הצעירה הבריטית מפרשת איה נאפה הורשעה במתן עדות שקר ונגזרו עליה ארבעה חודשי מאסר על תנאי. היא תוכל סוף סוף לחזור הביתה ולהתחיל תהליך שיקום, אבל הפרשה לא באמת הסתיימה
חצי שנה אחרי אותו לילה שחור במלון באיה נאפה, גזר בית המשפט בקפריסין ארבע חודשי מאסר על תנאי על התיירת הבריטית שהתלוננה על אונס ושהואשמה, בצעד חריג, במתן עדות שקר ובהטרדת הציבור, לאחר שחזרה בה מתלונתה הראשונית, בנסיבות מעורפלות ביותר. הצעירים הישראלים, ששבו הביתה בריקודים ובמחולות ובכיפות לבנות, חזרו מזמן לשגרת חייהם, אך בשביל הצעירה הבריטית אמנם תם פרק נוסף במסע, אבל הדרך שעוד לפניה עדיין ארוכה, כואבת ומייגעת.
שום דבר בפרשת אונס התיירת הבריטית בקפריסין לא התנהל כצפוי, אם אפשר לדבר על התנהלות צפויה באירועים כגון אלה. ראשית, היתה התלונה של הצעירה, לפיה חוותה אונס קבוצתי מחריד בידי 12 צעירים ישראלים, שלוותה בסיקור תקשורתי מקומם במיוחד ששיאו הגיע ב”שיח מלתחה” מבחיל של רוני דניאל, דורון הרמן, אלון בן דוד ויואב לימור. אחר כך חזרה בה המתלוננת וחשודים שוחררו לביתם והתקבלו פה בריקודים וצהלות, משל היו גיבורי מלחמה ששבו הביתה בשלום ומעולם לא הואשמו בהפצת הסרטונים, למרות שמדובר בעבירה פלילית מובהקת. הפרק השלישי החל בהעמדתה לדין ובהרשעתה של המתלוננת שהואשמה במתן עדות שקר ובהטרדת הציבור והקורבן הפכה לנאשמת.
מה גרם לרשויות בקפריסין להחמיר כל כך עם הצעירה הבריטית, להעמיד אותה לדין בצעד חריג ולהרשיע אותה למרות חוות דעת פסיכולוגית לפיה היא סובלת מפוסט טראומה, למרות אי סדרים חמורים בתהליך החקירה, למרות עדות המומחה לפיה התצהיר שמסרה שבו היא חוזרת בה מתלונתה נכתב על ידי אדם ששפת אמו אינה אנגלית? מדוע בחר בית המשפט להאמין רק לתצהיר זה ולא לתלונה הראשונית או לעדותה בבית המשפט לפיה הופעלו עליה לחצים כבדים לחזור בה מתלונתה? האם מדובר בניסיון לחפות על מחדלים בהליך החקירה או להגן על תדמיתה של בירת ההוללות איה נאפה או שהופעלו כאן לחצים גדולים יותר, מלמעלה? כנראה שלעולם לא נדע, אבל השורה התחתונה היא שבניגוד לכל הגיון, הצעירה הורשעה.
הרשעתה של הצעירה הביאה לשיא את גל המחאה שהחל עם העמדתה לדין. מישראל יצאה משלחת של 60 נשים וגברים שהגיעו הבוקר לפתח בית המשפט להביע תמיכה בה. הזעקה הציבורית על העוול שנעשה לצעירה שנאנסה בשנית ובשלישית על ידי מערכת החוק והמשפט בקפריסין היתה עצומה וקולה הגיע לנשיא קפריסין ששקל, על פי דיווחים, להעניק לה חנינה ולשלוח אותה הביתה עוד היום אם ייגזר עליה עונש מאסר.
בסופו של דבר, נגזר על הצעירה מאסר על תנאי ולא נדרשה חנינה כדי שתוכל לשוב לביתה ועכשיו היא תוכל סוף סוף לצאת מקפריסין, לחזור לחיק משפחתה ולהתחיל בתהליך שיקום מהטראומה הקשה. את הצלקות היא תישא ככל הנראה כל חייה.
אך למרות ההקלה על כך שתם פרק נוסף בפרשה עגומה זו, זה לא באמת הסוף והתוצאה רחוקה מלהיות אופטימלית או אפילו מספקת. ההרשעה עומדת בעינה ושמה של הצעירה לא נוקה. משפחתה כבר הודיעה על כוונתה לערער ולדרוש שתזוכה מכל אשמה ויש לקוות שהפעם, צדק אמיתי ייעשה עמה.
סימני שאלה רבים עוד נותרו עוד לגבי אותו לילה גורלי באיה נאפה ורובם יוותרו ככל הנראה ללא מענה, אבל יש הרבה מה ללמוד מפרשה קשה זו. על סיקור תקשורתי שמשרת את תרבות האונס, על תרבות הפורנו שבה גדלים הצעירים, המטשטשת את הגבולות בין מה שמותר למה שאסור ובין מין לבין אלימות, על תרבות של אונס והאשמת קורבן ועל האופן שבו צריכות להתנהל חקירה משפטית והליך פלילי.
אולי, ביום שבו התקשורת תפסיק לכנות פרשה עגומה זו “פרשת מין”, נדע שצעדנו צעד ראשון בכיוון הנכון.
