ארנצ’יני הם כדורי ריזוטו מטוגנים עם לב של מוצרלה, מנת פתיחה או חטיף מהזן המושחת והטעים ועכשיו ויש דרך להכין אותם בגרסה הרבה פחות מושחתת ולא פחות טעימה
סוף אוגוסט, החופש הגדול כבר מאחורינו ואני מחכה כבר לחזור לשגרה שבה הילדים הולכים לישון בשעות נורמליות, אוכלים ארוחות נורמליות ובבקרים אני לא מוצאת ערימת כלים בכיור שמעידה על ארוחות לילה. אמנם, החזרה לשגרה היא רק זמנית כי אוטוטו מגיעים החגים ששוב יהפכו לנו הכל, אבל שנה חדשה מביאה איתה גם רצון לפתוח דף חדש, לעשות דברים טוב יותר, נכון יותר. השנה אני כבר יודעת שאני רוצה להתמקד במשפחה ובהרגלים בריאים יותר של תזונה לכולנו.
עם החזרה לשגרה, הגיע הזמן לסנכרן את לוחות הזמנים של בני המשפחה ולחזור לאכול יחד. איכשהו בקיץ האחרון גלשנו לארוחות יחיד – המתבגר שרק מתעורר אחר הצהריים אחרי עוד לילה לבן, בן הזוג ואני שחוזרים עייפים ורעבים בשעות שונות מהעבודה והקטנה שהכריזה על עצמאות ומכינה לעצמה מנות שונות ובעיקר משונות בכל מיני שעות. מהפכת השנה החדשה שלנו תהיה ארוחת ערב משפחתית, כל ערב, ארבעתנו, עם שיחות ובלי הסחות.
לצד מהפכת הארוחות המשפחתיות אני מתוכננת גם מהפכה תזונתית הדרגתית ושקטה, כזאת שתכלול שינויים קלים בהרגלים שיהפכו את התזונה של בני הבית לבריאה יותר, בלי שהם כמעט ירגישו בכך.
למה מהפכה הדרגתית ושקטה? קודם כל, כי אני יודעת עם מי יש לי עסק בבית, אבל בעיקר, כי שינויים תזונתיים שעובדים לטווח ארוך הם שינויים קטנים והדרגתיים, כאלה שכמעט לא מורגשים ושקל להסתגל אליהם ולהתקדם מהם בצעדים קטנים.
השנוי הוא לא רק בשביל בני המשפחה שתזונה בריאה אינה בראש מעייניהם, הוא גם בשבילי. כמי שתמיד נאבקת בין מה שאני משתוקקת לאכול ומה שאני יודעת שלא כדאי שאוכל, אני מחפשת את שביל הזהב שיאפשר לי בכל זאת ליהנות מהדברים הטעימים בחיים, אבל עם קצת פחות רגשי אשם.
קחו למשל את אחד הפינוקים החביבים עלי, ארנצ’יני – כדורי ריזוטו מצופים בפירורי לחם שמטגנים בטיגון עמוק. פריכים מבחוץ, רכים מבפנים ועם לב של מוצרלה נמסה שנמתחת בחוט ארוך עם הביס הראשון. בכל פעם שאני נכנעת לפיתוי ומכינה אותם, אני מנסה, בלי הרבה הצלחה, להדחיק את מראה הכתמים על הנייר הסופג שמעידים על כמות השמן שנספגת בארנצ’יני. זה טעים כל כך, אבל עדיף לא להתחיל אפילו לחשב כמה קלוריות יש בכל ביס והאמת היא שזה גם כבד ומקשה על העיכול.
אז מה עושים, מוותרים? לא בהכרח. אופים במקום לטגן? לא, כי איך שלא תסובבו את זה, טיגון זה טיגון ואפייה זו אפיה. אז מה כן? טיגון, בכל זאת, אבל במקום שמן עמוק, טיפה שמן, ממש כמות סמלית והרבה אוויר חם. איך? כאן נכנס לתמונה האייר-פריי, מכשיר הטיגון האלגנטי החדש שקיבל אצלנו מקום זמני על השיש, עד שיוכיח את עצמו.
ארנצ’יני פטריות בטיגון באוויר חם
ארנצ’יני מכינים משאריות של ריזוטו כי ריזוטו הוא מסוג המאכלים שהכי טעים לאכול מיד ושלא נשמרים טוב. אז הצעד הראשון הוא להכין ריזוטו:
ריזוטו פטריות
– 25 גרם שמן זית
– חצי בצל
– 100 גרם פטריות טריות פרוסות
– 50 מ”ל יין לבן
– 550 מ”ל ציר ירקות או מרק צח
– 250 גרם אורז לריזוטו
– 25 גרם פרמזן
אופן ההכנה
קוצצים את הבצל ומטגנים אותו קלות בשמן זית עד שהוא נעשה שקוף. מוסיפים את האורז ואת היין ומבשלים יחד 2 דקות תוך כדי ערבוב. מוסיפים את הפטריות ובהדרגה את הציר וממשיכים לערבב כ-15 דקות עד שהאורז מגיע למרקם אל דנטה, מוסיפים פנימה פרמזן ומערבבים היטב.
מגישים מיד עם פרמזן מעל.
במקום פטריות אפשר להשתמש באפונה, באספרגוס, ארטישוק או בכל תוספת אחרת לפי הטעם. אפשר גם להחליף את ציר הירקות ברוטב עגבניות ואת היין הלבן ביין אדום.
ארנצ’יני
לשארית הריזוטו מוסיפים ביצה, מערבבים היטב ומכינים עיגולי ריזוטו בגודל של כדור פינג פונג. בלב כל עיגול מכניסים חתיכה קטנה של מוצרלה. מגלגלים את הכדור בפירורי לחם או בפנקו, משמנים את הידיים בשמן זית ומגלגלים כל כדור בידיים המשומנות אל קערת הטיגון. מטגנים 10 דקות בחום 180 מעלות ומגישים חם.
הניסוי הראשון שלי בהכנת ארנצ’יני בטיגון באוויר חם הפתיע אותי. הם היו טעימים לא פחות מהגרסה בטיגון עמוק אבל הרבה פחות שמנוניים. כמות הבלגן שנותרה במטבח היתה אפסית ותחושת הכבדות? אין. אחרי שבני הבית טעמו ארנצ’יני והתענגו גם על צ’יפס שהכנתי על הדרך, מסתמן מצב שהמקום הזמני על השיש עומד להפוך למקום קבוע.
