מעריציו מעדיפים לא לדבר על זה, אבל לצד היותו ספורטאי מצטיין, קובי ברייאנט היה גם נאשם באונס אלים. זה קשה, זה מורכב, אבל חייבים לדבר על זה עכשיו
התרסקות המסוק שבה נהרג קובי ברייאנט הכתה את העולם בתדהמה. מדובר, ראשית כל ומעל לכל, בטרגדיה קשה שבה נהרגו 9 בני אדם, ביניהם שתי נערות צעירות. אך מעל לאסון מרחפת גם עננה כבדה ושחורה של פרשת האונס שבה היה מעורב ברייאנט, עננה שישנם אלה שהיו מעדיפים להתעלם מקיומה, אם רק ניתן היה.
קובי ברייאנט היה כדורסלן מוכשר במיוחד, אגדה, דמות נערצת ודוגמה לרבים. הוא היה גם אב מסור לארבע בנותניו, שפעל לקידומן של נערות בכדורסל, אבל קובי ברייאנט היה גם נאשם באונס אלים ואף כי הפרשה לא נידונה בבית משפט פלילי, כך שברייאנט לא הורשע ולא זוכה, אי אפשר לדבר על ברייאנט בלי לדבר גם על האונס, למרות שכל ניסיון לעשות זאת ביממה שחלפה מאז התאונה הטרגית, נתקל בתגובות של זעם והתנגדות. כתבת הוושינגטון פוסט, פליסיה סונמז שיתפה כתבה המסקרת את פרשת האונס האלים ושילמה על כך בעשרות אלפי תגובות נאצה ובהשעיה מתפקידה, כי כנראה שאפילו בדמוקרטיה הגדולה בתבל, בקרב על חופש הביטוי, אלוהי הכדורסל לוקח בנוק אאוט. אפילו כאן בישראל, אלה שהעזו לציין את העובדה המאוד לא נוחה על היותו של ברייאנט נאשם באונס, זכו לתגובות זועמות במיוחד.
כן לדבר על זה, דווקא עכשיו
יש נטיה אנושית מאוד לראות את המציאות בגוונים חדים של שחור ולבן, של טוב ושל רע, אבל המציאות שלנו אף פעם אינה חד משמעית או פשוטה ובמקרה של ברייאנט, היא מורכבת, מעורפלת ומלאה סתירות במיוחד. ברייאנט היה גם אגדת כדורסל, אדם שתרם רבות לתרבות הספורט, שהווה השראה לרבים אבל הוא גם היה נאשם באונס אלים.אפשר להצטער שעולם הכדורסל איבד כוכב ובאותה נשימה לגנות אותו על הרע שעשה.
בדיון הסוער ומלא האמוציות שהתקיים ביממה שלאחר התרסקות המסוק היו אלה שטענו שזה “לא הזמן” לדבר על הפרשה, ואין ספק שלהאיר זרקור על חטאיו של אדם דווקא ברגעי ההלם והאבל הראשונים גורם לאי נוחות רבה במיוחד, אבל עיתוי לא נוח לא יכול להצדיק השתקה של פרשה חמורה כל כך ודווקא הרגע שבו תשומת הלב הציבורית נמצאת בשיאה הוא גם הרגע הנכון ביותר לדבר ולא להשתיק.
במציאות שבה אנחנו חיים, גם אחרי עידן המיטו, נשים נאנסות ומפחדות להתלונן, בעיקר כאשר התוקף הוא אדם בעל כוח, מעמד וכסף. במציאות שבה אנחנו חיים, גברים בעמדות כוח עדיין חושבים שהכל מותר להם, שנשים אפשר לקנות, לדרוס, להפחיד ולהשתיק.
כל עוד מי שמנסה לדבר על מה שלא נוח מושתק, מושעה, נענה בתגובות אלימות, זה סימן ברור לכך ששתיקה היא פשוט לא אופציה.
תזכורת על פרשת האונס
עדותה של המתלוננת נגד ברייאנט, כפי שהתפרסה ב”דיילי ביסט”, מזעזעת. הצעירה, שהיתה אז בת 19, סיפרה על ההזמנה לחדרו של הכדורסלן הנערץ עליה בליל ה-30 ביוני 2003 וכיצד, לאחר שהתנשקו, היא התנגדה כאשר הוא החל לגעת בגופה ולהתפשט, אך הוא תקף אותה ואנס אותה באלימות, כאשר הוא חונק אותה תוך כדי ביצוע המעשה. לפני שעזבה, הזהיר אותה ברייאנט שלא תספר על מה שאירע.
בחקירתו, הכחיש ברייאנט כל מגע עם הצעירה, אך לאחר שהוצגו בפניו ראיות פיזיות, הודה שקיים איתה יחסי מין, אך טען שהיחסים היו בהסכמה ואף העיר שהיה עליו לנהוג כמו שקיל אוניל ולקנו תלה מכונית כדי להשתיקה.
על גופה של המתלוננת נמצאו חתכים רבים שאינם עומדים בקנה אחד עם מין בהסכמה ועל חולצתו של ברייאנט נמצא דמה של המתלוננת.
בראשון בספטמבר 2004, לאחר שבמשך חודשים ארוכים הוכפשה על ידי צוות ההגנה של ברייאנט והתקשורת ואף נחשף שמה, החליטה המתלוננת שלא להעיד וכך, שבוע לפני פתיחת המשפט, נסגר התיק הפלילי. המתלוננת, שפתחה בהליך אזרחי נפרד נגד ברייאנט, הסכימה לחזור בה מתלונתה על תקיפה מינית בתנאי שהוא יפרסם התנצלות בזו הלשון:
“ראשית, ברצוני להתנצל ישירות בפני הצעירה המעורבת בתקרית זו. אני רוצה להתנצל בפניה על התנהגותי באותו לילה וכן על ההשלכות מהן סבלה בשנה האחרונה. למרות ששנה זו היתה קשה מאוד עבורי באופן אישי, אני יכול רק לדמיין את הכאב שהיה עליה לסבול. אני מבקש להתנצל גם בפני הוריה ובני משפחתי ובפני משפחתי, חברי ותומכיי וכן בפני תושבי איגל קולורדו. אני רוצה להבהיר שאני לא מטיל ספק במניעיה של הצעירה. היא לא קיבלה כסף. היא הסכימה שהצהרה זו לא תשמש נגדי בתביעה האזרחית. למרות שאני מאמין שהמפגש בינינו היה בהסכמה, אני מבין כעת שהיא לא הרגישה כך ושאינה רואה את התקרית באותו אופן שבו אני רואה אותה. אחרי חודשים של בחינת הראיות, הקשה לעורך הדין שלה ואפילו לעדותה באופן אישי, אני מבין עתה שהיא מרגישה שהיא לא הסכימה למפגש בינינו. אני מפרסם הצהרה זו היום מתוך מודעות לכך שבעוד שחלק מתקרית זו מסתיים היום, נותר עוד חלק. אני מבין שהתביעה האזרחית שלי תתקיים. אותו חלק של התיק ייקבע על ידי ובין הצדדים המעורבים בתקרית ולא ימשיך להוות נטל כלכלי או רגשי על תושבי מדינת קולורדו”.
במארס 2005 הסתיימה התביעה האזרחית בפשרה שפרטיה לא נחשפו מעולם.
