעיצומה של סערת הארווי ויינשטיין, כשקמפיין metoo# עוד היה בניצניו, הבמאי קוונטין טרנטינו אמר ל”ניו יורק טיימס” “ידעתי מספיק כדי לעשות יותר ממה שעשיתי. זה היה יותר מסתם שמועות או רכילות רגילה. זה לא היה מיד שניה. ידעתי שהוא עשה חלק מהדברים הללו”.
אחד מהסיפורים עליהם שמע טרנטינו מיד ראשונה היה סיפורה של אומה תורמן, שסיפרה לו כיצד הארווי ויינשטיין תקף אותה. טרנטינו עמד בסופו של דבר לצדה של תורמן והתעמת עם ויינשטיין, אבל לא הפר את קשר השתיקה סביב מעלליו של עבריין המין הסדרתי וכך, אפשר לו להמשיך באין מפריע.
אבל מה שמטריד עוד יותר מבחירתו של טרנטינו לשתוק, אלה הדברים שהוא אומר כשהוא כן בוחר להתבטא בנושא הרגיש של עבירות מין.
בראיון שקיים טרנטינו אצל הווארד סטרן ורובין קוויברס ב-2003, הוא נשאל על יחסה של הוליווד כלפי רומן פולנסקי “למה מחבקת הוליווד את המטורף הזה, הבמאי הזה שאנס ילדה בת 13?” שאל אותו סטרן ואת תשובתו של טרנטינו צריך לשמוע כדי להאמין.
קוונטין טרנטינו
“הוא לא אנס בת 13, זו היתה בעילת קטינה… הוא שכב עם קטינה. זה לא אונס. בעיני, כשמשתמשים במילה אונס, מדברים על אלימות, זורקים מישהי לקרקע – זה אחד הפשעים האלימים בעולם. אי אפשר לזרוק סתם את המילה אונס”
בתגובה לדברים, הזכירה רובין קוויברס לטרנטינו שהקורבן של פולנסקי, שהושקתה בכמויות גדולות של אלכוהול לפני שהותקפה, לא רצתה לקיים איתו יחסי מין, אך טרנטינו התחפר בעמדתו:
אחרי שמרימים את הלסת בחזרה מהרצפה למשמע דבריו של טרנטינו, אי אפשר שלא לתהות מאיפה מגיע הצורך העמוק כל כך שלו לגונן על רומן פולנסקי. טרנטינו לא מסרב להתייחס לפשעיו של פולנסקי, הוא לא מגלה אפילו את ההסתייגות הקלה ביותר כדי לצאת ידי חובה. בלי להתבלבל הוא מצדיק פשע פדופילי מזוויע ומטיל את כל האחריות לא על כתפיו של הבוגר ה”אחראי” בסיפור, אלא על כתפיה הצרות של ילדה בת 13 שסביר להניח שהופעלו עליה מניפולציות שונות כדי לבצע בה מעשה אלים ונאלח.
האם קוונטין טרנטינו באמת מאמין שילדה בת 13 היא אישה? שיש לה את הבשלות הרגשית לקיים קשר מיני עם גבר המבוגר ממנה בשנים רבות? שהיא באמת יכולה לרצות בכך, רצון חופשי, נקי ממניפולציות כלשהן? האם הוא באמת לא מבין שאקט כזה עם ילדה בת 13 הוא אלים גם אם אינו כולל מכות?
לא סתם אוסר החוק על קיום יחסי מין עם קטינות בגיל זה. לא סתם נקבע גיל ההסכמה וממש לא במקרה המונח המשפטי האמריקאי המתייחס לקיום יחסי מין עם מי שאינה בגיל ההסכמה הוא “אונס סטטוטורי”. אונס, גם אם לא היה מרכיב של כפייה אלימה. אבל את טרנטינו החוק לא מעניין, גם לא מעניין אותו מצב השכרות אליו הובאה הילדה, שמהווה בפני עצמו עבירה על החוק, כי במציאות שהוא מצייר ילדה (שיכורה) בת 13 יכולה לרצות “להיות בקטע” של גבר שגילו כמעט פי 3 מגילה.
הריאיון הזה עם טרנטינו התקיים, כאמור, ב-2003 וגם אם הרבה מאוד דברים השתנו בתפישות שלנו על עבירות מין מאז, אונס של ילדה בת 13 נחשב לאקט מזעזע גם לפני 15 שנה. הווארד סטרן הבין את זה, רובין קוויברס הבינה את זה, אבל קוונטין טרנטינו, יהיו מניעיו אשר יהיו, לא הבין את זה, לפחות לא אז.
15 שנה אחרי, האסימון נפל
על רקע פרסום הדברים הקשים שאמר בראיון מ-2003, פרסם טנטינו התנצלות על דבריו:
“אני מבקש להתנצל בפומבי בפניה של סמנת’ה גיימר על הערותיי בתכניתו של הווארד סטרן כאשר דיברתי עליה ועל הפשע שבוצע כלפיה. 15 שנה אחרי, אני מבין כמה טעיתי. הגברת גיימר כן נאנסה על ידי רומן פולנסקי. כאשר סטרן העלה את הנושא, שגיתי ושיחקתי את תפקיד פרקליט השטן בדיון במטרה לייצר פרובוקציה. לא לקחתי בחשבון את רגשותיה של הגברת גיימר ועל כך אני מצטער מאוד. גברת גיימר, הייתי בור, חסר רגישות ומעל לכל, טעיתי”.
התנצלותו של טרנטינו מעידה על השינוי ביחס כלפי פשעי מין בעידן metoo#, זה לא הופך את דבריו ב-2003 לפחות קשים, אבל טוב שהתנצל ואת סמנת’ה גיימר לפחות התנצלותו סיפקה. כעסה של גיימר מופנה דווקא כלפי מי שביקר את טרנטינו על התבטויותיו והיא מסבירה: “הרגשתי שהאונס שלי שימש אנשים שלא אכפת להם ממה שקרה לי, כדי לתקוף את טרנטינו”.
