עידן חדש של פסטה, לדור שלא הכיר מערוך

רק בגיל 21 קיבלתי מאמי אישור רשמי להכין פסטה לבד. בבית שלי, הילדים כבר מזמן בקיאים בהכנת הפחמימה האהובה והחל מהשבוע האחרון, כבר לא ממש צריכים אותי

כשעזבתי את הבית לקחתי איתי שואב אבק, מקינטה ומכונת פסטה שעדיין נמצאת אצלי ושוכנת בארון לצד שתי מקינטות ישנות שמשמשות למקרי חירום. לפני כמה שנים קניתי לה יורשת חדשה וגדולה יותר, עם מנוע חשמלי, כי כשרוצים להכין פסטה ל-20 איש, למי יש כוח לסובב את הידית? הילדים כבר מזמן יודעים לתפעל את המכונה לבד ולי נשאר רק להכין את הבצק ולפתוח את מתלה הייבוש הייעודי.

ואז הגיע לביתנו הפסטה מייקר ובמטבח הביתי שלנו נפתח עידן חדש.

אני מודה שבתחילה קצת חשדתי במכשיר הזה. נכון שמאז ימי סבתא רבתא שלי שהיתה לשה ומרדדת רק ביד, הדברים קצת השתנו ואם היתה רואה אותי לשה בתרמומיקס ומפקידה את מלאכת הרידוד בידי ילדים ומכונה עם מנוע חשמלי, היתה בוודאי מצקצקת בלשונה. אבל מכאן ועד להפקיד את כל המלאכה בידי מכונה, בכל זאת הדרך ארוכה. מצד שני, כחובבת טכנולוגיה מושבעת, הייתי חייבת לנסות.

אבל רגע, למה בכלל פסטה ביתית? בינינו, לא קל יותר לקנות חבילת ברילה או דה צ’קו?

כן, קל, ברור שקל ובמזווה שלנו תמיד יש לפחות 10 חבילות של סוגי פסטה שונים. ביום יום זה מה שאוכלים אצלנו בבית, כי בואו נהיה כנים, למי יש זמן ללוש, לרדד ולחתוך לפני כל ארוחה? אבל עדיין ועם כל הכבוד לברילה, פסטה תעשייתית היא פסטה תעשייתית ופסטה טרייה היא סיפור אחר לחלוטין. מרקם אחר, טעם אחר ואיכות אחרת. זו פסטה שאני יודעת בדיוק ממה היא עשויה ובעיקר – ממה לא.

אז כן, אם יש לנו זמן וכוח, תמיד נעדיף לאכול פסטה ביתית.

אז למה פסטה מייקר?

שני דברים סיקרנו אותי כשנתקלתי לראשונה בפסטה מייקר. אחד, ההבטחה של מכשיר שגם מייצר את הבצק, גם מרדד אותו וגם מייצר ממנו צורות שונות של פסטה. השני, היכולת שלו לייצר לא רק יריעות של פסטה ללזניה, ספגטי או פטוצ’ינה, אלא גם פסטה קצרה ותלת ממדית. איך זה אפשרי? הייתי חייבת לבדוק בעצמי.

 המכשיר עצמו לא מסובך לשימוש. מחליטים מה רוצים להכין, בוחרים בהתאם את הדיסקית, מרכיבים, זורקים פנימה קמח ונוזלים ומפעלים. זה הכל. הייתכן?

החלטנו שהניסוי הראשון שלנו יהיה בהכנת פנה. הייתי חייבת להבין איך זה קורה, הנס התלת ממדי הזה. התחלנו עם כמות קטנה: כוס מדידה של קמח, ו-90 מ”ל נוזלים (ביצה והשאר מים). כמי שרגילה להכין פסטה על בסיס ביצים בלבד, קצת היססתי עם המים, אבל החלטתי לזרום. הכנסנו פנימה את הקמח, הפעלנו את התכנית ובהדרגה הוספנו מים. תוך דקות ספורות התגלגל לו כדור בצק במכונה ולפתע החלו לצאת צינורות בצק מהדיסקית. התעשתנו מהר והתחלנו לחתוך לאורך הרצוי. שלב א’ עבר בהצלחה, לפנינו צלחת מלאה פנה שבושלו 5 דקות, תובלו בחמאה ופרמזן וקיבלו את אישור הדור הצעיר חובב הפסטה.

