ים המלח הוא ללא ספק אחד המקומות האהובים עלי בארץ. הפעם זכיתי לבקר בפינה הצפונית שלו וגיליתי אתרים מרתקים שלא הכרתי עד כה
יום שטוף שמש בדצמבר הוא הזמן המושלם לביקור בים המלח והפעם, נפלה בידי ההזדמנות לבקר, במסגרת סיור עיתונאים, דווקא בחלקו הצפוני, שלא ממש הכרתי. בשורה משמחת ראשונה: צפון ים המלח נמצא ממש מעבר לפינה, עניין של 30-40 דקות מירושלים.
התחנה הראשונה בסיור היא כפר הנופש ביאנקיני, שבו גם נבלה את הלילה, שם אנחנו עוצרים למה שהוגדר בלו”ז הסיור “ארוחת צהריים קלה”. בפועל, פגשנו שולחנות עמוסים סלטים, עלי גפן ומטוגנים למיניהם מהסוג שקשה מאוד לעמוד בפניו. על החגיגה הקולינרית אחראית דינה דגן, מי שהקימה לפני כ-18 שנה מסעדה מרוקאית שעם הזמן התרחבה והפכה לכפר הנופש ביאנקיני. כיום יש בכפר כל מה שצריך לחופשה קלילה עם משפחה או חברים. 70 חדרי אירוח, חאן ומתחם קמפנינג לקבוצות, בריכת שחייה, חדר מלח, ג’קוזי, מתקני משחקים לילדים, אולמות כנסים ואירועים וגולת הכותרת – חוף הים, אליו עוד נחזור בהמשך.
אחרי האוכל, התגלגלנו חזרה לאוטובוס ויצאנו לסיור טעימות של מה שיש לאזור המופלא הזה להציע.
תחנה ראשונה: מפעל המלח של ג’ורג’ חאלד
המפעל מייצרת מלח שולחן הנמכר בישראל וברשות הפלסטינית וגם ברוסיה, באלבניה, בירדן ובמדינות אחרות. את המלח מביאים מהים ובמפעל הוא עובר תהליך שטיפה ואריזה. את המים שנשארים לאחר הסינון והשטיפה, מחזירים לים.
ניתן לבקר במקום בתיאום מראש בטלפון: 052-4540564
תחנה שניה: קאסר אל יהוד
קאסר של יהוד, או בעברית “ארמון היהודים” שעל גבול ירדן הוא מקום שנחשב מיוחד ומקודש לנצרות. היסטוריונים מאמינים שמכאן נכנסו בני ישראל לארץ המובטחת אחרי 40 שנות נדודים במדבר. כאן נוהגים הנוצרים לחגוג את חג האפיפניה, או “ההתגלות” – טבילה המונית של נוצרים במי הירדן, כפי שיוחנן המטביל הטביל את ישו לפני כאלפיים שנים. האתר שייך לרשות הטבע והגנים ועבר בשנים האחרונות תהליך פיתוח משמעותי. כשעומדים על גדת הנהר אפשר לראות את דגל ירדן המתנוסס על המבנה ממול ואת האנשים שמסתובבים על הגדה בצד הירדני. הגבול עובר ממש כאן במים.
האתר שייך לרשות הטבע והגנים. מספר הטלפון של סער כפיר, האחראי על האתר: 050-2217001
תחנה שלישית: מנזר דיר חג’לה
המנזר נמצא לא רחוק מצומת בית הערבה, בלבה של חורשה ירוקה ומטופחת. בחצר מטייל לו תרנגול ענק, שנראה ומתנהג כמו מלך התרנגולים והמנזר עצמו הוא מבנה יפהפה של שתי קומות הבנוי סביב חצר לא מקורה שבמרכזה בור מים. במקום יש פינות אירוח מוצלות, חנות מזכרות ומפעל פסיפסים פעיל.
תחנה רביעית: חוות האפרסמונים
בחוות האפרסמונים לא ראינו את הפרי הכתום שכולנו מכירים, אבל פגשנו את גיא ארליך, איש חזון אמיתי. ארליך הציב לעצמו מטרה להחזיר את גידול עץ האפרסמון המקראי (ששמו הוא הדבר היחיד שיש לו במשותף עם הפרי המודרני) ואת התעשיות הנובעות ממנו וכן לפתח תיירות חינוכית וערכית באזור. ארליך השקיע את כל זמנו, מרצו ורכושו במשימה ומגדל בחווה גם מגוון צמחי תבלין, בושם ומרפא המוכרים לנו מהתנ”ך. בחווה מגדל ארליך שמנים אתריים המבוססים על השמנים בהם השתמשו בבית המקדש.
סיפורו של ארליך מרתק ואי אפשר שלא להתרשם מנחישותו ומדבקותו במטרה. כדאי לפנות אליו ולקבל סיור מודרך במקום.
גיא ארליך- 052-4498200
חפלה בכפר
עם רדת החשיכה חזרנו לכפר הנופש ביאנקיני, שם עוד ציפה לנו ערב מלא פעילות. אחרי מקלחת מרעננת, התכנסנו בחדר האוכל לארוחה עשירה ומגוונת בסגנון מרוקאי ושמענו את סיפורה של דינה דגן, שהגיעה לכאן אחרי שסיכלה באומץ רב פיגוע במסעדה שהיתה בבעלותה בירושלים. בעקבות האירוע, הגיעה דינה לצפון ים המלח, פתחה מסעדה ועם השנים הרחיבה את הפעילות והקימה את כפר הנופש שנקרא על שם הרחוב שבו היתה המסעדה הירושלמית שלה.
למרות היום העמוס והארוחה הנדיבה, עוד נמצאו לנו כוחות לבלות בחפלה מרוקאית עם מוזיקה וריקודים.
מדיטציה מול הים
את הבוקר פתחנו ברחבה שמול הים, בסדנת עיסוי בהדרכתה של מיכל כהן, שלימדה אותנו על נקודות עיסוי שונות בכף היד המשפיעות על שאר אברי הגוף ועל השימוש בשמנים אתריים. אחרי מדיטציה קצרה פנינו לחדר האוכל לארוחת בוקר ישראלית טובה ואז למה שבשבילי מהווה את גולת הכותרת של המקום: חוף הים
קצת פחות מלוח, לא פחות בוצי
חוף הים נמצא במרחק יריקה מחדרי האירוח וממש מעליו בונה דינה דגן מבנים אקולוגיים בדמות הספינקס והפירמידות. בחוף עצמו יש מצבורי בוץ שחור עשיר במינרלים. המים, גם בתחילת דצמבר, נעימים מאוד ומה יותר מרגיע מציפה במי המלח בשמש הבוקר החורפית הנעימה? המים פה מרגישים קצת פחות “מרוכזים” ממי ים המלח באזור הדרומי והמוכר יותר, אבל הם עדיין מלוחים מאוד ומאפשרים לצוף בלי שום מאמץ והבוץ מצוי כאן בשפע ועושה פלאים לעור הגוף והפנים.
מידע נוסף על אירוח או קיום כנסים או אירועים בכפר הנופש ביאנקיני ניתן למצוא באתר האינטרנט של המקום או טלפונית אצל דני, בנה של דינה דגן 052-3449963