עוף עם זיתים שכולם אוהבים

בבית שחלק מיושביו הם אכלנים בררנים קצת קשה לחדש בתפריט אבל השילוב בין העוף המוכר האהוב ותיבול קצת אחת יצר מנה חדשה וקלה להכנה שכל בני הבית אהבו

בבית שבו מתגוררים בן זוג ומתבגר בררנים שמעקמים את האף בכל פעם שמגיעה לשולחן מנה לא מוכרת, תפריטי הארוחות המשפחתיות נוטים לחזור על עצמם קצת יותר מדי, אבל מדי פעם, השילוב של משהו חדש שנראה מספיק דומה למנה מוכרת ואהובה מצליח לשבור את חומות ההתנגדות האוטומטיות ומאפשר הרחבה של הרפרטואר הקבוע.

הבררנים הפרטיים שלי לא מתחברים לבשר אדום (אלא אם כן הוא בא בפורמט טחון כמו בולונז, קציצות או המבורגר) ומנת החלבון המועדפת עליהם היא עוף. שניצל, קארי, שווארמה עוף, עוף בתנור ועוד פעם שניצל, כמה פעמים אפשר לחזור על הסבב הזה? אני לא יודעת מה איתם, אבל אצלי בלוטות הטעם כבר מפהקות משעמום וכך אי אפשר להמשיך.

ביום שישי האחרון החלטתי שהגיע הזמן לנסות משהו חדש, לא חדש מדי, כדי לא להרתיע את הבררנים, אבל טעם חדש, מרענן, קצת שונה ומעניין וגם קל ופשוט להכנה. כך נולדה מנת העוף עם זיתים שיש בה בסך הכל שני שלבים: השריית נתחי העוף במרינדה ואפייה. קלי קלות.

החדשות הטובות? הקטנה ליקקה את האצבעות, חיסלה את כל הזיתים ולא השאירה לי אפילו טעימה, בן הזוג הנהנן ואמר “לא רע” (אצלו זה נחשב לתגובה נלהבת) והמתבגר? הוא אגוז קצת יותר קשה לפיצוח, אבל הוא לא ברח מהמטבח בצרחות אימה, אז אפשר לגלות אופטימיות זהירה. מי יודע? אולי בפעם הבאה הוא יטעם ובפעם השלישית הוא אפילו יכין את המנה בעצמו.

עוף עם זיתים שכולם אוהבים