ילדת ים עם תלתלים ואושר מזוקק
סיון תמיד רוצה ים אבל תמיד חם מדי או קר מדי או שאני עסוקה מדי או עייפה מדי או פשוט שוכחת שהים נמצא רק 15 דקות מכאן ושחול, מים וגלים הם אושר מזוקק
סיון תמיד רוצה ים אבל תמיד חם מדי או קר מדי או שאני עסוקה מדי או עייפה מדי או פשוט שוכחת שהים נמצא רק 15 דקות מכאן ושחול, מים וגלים הם אושר מזוקק
אני לא נזכרת כי אף פעם לא שכחתי. הזיכרונות אורבים שם, באזור הדמדומים שגובל במודע, צללים קטנים שמדי פעם קורה משהו שמעיר אותם והופך אותם לצללים גדולים
אין שום דבר רומנטי בציפייה האוטומטית שגבר ישלם בדייט או יבצע מחוות ריקות תחת הכותרת ”התנהגות ג’נטלמנית”. הרומנטיקה ממש לא מתה, היא פשוט זקוקה לעדכון גרסה
ישראל ואני מנהלות רומן בהמשכים. אחרי 12 שנות פרידה חזרתי אליה והחלטתי שאני בוחרת בה, בגלל האהבה, בזכות הכל ולמרות הכל. כזאת אני, ציונית ללא תקנה
בתי החולים ששוכחים שהם בראש ובראשונה מוסדות רפואיים שאמורים לתת טיפול לכל דורש ומקיימים סלקציה בזויה בין ראויים לפסולי טיפול, ”ברוח ההלכה”
תארו לעצמכם שהילדים שלכם היו יכולים לקבל שיעורים פרטיים ממורים מקצועיים, בלי לצאת מהבית ובלי שזה יעלה לכם כלום. נשמע כמו תרחיש דמיוני? אז זהו, שזה לא
כבר חודשיים שאני חולמת על סיומו של החופש הגדול ועל החזרה לשגרה. חודשיים שעומדים להסתיים בעוד דקה ואז, בדקה לצלצול, פתאום אני לא בטוחה מה אני רוצה
טרנד הפוקימון גו מתפשט כאש בשדה קוצים. אין ספק, הטרנד הלוהט של הקיץ כבר כאן וזו רק ההתחלה. לא מאמינים? תשאלו את נשיא המדינה
ילדה יפה לומדת מסביבתה לשנוא את הנשקף במראה. הגיע הזמן להפוך את היוצרות ולתת לילדות שלנו ללמד אותנו לחייך מול המראה ואז, אולי, תלתלים לא יהיו סיבה לחרם
הגוף שלנו הוא דבר מופלא ורב יכולות ובעיקר רב-שימושי. למה בעצם אנחנו מתייחסים אחרת לשד וליד, למשל? ואיכשהו הכל בסוף מתחיל ונגמר בסקס ובתינוקות ובקשר ביניהם