פרויקט קולינרי מרגש, עם מנת דיפלומטיה בצד

אוכל אני אוהבת תמיד, לפעמים אני גם כותבת עליו, אבל בעיקר אני כותבת על פוליטיקה, ענייני היום ושאר ירקות. אז מה בין פוליטיקה לפרויקט קולינרי? הרבה מאוד, מסתבר!

נמאס מהמחירים – מרד צרכנים

ערב חג, חול המועד, עוד פעם חג. חגי תשרי בעיצומם, עם הארוחות המשפחתיות, מארחים ומתארחים, אוכלים עוד ארוחה ועוד ארוחה ובין לבין, עושים קניות לארוחה הבאה, או שלא.

הורים מפסיקים להתבייש ואומרים די

אנחנו חיים בישוב בדירוג סוציואקונומי 9 אבל כשהקטנה שלי תתחיל כיתה א’ היא תצטרך לדשדש במי ביוב ואחיה חוזר לבית ספר מטונף, מוזנח ומסוכן. הגיע הזמן להגיד – די!

כנסת ישראל: לא רק 120 כיסאות

בית הנבחרים שלנו הוא חלק מנוף ילדותי, אבל רק לפני שלוש שנים ביקרתי בו לראשונה ומאז התמכרתי, בניגוד לנבחרים שאוהבים את המקום קצת פחות. הכנסת ואנחנו – האזרחים הקטנים

השנאה רוצחת, כל שנאה

גן מאיר, עצרת זיכרון לנרצחי הברנוער ומחאה נגד פיגוע הדקירה. עצרת תחת הכותרת “השנאה רוצחת”. באנו כדי להזדהות, כדי למחות ביחד ולהגיד לא לשנאה ולאלימות, ואז החלה אלימות.

אפטאר רמאדן בג’סר א-זרקא, שיעור בחברות ובתקווה

לפעמים, החיים מזמנים לנו מתנות מהסוג שממלא את המצברים, מעלה חיוך על הפנים ומחזיר את שביב התקווה שנדמה היה שאיבדנו. לפעמים, מפגש של כמה שעות הוא מתנה כזאת.

שנה וכלום לא השתנה

שנה חלפה במהירות האור. שלושה נערים שמדינה שלמה ציפתה לשווא לשובם, מעשה נקמה נפשע, אזעקות ושיגורים שפרצו את גבולות ה”טפטופים” בדרום והפכו לנחלת כולנו. שנה חלפה ומה השתנה?

הרמב”ם מאבחן: אנחנו חולי נפש

זה התחיל בסרטון קצר המתעד שיחה בין שני קשישים. שיחה קצת מוזרה ותגובות מפתיעות שהובילו לסוג של שיח חרשים על פני תהום פעורה שאפילו לא דמיינתי את קיומה

והרי התחזית: קיץ חם ויקר, מאוד יקר

כל הורה יודע שחודשי הקיץ יקרים במיוחד. ספרי לימוד, ציוד לבית הספר, בגדים, בילויים, חופשות וכמובן קייטנות. קייטנות הקיץ המסובסדות הקלו עלינו אבל עכשיו גם אותן לוקחים מאיתנו.

אז העם אמר את שלו

כבר ארבעה חודשים שאני לא כותבת על פוליטיקה. בפעם האחרונה כתבתי כי המילים שבתוכי לא נתנו לי לישון והיום שוב, הצטברות של כעס, פחד ותדהמה דוחפים אותי למקלדת.