הנשים החרדיות עוד יגיעו לכנסת

כבר שש שנים שנשים חרדיות מקיימות מאבק ציבורי על הזכות הבסיסית שיש לכל אישה, מלבדן: הזכות להיבחר. אתמול הגיע המאבק לבג”צ ולמרות הצעד הגדול קדימה, הדרך עוד ארוכה

יריית הפתיחה הציבורית הפורמלית של מאבק הנשים החרדיות נגד הדרתן ממפלגות הבית שלהן התרחשה באוקטובר 2012, קצת לפני הבחירות לכנסת ה-19, כאשר אסתי ביטון שושן פתחה את דף הפייסבוק “לא נבחרות, לא בוחרות” שבו קראה לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות הסגורות בפני נשים. קמפיין המחאה המשיך גם בבחירות לכנסת ה-20 בהובלתן של אסתי ביטון שושן, אסתי רידר אינדורסקי, טלי פרקש, מיכל צ’רנוביצקי ורחלי איבנבוים ששלחו בדצמבר 2015 מכתב פומבי לחברי הכנסת החרדים שבו ביקשו נציגות נשית במפלגות יהדות התורה וש”ס.

כשהתחלתי לחפש סביבי, גיליתי נשים חרדיות ששוברות תקרות זכוכית בתחומים שונים, אך עדיין, במקומות בהם מתקבלות החלטות בסיסיות על חייהן, אין להן דריסת רגל, שלא לדבר על החלטות הרות-גורל. באותו הרגע קלטתי שצריך לעשות מעשה

אסתי ביטון שושן

ביוני השנה, בכנס “מצטרפות, מתמודדות, מנצחות” שעסק בהתמודדות נשים בבחירות המוניציפליות הקרובות, שמעתי דבריה מעוררי ההשראה של אסתי רידר אינדורסקי שדיברה על כך ש-100 שנים אחרי שנשים בבריטניה קיבלו את זכות הבחירה, לנשים חרדיות במדינת ישראל עדיין אין ייצוג והסבירה את הצורך בייצוג נשים חרדיות דווקא במפלגות הבית, שם לא נשמע כיום קולן ואין לצורכיהן מענה.

“על אפליה בוטה יש לאסור בחוק”, אמרה רידר-אינדורסקי וסיפרה על קשיים שחוות נשים שמבקשות להתמודד וכיצד הן נאלצות לסגת לנוכח איומים עליהן.

תקנוני המפלגות החרדיות מדירים נשים. אנחנו רוצות להיכנס מהדלת הראשית ולהיות מיוצגות במפלגות הבית שלנו

אסתי רידר אינדורסקי

נעזרות בחוק למיגור האפליה

אתמול נידונה בבג”צ עתירה שהגישה עו”ד תמר בן פורת בשם נשות “נבחרות” הדורשת לבטל סעיפים בתקנון מפלגת יהדות התורה המונעים מנשים להיבחר לרשימה לכנסת. אל העתירה הצטרפו עשרה ארגונים פמיניסטיים.

הרכב מורחב של 5 שופטים שדן בעתירה המליץ לאגודת ישראל לשנות את הסעיפים. אם השינוי לא יתבצע תוך 30 יום, יפסוק בית המשפט בנושא.

המלצת בית המשפט היא בגדר רמז חזק לעמדת השופטים וסביר שאם לא ישונה התקנון בפרק הזמן הנדרש, בית המשפט יפסוק לטובת העותרות. בטווח הקצר, כנראה שאגודת ישראל תתעלם מהמלצת בית המשפט, שכן אנשי המפלגה ממשיכים להחזיק בדעה שנשים אינן צריכות להיות מעורבות בפוליטיקה.

היום שאחרי

בהנחה שבחלוף 30 יום יורה בג”צ על שינוי התקנון, האם תיפתח הדלת לנשים חרדיות להיבחר במפלגות הבית שלהן? סביר להניח שלא. יש דרכים רבות נוספות למנוע מנשים להיבחר וסביר שאנשי המפלגה לא יוותרו בקלות. בקרב הזה אולי ניצחו העותרות, אבל למרות שמדובר בצעד משמעותי מאוד, לא רק בהיבט החוקתי, אלא גם מבחינת המודעות הציבורית לנושא, זה רק עוד צעד (משמעותי) בדרך ארוכה מאוד. החדשות הטובות הן שהנשים המובילות את המאבק יודעות עם מי יש להן עסק ויש להן את הכוחות, התושייה, הסבלנות, אורך הרוח ובעיקר האומץ להמשיך לצעוד בדרכן, כשהן יודעות שהן צועדות בדרך הנכונה.

אני לא חושבת שמחר בבוקר תהיה חברת כנסת ברשימה של יהדות התורה. אני לא חושבת שזה גם יקרה בשנים הקרובות. אני ראלית! זה תהליך, בשביל תהליך צריך זמן. אבל קרה כאן משהו היום

רחלי רושגולד-גוטליב

כמה דרכים מובילות לכנסת?

נשות “נבחרות” נחושות להגיע לכנסת דרך מפלגות הבית שלהן. הן מרגישות, למרות הכל, שייכות למפלגות אלה ובוחרות לעשות את השינוי מבפנים. זו בחירה שקל להבין אותה, אבל דרכן אינה הדרך היחידה וישנן נשים חרדיות שבוחרות בדרכים אחרות.

כששואלים אותי בלגלוג אם גם בפעם הבאה נרוץ, אני משיבה: “ללא ספק”. ואז ממשיכים: “וכמה תביאו, 5,000 קולות?”, אני משיבה שכן, ושבבחירות שאחרי הבחירות הבאות נרוץ גם כן ונביא 10,000 קולות, ואחריהן נביא 20,000 קולות ובסוף תהיה חברת כנסת חרדית

רות קוליאן

בבחירות לכנסת ה-20, התמודדה בבחירות מפלגת הנשים החרדית “בזכותן”, בראשות רות קוליאן, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה ובזירה פוליטית צפופה כמו הזירה הישראלית, קשה במיוחד למפלגה המייצגת ציבור ספציפי מאוד להצליח ולכן ספק אם מפלגת נשים חרדית היא הפתרון שבזכותו בספסלי הכנסת הבאה נראה גם נשים חרדיות.

אפשרות נוספת היא זו של שילוב נשים חרדיות במפלגות שאינן דווקא חרדיות, המכירות בצורך העז של ציבור זה בייצוג. זו הדרך בה עדינה בר שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף, שהקימה בימים האחרונים מפלגה חדשה, “אחי ישראלי – החיבור הוא הסיפור”. מפלגתה של בר שלום אינה מוגדרת כמפלגה חרדית או דתית ובין מייסדיה נמנים ראש עיריית ירוחם מיכאל ביטון ודמויות שונות מעולמות העסקים והתקשורת. אולי ההצטרפות אל מפלגה היא דרך בטוחה יותר להגיע לכנס אבל ספק אם זה פתרון שיביא לפתיחת דלתות המפלגות החרדיות לנשים.

כך או אחרת, אין ספק שבעתיד (הלא מספיק קרוב) נראה נשים חרדיות במסדרונות הכנסת. האם הן יגיעו לשם דרך מפלגות הבית שלהן, דרך מפלגת נשים מגזרית או דרך השתלבות במפלגות אחרות? ימים יגידו, אבל רוח השינוי נושבת ומורגשת וזו רוח מבורכת במיוחד.