ח”כ אורלי לוי אבקסיס לא מוותרת על עקרונותיה

הבוקר התקיים בוועדת הכנסת דיון נדיר שבו נקבע גורלה הפוליטי של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס אשר סירבה לוותר על עקרונותיה ולהיכנס לקואליציה עם סיעתה

במאי 2016, עם ההכרזה על הצטרפות סיעת ישראל ביתנו לקואליציה, הודיעה חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס על התנגדותה להצטרפות ישראל ביתנו לממשלה ועל סיום דרכה בסיעה. 10 חודשים לאחר מכן, דורשת סיעת ישראל ביתנו לקבוע את מעמדה של ח”כ לוי אבקסיס כפורשת. משמעות קביעה זו היא שח”כ אורלי לוי אבקסיס לא תוכל להתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגה המיוצגת כיום בכנסת אלא רק להקים רשימה חדשה משלה או לרוץ במסגרת רשימה חדשה.

בנוסף לדרישה להפריש את ח”כ אורלי לוי אבקסיס מהסיעה, דרשה גם מפלגת ישראל ביתנו שלא לשדר בערוץ הכנסת את הדיון הבוקר. בתגובה לדרישה זו, בחרה ח”כ לוי אבקסיס לשדר את הדיון בשידור חי בדף הפייסבוק הציבורי שלה, שידור הזוכה לעניין רב וששותף בדפי הפייסבוק של סלונה וכן באתרים אחרים.

הסוגיה המשפטית היבשה בשאלת הפרשתה של לוי אבקסיס אינה מורכבת במיוחד. ח”כ אורלי לוי אבקסיס הודיעה בהודעה פומבית ומנומקת על סיום דרכה בסיעת ישראל ביתנו ומאז הצטרפות הסיעה לקואליציה, הצביעה לוי אבקסיס בהצבעות רבות באופן שונה מחברי הסיעה. הלכה למעשה היא אינה מהווה חלק מסיעת ישראל ביתנו ואינה מבקשת להשתייך לסיעה או לקבל ממנה תמיכה או תקצוב כלשהם. אך השאלה האמיתית העומדת בבסיס הדרישה להפריש את לוי אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו אינה השאלה המשפטית היבשה, אלא שאלה שבסיסה שיקול דעת ופרשנות כוונת המחוקק.

מטרת החוק המגביל חבר כנסת שפרש מסיעתו מהתמודדות במסגרת סיעה אחרת היא למנוע התנהלות אופורטוניסטית של חברי כנסת המבקשים לעצמם טובות הנאה ושיפור מעמד. עומדת בבסיס חוק זה גם התפיסה שחבר כנסת נבחר לא אישית, אלא כחלק מסיעה ובשתי חזיתות אלה, המקרה של ח”כ לוי אבקסיס הוא חריג.

ראשית, לוי אבקסיס הכריזה על פרישה ממניעים מצפוניים. היא ראתה את הצטרפות הסיעה לקואליציה כשינוי כיוון של הסיעה שמצפונה לא אפשר לה להשלים איתו. כאן עולה השאלה המהותית – האם החלטת ישראל ביתנו להצטרף לקואליציה עומדת בקו אחד עם המצופה ממנה בקרב בוחריה? האם ח”כ לוי אבקסיס בגדה בבוחרי ישראל ביתנו, או שמא ישראל ביתנו בגדה בבוחריה?

שנית, עקב פרישתה מהסיעה, לא רק שח”כ לוי אבקסיס לא זכתה בטובות הנאה כלשהן, אלא ההפך, מעמדה ומקומה בכנסת נפגע. לא היה לה כל אינטרס אישי לפרוש וקשה מאוד לטעון שיש כאן מקרה של אופורטוניזם.

הדרשה להפריש את ח”כ לוי אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו היא דרישה לגיטימית בהיבט המשפטי היבש. אבל היא דרישה שיש לה משמעות גורלית על עתידה של חברת כנסת מוערכת מאוד הידועה כפעילה מאוד בנושאים חברתיים, חברת כנסת שנוכחותה בכנסת מביאה תועלת רבה לציבור. צעד זה של הסיעה עלול לגרום לסיום שירותה של ח”כ לוי אבקסיס למען הציבור ועולה השאלה – האם זה באמת היה נחוץ? האם מדובר פה בבקשה שלאור הנסיבות החריגות, עדיף היה שלא היתה עולה? מה התועלת שבקשירת רגליה של חברת כנסת צעירה, חברתית, מצפונית ומחויבת לציבור, מלבד אולי נקמה של הסיעה על החלטתה לפעול לפי מצפונה? האם אין פה קטנוניות וניסיון מכוון לפגוע בשמה הטוב של ח”כ מוערכת זו?

ועדת הכנסת נדרשה לקבל החלטה בעניין, החלטה שמעמידה למבחן את רצונם ויכולתם של חברי הוועדה להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה על פי צו מצפונם. בהצבעה שמית של הוועדה התקבלה החלטה להפריש את ח”כ אורלי לוי אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו ברוב של 10 תומכים ו-2 מתנגדים (שלי יחימוביץ’ ודב חנין).

ח”כ לוי אבקסיס אמרה במהלך הדיון שהיא לא תאפשר ששמה יוכתם, כפי שמנסה סיעת ישראל ביתנו לעשות והזכירה שתפקידו של חבר כנסת היא לשרת את טובת הציבור ולא את טובת עצמו. את ההחלטה על ערכה בעיני הציבור לא תקבע ועדת הכנסת או סיעת ישראל ביתנו, אלא הציבור, בקלפי.

שידור הדיון: