לא רחוק מהבית גילינו עולם ששבת אחת קצרה לא מספיקה כדי ליהנות מכולו. דחסנו טיול רייזרים, ביקור בגן גורו וגיחה קצרצרה לפארק המעיינות ונשארנו עם טעם של עוד
אנחנו לא משפחה מטיילת. אותנו לא תמצאו בדרך כלל מעטרים את קיר הפייסבוק שלכם בשבת בבוקר בתמונות על רקע שביל הררי, נחל, חוף מרוחק או מדבר קסום. אנחנו מאלה שזורמים עם העצלות בסוף השבוע, לא מתכננים תכניות, ולא נדיר שאנחנו פשוט מתרסקים ונשארים כל היום בבית. לפעמים אני חולמת שאנחנו הופכים באורח פלא למשפחה כזאת שיוצאת לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, עם או בלי מקל ותרמיל, אבל 10 שנים אחרי שהגענו לפה מאנגליה הקרה והגשומה, עדיין לא למדנו לטייל כמו ישראלים וזאת לא המדינה, זה לגמרי אנחנו.
אבל לפעמים אפילו אותנו אפשר לפתות לצאת מהבית וכשהוזמנו לסוף שבוע של הרפתקאות בעמק המעיינות, התשובה האפשרית היחידה היתה “כן!”
וכך, מצאנו את עצמנו קמים מוקדם בשבת חורפית, מתעלמים מתלונותיו של המתבגר הישנוני, אורזים את עצמנו וכמה חטיפים ונוסעים צפונה, בסך הכל שעה וחצי מהמרכז, למרחבים קסומים שלא ידענו אפילו שאנחנו מפספסים.
ארבע על ארבע ברייזר: מטפסים על הגלבוע
ההרפתקה המשפחתית התחילה בטיול רייזרים בעמק הנעלם. העננים והטפטוף הקל שליוו אותנו כשיצאנו לדרך נעלמו והיום הפך לשמשי ונעים, מזג אוויר מושלם לטיול. לרגע תהינו אם שכבות הלבוש איתן הגענו מוגזמות, אבל החלטנו לסמוך על המלצת המארגנים להתכסות היטב ובדיעבד, טוב שכך.
ישנם שני מסלולים בטיול הרייזרים, מסלול קצר של 18 ק”מ ואחד ארוך של 31 ק”מ, אנחנו בחרנו במסלול הארוך. כל משתתף מקבל חליפה שמגינה מפני הרוח והבוץ ומשקפי מגן שקופים. הנהגים שבחבורה מפקידים את רישיון הנהיגה וחותמים על מסמכי הביטוח ואחרי תדרוך קצר יוצאים לדרך בשיירה כשהמדריך מוביל בראש, מדריך נוסף במאסף וכולם שומרים על סדר הנסיעה ברכבים הממוספרים ועל מרחק מהרייזר שלפנים.
רגע, אבל מה זה בכלל רייזר?
הרייזר הוא מעין טרקטורון פתוח בעל ארבעה מקומות ישיבה. המנוע שלו רועש, אין לו חלונות (טוב שיש חליפות ומשקפי מגן) וכפי שגילינו זמן קצר אחרי שיצאנו לדרך, הוא גם יודע להתמודד יפה מאוד עם נסיעה בשטח ולטפס בשבילים הרריים תלולים וסלעיים והוא גם יציב מאוד. החששות שהוא עלול להתהפך מתבררים מהר מאוד כלא מבוססים.
המסלול שבו נסענו חולף על פני שדות ובריכות דגים, מטפס מעלה לגלבוע, ושוב יורד אל העמק. 31 ק”מ של דרכי עפר, בוץ, אבנים וסלעים וקצת גם מים. נסיעה במרחבים פתוחים, במעלה עליות תלולות ובמורד ירידות שמעלות קצת את הדופק ומתגמלות בנופים עוצרי נשימה. המסלול לא מוגדר כאתגרי, אבל בשביל מי שלא מת על גבהים, שלב הטיפוס אל הגלבוע עלול להיות קצת מלחיץ. בכל עצירה יש הזדמנות להחליף נהגים והדרכה קצרה על האזור ועל ההיסטוריה. על פסגת הגלבוע כל העמק נפרש לפנינו, גן העדן? ממש כאן.
