אלכס גלעדי הגיש תביעת לשון הרע נגד אושרת קוטלר ונרי ליבנה שתלונותיהן, לטענתו “הרסו את חייו”, אבל האמת היא שהתביעה הזאת היא לא הרבה יותר מניסיון הפחדה ביריוני
בכתב התביעה של אלכס גלעדי, התובע את אושרת קוטלר ואת נרי ליבנה על 2 מיליון שקלים, נטען שהאשמותיהן של השתיים הרסו את חייו של גלעדי והסבו לו נזקים כבדים. “השתיים פרסמו דברי לשון הרע מזעזעים על אודות גלעדי, שהוא אישיות ציבורית, הטיחו בו בפומבי האשמות שווא, פרסמו על אודותיו בפומבי השמצות חסרות שחר… לעיתים ביצעו מניפולציה של המציאות, ייחסו לו בפומבי ביצוע עבירות מין והתנהלות מכוערת והציגו אותו בציבור כעבריין מין סדרתי, כרמאי וכאדם שלילי”.
לרגע, אפשר היה לטעות ולחשוב ששתי נשות התקשורת, מתוך רשעות, או שעמום או צורך בלתי מוסבר בתשומת לב, באו לשחק בחייו של אדם זך וטהור ולגרום לו נזק, סתם כך, כי הן יכולות. לרגע אפשר היה לחשוב שלחשוף הטרדה שעברת זה תענוג גדול שמביא תהילה או שאלכס גלעדי הוא הקורבן. אותו אלכס גלעדי שלא הכחיש את טענות קוטלר וליבנה כאשר הן התפרסמו ובמקרה של ליבנה אף אמר ” דבריה של נרי נכונים בעיקרם”.
בפני אלכס גלעדי עמדו כמה אפשרויות לתגובה. אחת מהן היא להתנצל, להכיר בטעות, לקחת אחריות. אפשרות אחרת היא לעטות שריון ולצאת לקרב נגד המתלוננות. יש גם אפשרויות רבות אחרות באמצע, אבל תביעת הדיבה של אלכס גלעדי היא הכרזת המלחמה שלו ובבחירתו להכריז מלחמה הוא לא רק עושה עוול למתלוננות באשר הן, אלא גם מחזק את התדמית שמשתקפת גם מעדויותיהן של הנשים שהתלוננו נגדו.
מסיפוריהן של אושרת קוטלר ושל נרי ליבנה משתקפת דמות של גבר יהיר וכוחני שמאמין בזכותו להכתיב לנשים את כללי המשחק. רוצה תפקיד? יש לזה מחיר, כי “כך מתקדמים בטלוויזיה”. בלי להתבייש ובלי להתנצל הוא מבקש לקיים “עסקת חליפין” מפוקפקת. בלי לשאול אפילו הוא שולף את איבר מינו ומצווה “דברי איתו”. התביעה נגדן היא פשוט עוד צעד יהיר וכוחני של מי שלא מבין שהעולם אינו סובב סביב הצרכים שלו ושאינו מוכן לקחת אחריות על התנהגותו הפסולה. אני חרמן? הנה אישה שתספק אותי. דיברת עלי? תשלמי. לרגע לא עולה על דעתו לנהוג אחרת.
בסופו של דבר, רק קוטלר, ליבנה וגלעדי יודעים בדיוק מה קרה במקרים המדוברים. אין דרך אמיתית להוכיח משפטית לכאן או לכאן וכמו במקרים דומים רבים אחרים, אלה המילים שלהן מול המילה שלו. הבעיה היא שטקטיקת ההפחדה שבה נוקט גלעדי, בדומה לאנס קצב לפניו, עלולה להרתיע מתלוננות בעתיד, נגדו או נגד אחרים וכאן אפשר רק להריע לקוטלר ולליבנה שיצאו שתיהן בהודעות נחרצות – הן לא מתכוונות לתת לטקטיקת ההפחדה של גלעדי להשפיע עליהן. הן מצהירות שהן דיברו אמת, הן עומדות מאחורי הדברים ואם גלעדי רוצה מלחמה. הוא יקבל אותה.
לנו לא נותר אלא להריע לשתי הנשים האמיצות שחשפו דברים שקשה לחשוף ושממשיכות לעמוד איתן מאחורי האמת שלהן, כי בעולם שלנו הגיע הזמן שהפחד יהיה נחלתם של המטרידנים והתוקפים, לא של הקורבנות שלהם. אני מאמינה להן.