דמעות של מלאכים

החדשות על לכתו בטרם עת של אריק איינשטיין עוררו מערבולת של רגשות שאילצה אותי לעצור הכל ולבטא את הכאב במילים

הייתי באמצע כתיבת פוסט אחר לחלוטין, אבל החדשות על לכתו בטרם עת של אריק איינשטיין יצרו מערבולת של רגשות שלא ניתן להתעלם ממנה.

הפיד בפייסבוק מלא מילים עצובות, חייכנים הפוכים, דמעות, קישורים לקליפים של שיריו של אריק איינשטיין. כולנו הרי גדלנו והתבגרנו על שיריו. כולנו היינו גוזלים שעפו מהקן, שיחד יצאו לשנות את העולם, ששכבו בערימה של חבר’ה על הדשא… השירים שלו הם התגלמות הישראליות שעליה גדלנו ושהיינו רוצים שגם ילדינו יגדלו עליה. ישראליות קצת תמימה, קצת שובבה, אפילו שורשית, אם תרשו.

הלילה נצפה בקליפים, נאזין לשירים, נחזור קצת להיות בני 16 ונהיה עצובים על לכתו של מישהו אשר בדרך זו או אחרת השפיע על כולנו, נרגיש קצת יותר לבד והרבה ביותר ביחד. מחר נספר לילדים ונשמיע להם את השירים ונקווה שגם הם יבינו ויתחברו, שמשהו מכל זה ידבק גם בהם, יחדור את שיריון האייפדים, הסמארטפונים והטלוויזיות. תמיד אפשר לקוות, לא?

לילה טוב אריק ותודה.

עוף גוזל אריק איינשטיין מילים: אריק איינשטיין לחן: מיקי גבריאלוב

הגוזלים שלי עזבו את הקן
פרשו כנפיים ועפו
ואני ציפור זקנה נשארתי בקן
מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר.

תמיד ידעתי שיבוא היום
שבו צריך להיפרד
אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום
אז מה הפלא שאני קצת דואג.

עוף גוזל
חתוך את השמיים
טוס לאן שבא לך
רק אל תשכח
יש נשר בשמיים
גור לך.

עכשיו נשארנו לבדנו בקן
אבל אנחנו ביחד
חבקי אותי חזק תגידי לי כן
אל תדאגי ביחד כיף להזדקן

עוף גוזל…

אני יודע שככה זה בטבע
וגם אני עזבתי קן
אבל עכשיו כשבא הרגע
אז מחניק קצת בגרון
מחניק קצת בגרון.

אריקאיינשטיין (צילום: סער יעקב / לעמ)
אריק איינשטיין (צילום: סער יעקב / לעמ)