בקפה לואיז זכו כמה מהמנות בתפריט לגרסה רעננה בתוספת רימון. הלכנו לטעום ושמחנו לגלות שהרימון הוא לא יפה ובריא, אלא גם תוספת מצוינת לכל מנה
קפה לואיז הוא אחד המקומות האהובים עלי כשאני רוצה ארוחה שמשלבת טעמים טובים עם בריאות. יש את המנות הקבועות שאני אוהבת לחזור אליהן מדי פעם ולצדן תמיד יש טעמים חדשים, טוויסטים על מנות קיימות וחידושים בהתאם לעונה.
בימים אלה חוגגת רשת קפה לואיז את פסטיבל הרימונים וכיוון שמערכת היחסים שלי עם הרימון היא אמביוולנטית, הייתי סקרנית במיוחד לראות מה עושים עם רימון בלואיז. למה אמביוולנטית? כי איכשהו אחרי ארוחת ראש השנה אנחנו קצת שוכחים מקיומו של הרימון וגם אם אנחנו זוכרים שהוא קיים, אנחנו לא בהכרח יודעים מה לעשות עם הפרי הזה שלא מתמסר בקלות וחבל, כי הוא לא רק טעים, אלא גם בריא מאוד (טוב ללב, שופע בנוגדי חימצון וממלא מאגרי ברזל).
תפריט פסטיבל הרימונים של קפה לואיז כולל סלט על רימונים, פרגיות היין ורימונים, טפיוקה רימונים, מיץ רימונים ויין רימונים.
את הארוחה שלנו פתחנו בשני שייקים מהתפריט, להם הוסיפו מיץ רימונים. אני הלכתי של שייק פירות העונה בתוספת מיץ רימונים ומיכל הלכה על שייק עם ספירולינה, גם הוא בתוספת מיץ רימונים שנראה קצת מאיים בגלל צבעו האפור-שחור, אבל היא נהנתה ממנו מאוד.
יחד עם השייקים הגיעה סלסלה של לחמי השאור הנהדרים של לואיז עם ממרח הבית המצוין אבל באיפוק מרשים חיכינו להגעת המנות העיקריות, כדי לא להתמלא סתם.
אני הזמנתי את הפרגית שהושרתה במרינדת רימונים ויין אדום והוגשה עם אפונה ירוקה על ירקות שורש (במקום על מצע פירה). הפרגית בושלה בדיוק במידה שאני אוהבת ולמרות חיבה (מופרזת) לפירה, שמחתי שהלכתי על תוספת הירקות שהיו טובים ולא הכבידו.
מיכל בחרה בסלט-על רימונים שמבוסס על קינואה לבנה ושחורה עם תפוחי עץ, אזוקי, עלי בייבי, גוג’י ברי ואגוזי ברזיל ומלך. הסלט לווה בוויניגרט הדרים שהתאים מאוד במתיקות החמצמצה שלו, אם כי שווה לנסות את הסלט הזה גם בתיבול על בסיס לימון ושמן זית. הסלט היה גדול, עשיר וטעים מאוד והיה בו מגוון מלבב של מרקמים שונים. בטעימות שגנבתי מצלחתה של מיכל הייתי שמחה למצוא קצת יותר מאגוזי הברזיל וזה היה תירוץ מצוין לגנוב בכל פעם עוד קצת ועוד קצת.
בשתי המנות תוספת הרימון סיפקה קרנצ’יות משמחת ומתקתקות-חמצמצה שהשתלבה מצוין עם שאר הטעמים. בהחלט תוספת מבורכת בעונה זו.
אחרי השייקים, המנות העיקריות הנדיבות והלחם שקשה לעמוד בפניו, חששנו שלא נותר מקום לקינוח, אז התפשרנו על קינוח אחד לשתינו וטוב וכך כי המנה פשוט ענקית וגם יפהפייה. לשולחננו הגיע גביע ענק שבו טפיוקה בחלב קוקוס עם גרגירי רימון ושבבי קקאו ומעליו פירות העונה וסילאן תמרים. אני הייתי מעדיפה לוותר על הסילאן, כי המתיקות העדינה של הטפיוקה והקוקוס מספיקה לי, אבל מי שאוהב קינוח מתוק יותר (אבל לא מתוק מדי) ייהנה בוודאי גם מהסילאן. הקינוח היה מאוזן וקליל ושמחנו מאוד שלא ויתרנו עליו.
טעמנו גם את שיכר הרימונים בגרסה המתוקה שהיה קליל, נעים ולא מתוק מדי. בהזדמנות אטעם גם את הגרסה היבשה.
תפריט הרימונים ימשיך להיות זמין בימים הקרובים ואני מקווה שגם אחרי החגים, כל עוד הרימון בעונה, המנות האלה לא ייעלמו מהתפריט כי רימון הוא בהחלט תוספת נפלאה לכל מנה, בעיקר כשמישהו אחר טורח לפרק עבורכם את הפרי.
** הכותבת היתה אורחת המסעדה
