המחלוקת שהתגלעה אתמול סביב ההצבעה על חוק המרכולים ואבלו של ח”כ יהודה גליק מסמנת חצייה של קו אדום של אנושיות וחמלה וממחישה היטב את האווירה העכורה בבית הנבחרים
לפני הכל, תנחומים לח”כ יהודה גליק, אשר איבד את אשתו האהובה, יפה (יפי) ז”ל והיא בת 51 בלבד. לבני הזוג גליק היו 8 ילדים, מהם 4 ילדים משותפים ו-2 ילדי אומנה. יפה גליק ליוותה את בעלה לאחר ניסיון ההתנקשות בו לפני שנתיים.
לפני כחצי שנה מצא גליק את אשתו מוטלת על הרצפה ללא הכרה. ליפה גליק נגרם נזק מוחי קשה ומאז היתה מאושפזת, ללא הכרה. בחודשים מאז האסון הרבה גליק להזכיר את אשתו בפוסטים שלו בפייסבוק ובציוציו בטוויטר ואהבתו הרבה לה ניכרה מכל מילה. קשה לדמיין את הכאב שהוא חש עם לכתה.
ח”כ גליק הוא ללא ספק אדם יוצא דופן בנוף הכנסת, ובכלל. כמי שעוקבת מקרוב אחר פעילותו ברשתות החברתיות, אני מופתעת לא פעם מגישתו הליברלית, מהאנושיות שלו ומיושרתו ונהנית מחוש ההומור שלו, שהוא יודע להפנות גם כלפי עצמו. איני תמיד מסכימה עם עמדותיו, לעתים אמירותיו קשות לעיכול וממש לא ברור לי מה הוא עושה בליכוד, אבל אין לי ספק שהוא איש טוב ושאם היו יותר אנשים כמוהו בכנסת, מצבו של בית הנבחרים שלנו היה טוב הרבה יותר.
מכל הסיבות האלה, מה שקרה סביב הלווייתה של יפה גליק ז”ל היה מביך וכואב במיוחד.
אלה ימים קשים לכנסת. הקואליציה מעבירה בזה אחר זה חוקים מקוממים ומעוררי מחלוקת והאופוזיציה עושה ככל שביכולתה כדי להתנגד להם. האווירה מתוחה, כל צד מגויס למאבק משלו והנכונות ללכת לקראת הצד השני ולהתגמש נמצאת בשפל. אתמול נחצה עוד קו אדום סביב ההצבעה על חוק המרכולים.
בסופו של דבר, אחרי סערה גדולה, ההצבעה על חוק המרכולים נדחתה בשבוע, מה שיאפשר לח”כ יהודה גליק להשתתף בה, אך הדחייה באה אחרי ששני הצדדים התבצרו בעמדותיהם. מחד, הקואליציה סירבה לדחות את החוק, מנגד, האופוזיציה סירבה לאפשר לגליק להתקזז. על הדרך, כל אחד מהצדדים האשים את הצד השני בחוסר אנושיות וחוסר אמפתיה.
אין פה אמת אחת. אין פה צד אחד שאשם יותר באופן מובהק מהצד השני, תפיסת האשמה פה היא לחלוטין תפיסה תלוית עמדה. אפשר לומר שהקואליציה שגתה בכך שבחרה להתעקש על מועד ההצבעה, כי לא מדובר בנושא שלא סובל דיחוי, אפשר גם לומר שהקואליציה אמורה להיות זו שתגלה התחשבות במי שנמנה על שורותיה. מנגד, אפשר לומר שאם כבר מתוכננת הצבעה שתוצאותיה, למרבה הצער, ידועות מראש, אז למה לא לגלות חמלה ואנושיות?
שתי האמירות נכונות, כל אחד מהצדדים היה יכול להתנהל אחרת, אבל השורה התחתונה היא שיהודה גליק נאלץ אתמול להתמודד לא רק עם אובדן קשה מנשוא, אלא גם עם הקרקס שהתפתח סביב האירוע, למרות בקשתו להמנע מכך.
מה שקרה אתמול ממחיש היטב את האווירה העכורה בכנסת ואם לרגע חשבנו שנמוך יותר יהיה קשה לרדת, מתברר שהתבדינו. הבוקר, בראיון אצל מעיין אדם ברדיו גלי ישראל, אישר דוברו של גליק את נכונותה של שמועה לפיה גורמים פוליטיים פנו לגליק בבקשה להגיע בל זאת להצבעה. הוא לא פירט מי פנה, אבל בהמשך הבוקר נודע שמדובר היה בפנייה עקיפה שהגיעה מהשר אריה דרעי.
המחשבה שהחוק הזה בוער בדרעי עד כדי כך שהוא מגלה אטימות מוחלטת לאבלו של אדם ומצפה ממנו להגיע לכנסת מיד לאחר שקבר את אשתו, פשוט בלתי נתפסת, בוודאי לא כשהיא מגיעה מאדם המנהל אורח חיים דתי ומודע היטב למנהגי האבלות. אטימות כזאת לא מגיעה לאף אחד, בטח לא למענטש אמיתי כמו יהודה גליק.
