נערה בת 17 מתלוננת על אונס קבוצתי ואכזרי בידי 3 גברים. החשודים טוענים ש”הכל היה בהסכמה”. כשאי אפשר להכחיש את המעשה, ההגנה הטובה ביותר היא האשמת הקורבן
מה קרה שם בדירה בהרצליה בלילה שבין שישי לשבת, בין צעירה בת 17 לשלושת הצעירים החשודים באונס קבוצתי? מה קרה שם שהביא את הצעירה למצב נפשי קשה כל כך שאינה מסוגלת להתעמת עם החשודים ושהוצמדה לה עובדת סוציאלית? מה שקרה בדיוק ידוע רק לצעירה ולחשודים. היא מתלוננת שבוצע בה אונס קבוצתי אלים, הם טוענים שהכל היה בהסכמה. השכל הישר מתקומם מעצם הרעיון שיכולה להיות כאן הסכמה. הכדור נמצא עכשיו במגרשם של המשטרה ושל בית המשפט. עליהם מוטלת המשימה המורכבת של בירור העובדות והוכחתן בדרך שתאפשר לעשות צדק.
תחילת הסיפור בהכרות של הנערה עם אחד החשודים שהזמין אותה לביתו בהרצליה. בבית שהו גם שני חבריו של הצעיר, אשר נוכחותם התגלתה לנערה רק אחרי שנמצאה כבר במיטה. על פי החשדות, הצעירה נקשרה, עיניה כוסו והיא נאנסה על ידי השלושה באכזריות במשך שעות. לדברי גורם במשטרה: “מה שהם עשו לה מזכיר את ‘התפוז המכני’. היא הגיעה למצב שהיא לא יודעת כמה גברים תקפו אותה, הייתה קשורה באזיקים ועיניה כוסו”. כיוון שחלפו מספר ימים מאז האירוע, לא ניתן היה לאתר סם אונס בדמה של הצעירה, אך נמצאו שיירי סמים קשים, כנראה שגם אלכוהול היה בתמונה. לא ידוע אם את הסמים שנמצאו צרכה הנערה בידיעה ומבחירה, אך בין אם סוממה בכפייה ובין אם היתה מעורפלת מבחירה, האם היא היתה במצב שבו היתה מסוגלת לתת הסכמה? על שאלה זו תידרש המשטרה למצוא תשובה.
לא ניתן להכחיש את נוכחותם של הצעירים במקום, את ממצאי הסמים ואת מה שהם עשו שם והסניגורים בחרו בקו הגנה המבוסס על הטלת האחריות על המתלוננת. לדבריהם כל מה שקרה שם, היה בהסכמה.
התמונה לפיה נערה בת 17 בוחרת מרצונה לקיים יחסי מין עם שלושה בחורים ששניים מהם לא פגשה מעולם, בוחרת מרצונה לאפשר להם לכסות את עיניה, לכפות אותה ואז לעשות בגופה ככל העולה על רוחם, פשוט בלתי נתפסת. כן, אנחנו חיים במאה ה-21 ומודעים היטב לכך שהנוער שלנו שותה, משתמש בסמים ולא מתנזר ממין עד לחתונה. אנחנו מודעים גם לכך שישנם אנשים שמחבבים יחסי מין קבוצתיים או שנהנים לקשור את בני או בנות הזוג, אנחנו אפילו מודעים לכך שתרבות הפורנו מעוותת את הדרך שבה צעירים (ולא רק צעירים) רואים מין ומיניות ומתנהלים בחיי המין שלהם. אבל גם על רקע כל אלה, התרחיש שבו מעשים אלה נעשו בהסכמה מריח בעיקר מהאשמת הקורבן ומניסיון נואש של סניגורי החשודים למצוא דרך להוציאם מהבוץ.
סנגורו של אחד החשודים כבר צוטט כאומר “היא משקרת לבני משפחתה” ואף הסביר “בסופו של בילוי עמדו לנערה שתי אפשרויות: או להגיד שהמעשים נעשו מרצון או להגיד שהמעשים נעשו ללא הסכמה”. כמובן, שכסנגור, תפקידו להציג מציאות שתעמיד את החשוד אותו הוא מייצג באור הטוב ביותר. לצורך זה, הוא מצייר תמונה לפיה הצעירה היא שקרנית והחשוד אותו הוא מייצג הוא “חייל ללא עבר פלילי”. מלח הארץ ממש. ומה עם חיבתו של ה”חייל ללא עבר פלילי” וחבריו לסקס קבוצתי עם נערה כפותה ומסוממת?
טלי גוטליב, סנגורית של חלק מהחשודים, נקטה אף היא בקו הגנה מחריד שכל כולו האשמת הקורבן, החל מהטענה הלא רלוונטית “היא העלתה תמונות שלה בחוטיני” וכלה בטיעון: “היא לא הייתה מסוגלת לומר ‘לא’? וסנגורית אחרת, נגה ויזל, אמרה בראיון ברדיו: “היום בחורות בגיל 17 מקיימות יחסי מין עם מספר גברים, יכול להיות שאפילו אוזקים אותה באזיקים ואין עם זה שום בעיה, יכול להיות שיש בחורה שאוהבת את זה ואין בזה שום דבר רע.” וגם: “היא בת 17 והיא מעל גיל ההסכמה. המחוקק קבע שגיל ההסכמה הוא 16. אני הייתי משנה את החוק ואפילו מורידה את גיל ההסכמה. כיום נערות יכולות לרצות גברים אפילו בגיל 14 ו-15”.
גם התמונה לפיה הצעירה משקרת למשפחתה והרחיקה לכת עד כדי הגשת תלונה למשטרה על אונס כדי למנוע מעצמה מבוכה, מעוררת תמיהה בלשון המעטה. לא בכדי מעטות הן קורבנות התקיפה המינית האוזרות אומץ לגשת למשטרה ולהתלונן. תהליך הגשת התלונה, החקירה, הבדיקות הרפואיות ולאחר מכן ההליך המשפטי הם מסע טראומטי וקשה. מתלוננות נאלצות לחוות שוב ושוב את הסיוט שעבר עליהן, הן נאצלות להתעמת עם תוקפיהן, הן יישאלו שאלות אינטימיות, פולשניות וקשות ולא תמיד יזכו לחקירה רגישה, ליחס מכבד ולאמון. לא בכדי אחוז תלונות השווא במקרי תקיפה מינית הוא מזערי. גם שעברו את המסע הארוך והקשה, לעתים קרובות מדי נגזרים על אנסים עונשים קלים עד מגוחכים שמעלים אצל קורבנות רבות את השאלה “בשביל מה בכלל לטרוח?”.
את התלונה במשטרה הגישה חברתה של הצעירה ששמעה ממנה על מה שאירע, אולי כי מה שקרה באותו לילה היה נורא כל כך שהיא לא יכלה לגייס את הכוחות הנפשיים לעשות זאת בעצמה. אולי, אם החברה לא היתה מקבלת את ההחלטה האמיצה ללכת להתלונן, המקרה, כמו רבים מדי לפניו, לא היה מגיע לתודעה הציבורית והיה נשאר בגדר טראומה פרטית של צעירה אחת וסוד אפל במיוחד של שלושה צעירים.
הכדור נמצא במגרש המשטרה ובית המשפט, אנחנו נמשיך לעקוב.