לאורך המסלול אנחנו פוגשים מטיילים ברגל, באופניים וגם ברכב שטח. מלבד אותו רגע שבו ירדנו ופגשנו בשיירה שעולה ולרגע לא היה ברור איך יימצא המקום לשתי השיירות לעבור זו את זו (התשובה: לאט ובזהירות, אבל בהחלט אפשרי), אין תחושה של עומס מטיילים או של צפיפות. אל דאגה, יש בעמק מקום לכולם.
שעתיים וחצי אחרי היציאה, החזרנו את החליפות ואת משקפי האבק, נפרדנו מהרייזרים ועדיין בהיי של אדרנלין ובידיעה שעוד נחזור, צעדנו לעבר גן גורו.
לפרטים נוספים על רייזר העמק הנעלם, המסלולים, זמני הפעילות והזמנות, בקרו באתר
קופצים להאכיל קנגרו והולכים לאיבוד במבוך הירוק
גן גורו הוא פארק אוסטרלי שבו אפשר לפגוש קואלות, זוחלים ומבחר בעלי כנף אקזוטיים ולעמוד מקרוב על ההבדלים בין וולאבי לקנגורו. את הקנגורו אפשר גם לפגוש ממש מקרוב במתחם בו הם מסתובבים חופשי ומאפשרים למבקרים להתקרב, ללטף וגם להאכיל אותם. אין את זה ביותר קרוב מזה. האמת? אנחנו הופתענו, לא היה לנו מושג שקנגרו הוא בעל חיים ידידותי כל כך. על תושבי הגן למדנו מהשלטים והפרסומים וגם מהדרכות של הצוות.
בנוסף לקנגורו, מסתובבים בפארק בחופשיות גם ברווזים, עזים, כבשים ועוד. אין פה תחושה של גן חיות שבו החיות כלואות בכלובים, אלא של טיול בטבע, בממלכה של החיות עצמן. את הסיור סיימנו בין שביליו הירוקים של המבוך ופתרון כתב החידה המחולק למבקרים בכניסה. יצאנו מהפארק בהסכמה שגם זו חוויה שנשמח לחזור עליה ושהתאימה לכל המשפחה, מהמתבגר ועד לקטנה, רק סבתא היתה חסרה לנו שם ותצטרף בפעם הבאה.
למידע נוסף על גן גורו, כולל שעות פתיחה, פעילויות מיוחדות, מחירון ומבצעים, בקרו באתר גן גורו
פארק המעיינות
כשיצאנו מהפארק האוסטרלי לכיוון פארק המעיינות (מרחק קצרצר ברכב), הבנו שהיום עומד להיגמר ושלא נספיק ליהנות מכל מה שיש למקום להציע. מה לעשות, הזמן חולף מהר כשנהנים. בכל זאת, החלטנו לא לוותר ולפחות להציץ פנימה.
הכניסה לפארק עצמו חופשית ואפשר לטייל במרחביו ברגל, באופניים (אפשר להביא את שלכם או לשכור במקום) או ברכבי גולף חשמליים. מפאת קוצר הזמן הלכנו על האופציה הממונעת וביצענו סיור בזק שרק הבהיר לנו כמה יש למקום להציע וכמה אנחנו מפספסים. אפשר לבלות פה כמה שעות טובות, או אפילו יום שלם, ללכת בשביל הרטוב, להשתכשך במעיינות (אם מספיק חם), לרכוב על אופניים בשבילים הירוקים ולעצור לפיקניק במקום שקוסם לכם במיוחד. רשמנו לפנינו את החוויה הזאת לביצוע עתידי, רצוי בקרוב. בפעם הבאה ניקח לנו סוף שבוע שלם באזור, שיכלול לינה באירוח הכפרי בחוויות ניר דוד.
למידע נוסף על פארק המעיינות והאתרים השונים שבו, בקרו באתר הפארק
ב-16:00 נסגר הפארק ונפרדנו מעמק המעיינות. בדרך הביתה דיברנו על היום שהיה והסכמנו שהצלחנו לשלב ריגוש עם רוגע, טבע עם היסטוריה וזמן איכות יחד עם נופים יפהפיים. האם הטיול הזה יהפוך אותנו למשפחה מטיילת? מהפך כזה לא יקרה ביום אחד, אבל עכשיו אנחנו יודעים מה אנחנו מפסידים כשאנחנו מתעצלים לצאת מהבית ויש לנו עוד יעד שכולנו מסכימים שאנחנו ממש חייבים לחזור אליו.
