בליין ידוע, איש עסקים מצליח, יזם נדל”ן. על פניו, אלון קסטיאל הוא התגלמות של כל מה שרווק מבוקש צריך להיות, נכון? אז זהו, מתברר שלא
עדכון בפרשת אלון קסטיאל: לאחר שהגיעו למערכת “המקום הכי חם בגיהינום” עדויות נוספות של נשים שסיפרו כיצד אלון קסטיאל תקף אותן מינית, התקבלה במשטרה תלונה ראשונה של מתלוננת נגדו. בתגובה אמר קסטיאל: “אני נמצא במשבר הגדול של חיי, כנראה שאשלם על התנהגות לא נכונה”. אולי הגיע הזמן שמישהו יסביר לו שתקיפה מינית היא לא “התנהגות לא נכונה” וגם שהוא לא בדיוק הקורבן כאן?
בכתבתה של שרון שפורר שהתפרסמה באתר “המקום הכי חם בגיהינום” מספרת אישה איך אלון קסטיאל חפן את שדיה, תקליטן אומר “הוא מזהם את חיי הלילה של תל אביב” ומפורטות שלל עדויות שונות על מקרי הטרדה שונים שהביאו בסופו של דבר להרחקתו של קסטיאל ממספר מועדוני לילה. לא מועדון אחד, לא אירוע אחד, לא אישה אחת. הטרדות רבות, נשים רבות, הטרדות כה חמורות שחצו כל כך הרבה קווים אדומים שקסטיאל הפך לפרסונה נון גרטה בחיי הלילה של תל אביב. מאז פרסום הכתבה אתמול, הגיעו למערכת “המקום” שלל עדויות מצמררות של נשים שהעידו על הטרדות ותקיפות מיניות בידי קסטיאל, עדויות אלה נכללו בכתבת המשך שהתפרסמה ביום שישי.
אלון קסטיאל הוא איש עסקים צעיר, יזם נדל”ן, איש העולם הגדול. הוא לא יכול להסתתר מאחורי נורמות משתנות או לטעון שפירש מצבים לא נכון. הוא חי כאן ועכשיו, לא בתרבות המיידלע, אלא בתל אביב של שנות האלפיים שבה ידוע ומובן שגופה של אישה נמצא בחזקתה ובשליטתה, במציאות שבה כשאישה אומרת לא, הכוונה היא בדיוק זאת, במציאות שבה נשים מדברות על הטרדות בפנים גלויות ושגברים מטרידים מתחילים לקחת אחריות.
בכתבה של שפורר מצוטטת תגובתו של קסטיאל שחמק מהתייחסות נקודתית למקרים, “בגלל קוצר זמן”, טען שהוא מכבד ומוקיר את כל בני האדם והתנצל אם התנהגותו כלפי אישה כלשהי “התפרשה על ידה או על ידי אחרים כבלתי ראויה”.
מהתגובה ניכר שקסטיאל לא למד דבר מפרשת ארי “אלמנטים של חיזור” שביט. את האחריות הוא מטיל על כתפי הנשים שהטריד והעדים שדיווחו על המעשים. חלילה לו מלהודות שהתנהגותו בלתי ראויה, הם פשוט פירשו אותה ככזאת. לא ייתכן הרי שהוא הטריד כי “לא היתה לי מעולם כל כוונה רעה”. נראה שקסטיאל זקוק לשיעור מזורז במשמעות האמיתית של הביטוי “העיקר הכוונה”.
אני מניחה שאדם משכיל ומצליח כמו קסטיאל לא יכול להיות טיפש גמור ובוודאי שמי שנחשב לבליין מוכר אמור לדעת דבר או שניים על נורמות חברתיות. לכן קשה לי לקנות את התגובה של קסטיאל גם אם היא יצאה לו כזאת כי הוא פשוט נורא מיהר (איש עסוק, נכון?). זו תגובה מזלזלת ומתחמקת וההתנצלות בה ריקה מתוכן. קסטיאל חושב שאם ישמיע את הקולות הנכונים של התנצלות, הכל יהיה בסדר ודלתות המועדונים מהם הורחק ייפתחו שוב בפניו, אבל הוא טועה ובעיקר הוא לא הפנים שהפגיעה שפגע בנשים בכלל ובנשים שהטריד בפרט, היא לא טעות שנעשתה בתום לב או פגיעה קלה שאפשר לעבור עליה לסדר היום או לפתור במלמול לא משכנע של “סליחה”. הפגיעה אינה רק בעצם מעשה ההטרדה, היא עמוקה הרבה יותר. עד שקסטיאל ודומיו לא יבינו שכשאתה חופן את שדיה של אישה, מנסה לנשק אותה בכוח, מחבק אותה ולא מרפה, מתעלם מכך שהיא אומרת לך “לא”, אתה מתנהל באלימות ובכוחניות ובעיקר, אתה לא מתייחס לאישה שלפניך כאל בן אדם. במקרה הטוב, האישה שמולך היא הקול המעצבן הזה שמתלווה לציצים העסיסיים שעושים לך נעים בידיים, וזה אם אתה בכלל שומע אותה מתנגדת. כך לא מתנהג מי ש”מכבד ומוקיר בני אדם, את כולם” ולא, אין כאן מקום לאי הבנות או פרשנות מוטעית.
עכשיו כשאופציות הבילוי של קסטיאל קצת מוגבלות יותר, אולי את הזמן היקר שהתפנה לו הוא יכול להקדיש לקריאת עדויות של נשים שהוטרדו מינית ולמחשבה על איך ירגיש כאשר בתו הקטנה תגיע לגיל שבו נערות יוצאות למועדונים ופוגשות גברים שחושבים שגופן של נשים נמצא שם לשימושם החופשי. אולי זה יעשה לו את הסוויץ’ בראש?
נקודת האור בסיפור של קסטיאל באה דווקא ממקור לא צפוי, מאותם בעלי מועדונים שהפנימו, בניגוד לקסטיאל, איפה עובר הקו האדום והחליטו להרחיק אותו. “אמרתי לו שיש בנות שהנוכחות שלו מפריעה להן ומלחיצה אותן, וביקשתי שלא יבוא יותר”, דיווח אחד מבעלי המועדונים בכתבתה של שפורר. אמירה זו ומדיניות של הרחקת מטרידנים ממועדונים מעידה על שינוי מבורך בתפיסה שרצוי שקסטיאל ילמד ממנה ומהר. יש לקוות שבנוסף להרחקה, מועדונים ידווחו לרשויות החוק בזמן אמת על הטרדות ותקיפות מיניות.