למחרת הניסוי הראשון נסעתי ליומיים. בטלפון הראשון מהמתבגר הוא שאל “אימא, אפשר להכין פסטה?” היססתי רק לשנייה, הרי ראיתי בעצמי כמה זה קל, מה כבר יכול להיות? אז זהו, שהיה טעים, כי עד שהספקתי לחזור, הילדים כבר הכינו פסטה עוד 3 פעמים, לגמרי לבד. לאבא שלהם נותרה רק מלאכת שטיפת המכונה והוא לא התלונן (או שאולי התלונן, אבל בשקט).

אחרי 5 שימושים במכונה, החלטנו שהגיע הזמן לעלות מדרגה. במקום פנה או ספגטי, נלך על יריעות פסטה וכדי שלא יהיו לנו חיים קלים מדי, החלטנו להכין טורטליני ורביולי ולא סתם, אלא צבעוניים.

איך צבעוניים? במקום ביצה ומים השתמשנו במים שבהם בישלנו סלק והסלק היה בסיס המילוי.

פסטה סלק עם גבינת עזים וקממבר:

לבצק:

• כוס מדידה מלאה קמח
• 90 מ”ל מי בישול הסלק (אפשר גם ביצה, אבל אז הצבע פחות עז)

למילוי:

• סלק מבושל וטחון
• גבינת עזים
• קממבר אגוזים
• מלח ופלפל

מבשלים שני סלקים שטופים, מקולפים וחתוכים לרבעים עד שהם מתחילים להתרכך. מסננים את מי הבישול, שומרים אותם בכלי נפרד ומשאירים בצד להתקרר.

מכניסים את הקמח למכונה ומפעילים על תכנית 1, בהדרגה מוסיפים את מי הבישול של הסלק

צבע הבצק שיוצא מהמכונה עז, מרהיב ממש, נהנים מהמחזה, מצלמים ואז חותכים את מלבני הבצק לאורך הרצוי

מכל רצועת בצק קורצים עיגולים בעזרת חותכן או כוס, את השאריות זורקים בחזרה למכונה לסיבוב נוסף, כי חבל לבזבז פסטה טובה.

מעל כל עיגול מניחים מעט מילוי (לשים לב שלא מוסיפים יותר מדי, בערך חצי כפית מילוי), מקפלים כל עיגול לחצי, כורכים כל חצי עיגול סביב האצבע וסוגרים את הקצוות יחד.

את החלק העליון מקפלים ליצירת “צווארון” קטן, הצורה הסופית שמתקבלת היא מין “פופיק” נחמד

אם אתם מעדיפים רביולי, או רוצים לגוון או גם אם סתם נמאס לכם לקרוץ ולגלגל, אפשר גם להכין רביולי. לנו יש תבנית מיוחדת שמניחים עליה יריעה אחת של פסטה, ממלאים מילוי בגומות, מניחים מעל עוד רצועה ומרדדים ואז מפרידים. זה עובד יופי, אבל לפעמים צריך להיעזר בגלגלת פיצה כדי להפריד את הרביולי. אפשר גם לעשות הכל בחיתוך ידני.

את הפסטה הממולאת מבשלים במים מומלחים למשל 4-5 דקות. אנחנו הגשנו עם חמאה ופרמזן, אפשר להקפיץ גם עם קצת מרווה, אפשר במקום חמאה להשתמש בשמנת ופרמזן. לא צריך יותר מזה, הטעמים כבר בפנים.

.

*הכתבה נכתבה בשיתוף פיליפס. מתכונים, סרטוני הדרכה ופרטים נוספים על הפסטה מייקר תוכלו למצוא כאן