כפיים! מירי רגב כובשת עוד במה, החשבון בדרך אלינו

למשרד התרבות והספורט יש שתי קופות: קופת ההפתעות שמיליונים מתעופפים ממנה בקלילות רבה והקופה הקטנה שאין בה אפילו 150 אלף ש”ח לתמיכה באמנות בפריפריה. לתפארת מדינת הכפיים

את יום העצמאות חגגנו על רקע משחקי הכוח של מירי רגב שעשתה הכל כדי לתת במה לעצמה ולראש הממשלה. אחרי ששקע האבק על הנאומים, התחילו השאלות על המיליונים שלא ברור למה נועדו ובעיקר לאן נעלמו (אנחנו מעדיפים בלי הפתעות, תודה) ואז צץ הסיפור עם צילומי הקליפ “הללויה” בהשתתפותה של רגב שמשרד התרבות טען שעלה 350 אלף ש”ח, סכום מטורף בפני עצמו, עד שהתברר ש-350 אלף הם בעצם 572 אלף ש”ח, מחיר מציאה של ממש לקליפ של 4 דקות בהשתתפות רגב בכבודה ובעצמה (מישהו אמר תעמולה על חשבון הציבור?)

שרה אחת, קליפ של 4 דקות, 572 אלף ש"ח, הללויה (צילום מסך)
שרה אחת, קליפ של 4 דקות, 572 אלף ש”ח, הללויה (צילום מסך)

ואם בצל כל המיליונים של חגיגות העצמאות כמעט שלא הבחנו באותם 150 אלף ש”ח שמשרד התרבות פשוט לא מצליח למצוא כדי למנוע את סגירתו של בית הספר לאמנות במכללת ספיר, שהוא בית הספר היחיד לאמנות בעוטף עזה, ייתכן שזה פשוט בגלל אותם 2.7 מיליון ש”ח שהתחייב משרד התרבות והספורט לצורך השלמת הבדלי העלויות עם העברת משחק הידידות ישראל-ארגנטינה מחיפה לירושלים. ארגנטינה ביטלה בסופו של דבר את המשחק בעקבות לחצי ה-BDS על שחקני הנבחרת וכל מה שנותר ממנו הוא רצף של שערוריות, מהומה סביב מכירת הכרטיסים ומירי רגב אחת שנותרה עם התאווה לסלפי עם מסי בידה.

מבטלים בלחץ ה-BDS, ההתעקשות של מירי רגב להעביר את המשחק לירושלים לא בדיוק עזרה (צילום מסך)
מבטלים בלחץ ה-BDS, ההתעקשות של מירי רגב להעביר את המשחק לירושלים לא בדיוק עזרה (צילום מסך)

אבל בואו לא נהיה קטנוניים, כי מה הם כמה מאות אלפים תמורת קליפ של 4 דקות או 2.7 מיליון ש”ח על משחק שלא יקרה, לעומת המיליונים ששילמנו כדי שהשרה רגב תכבוש את טיימס סקוור באירוע לציון 70 שנה למדינה. אירוע שלא ברור כמה תועלת יש בו, אם בכלל ושמצפייה בקטעים נבחרים ממנו, נתקפים בעיקר רצון עז להתכווץ במבוכה.

מיליונים ומבוכה בכיכר (צילום מסך)
מיליונים ומבוכה בכיכר (צילום מסך)

על הבמה רגב מנחה ביד רמה, בצעקות, כמובן ולצדה מפזזים באי נוחות שולי מועלם רפאלי ויואל חסון ויהודה גליק שגם מנסה פעם ועוד פעם לקחת לידיו את המיקרופון בזמן שרגב, בלי להפסיק לרגע את שטף הצעקות, מסיטה את ידו בתנועה שמזכירה אימא שמרחיקה יד של ילד שובב מעוגת יום ההולדת.

אולי הגיע הזמן שנניח את הקלפים על השולחן ופשוט נשנה את שמו של משרד התרבות והספורט ל”רגב הפקות”? תמורת כמה מיליונים, רצוי של משלמי המיסים, תקבלו הפקת ענק, עם הרבה רעש ואורות ואת מירי האחת והיחידה על הבמה, הצעקות והכפיים על חשבון הבית. רק אם אפשר, רגע לפני, לשאת תפילה קטנה ולבקש יפה, מירי, בחייך, לפחות באירוויזיון אל תגעי לנו.