יומיים לפני שאנחנו מציינים את יום האישה, שוב מכה בנו ידיעה טרגית על גבר שרצח את בתו התינוקת ופצע קשות את אשתו ואת בתו הפעוטה וזה הכל חוץ מנורמטיבי
** עדכון 8.3.20 **
לאחר ששוחרר מבית החולים, האריך בית המשפט את מעצרו של הגבר שרצח את בתו בת 10 חודשים ודקר ופצע את אשתו ואת בתו הפעוטה בת ה-3. הרוצח, ששמו הותר לפרסום, ברק בן עמי, תושב הוד השרון, טוען שאינ יודע מדוע ביצע את המעשה המחריד: “אני לא יודע להסביר את עצמי, השתגעתי”.
***
שוב הכותרות זועקות על גבר שרצח את בתו, תינוקת בת 10 חודשים ופצע קשות את אשתו ובת נוספת, פעוטה בת 3 בניסיון לרצוח גם אותן. הרוצח לא הסתפק בניסיון לקטוע את חייה של האישה שפעם אהב, אם ילדיו, הוא ביקש לרצוח גם את הבנות שהביאו יחד לעולם. הוא גם דקר את עצמו, אבל במשימה זו הוא לא נחל הצלחה והוא נותר בחיים, כשהוא משאיר תינוקת אחת מתה ואישה ופעוטה במצב קשה מאוד.
המשטרה מספרת שלמשפחה לא היה רקע מוכר של אלימות. “אני יכול להגיד באופן ודאי שהמשפחה נורמטיבית, לא מוכרת לנו וגם לא לשירות הרווחה” אומר מפקד משטרת כפר סבא, כאילו שיש משהו נורמטיבי ברצח או במשפחה שבה מתרחש רצח, כאילו שזה בכלל משנה אם זו היתה משפחה כזאת או אחרת, “משלנו” או ש”לא משלנו”.
עדיין לא יודע מה קרה שם, בבית ה”נורמטיבי” של “המשפחה הנורמטיבית” בהוד השרון ביום שישי בבוקר, רגע לפני שהגבר ה”נורמטיבי”, מהנדס במקצועו, רצח את בתו התינוקת ופצע קשה את אשתו, אדריכלית במקצועה ואת הבת הגדולה, פעוטה בגן. אבל הבוקר, ממש בשעה שבמשפחות נורמטיביות ברחבי הארץ הורים מביאים את ילדיהם לבית הספר או לגן ויוצאים לסידורים של יום שישי, הגבר ה”נורמטיבי” לקח סכין ורצח בדקירות משפחה שלמה ולא, זה לא משנה בכלל שהם גרו בעיר נורמטיבית ושהם אנשים נורמטיבים עם מקצועות נורמטיבים בסביבה נורמטיבית.
יש להניח שבימים הקרובים יתבררו יותר פרטים על האירועים שקדמו לרצח המתועב הזה. אולי יספרו לנו שהאישה ביקשה להיפרד מהגבר ה”נורמטיבי”, אולי נגלה שמאחורי דלתו הסגורה של הבית ה”נורמטיבי” הזה היתה אלימות שאף אחד לא ידע עליה. אולי היו סימנים, אולי לא. אבל שום דבר מכל זה לא ישנה את העובדה שהבוקר, עד השעה 8:00 היתה בהוד השרון משפחה של אבא, אימא ושתי בנות ועכשיו נותרו מהמשפחה הזאת שברים: רוצח אחד, תינוקת אחת מתה ואישה ופעוטה פצועות קשה, שיצטרכו להתמודד עם המציאות הזאת של בעל ואב שהוא רוצח.
ואם הסיפור של המשפחה “הנורמטיבית” הזאת לא מספיק טרגי, נמצאים גם אלה שממהרים לשאול “מה עבר על הגבר?” ויודעים גם את מי להאשים: התקשורת שחוגגת, הפמיניסטיות הרדיקליות וכמובן, האישה עצמה שאולי רצתה להתגרש או שבגדה באיש שניסה לרצוח אותה. כאילו שיש משהו בעולם שיכול להצדיק או להסביר רצח, מלבד אלימותו של אדם עם סכין.
האמת הטרגית היא שכל עוד ישנם גברים שמאמינים שאישה היא רכושו של גבר, רכוש שלא זכאי לצאת מכלא של מערכת יחסים שאינה רוצה בה עוד, רכוש שאפשר לנהוג כלפיו באלימות, רכוש שאפשר לרצוח, רכוש שאפשר לפגוע בו דרך הילדים. כל עוד התפיסה הזאת לא תשתנה, נשים ימשיכו להירצח וגברים אחרים ימשיכו להאשים נשים ברצח ש”הביאו” על עצמם. וכדי שהתפיסה הזאת תשתנה צריך לחנך אחרת, צריך לשנות סדרי עדיפויות, צריך ממשלה שתקצה תקציבים ותיישם תכניות למיגור אלימות.
אחת ולתמיד, הגיע הזמן להפנים. רצח הוא לא נורמטיבי, לרצח אין שום הצדקה ובוודאי שאין לו קשר לפמיניזם או לתקשורת. ברצח יש אשם אחד – הרוצח, נקודה.
