חברה שנותנת פרסים וכיבודים לאדם שחצה קווים אדומים בוהקים של מוסר, היא חברה שפוגעת בעצמה, המסר הוא שמשתלם להיות חרא של בן אדם, כי תמיד יהיה מי שייתן לך פרס
כמה הערות על פרשת האיש עם הפות-מוביל:
1. גולן לא הורשע בעבירות מין, אך התיק לא נסגר מחוסר אשמה, אלא מחוסר בראיות מספיקות. המשמעות היא שייתכן שהדברים קרו, אבל אין מספיק ראיות להוכיח זאת בבית משפט. זו בעיה מוכרת בתחום עבירות המין ולא, זה לא זיכוי וזה לא אומר שהוא חף מפשע. בעבירות מס, דרך אגב, הוא דווקא כן הורשע.
2. בעדותו הכחיש גולן חלק מהדברים שנאמרו על ידי המתלוננות והודה בחלקם. בעדותו נאמר במפורש שאביו הביא לדירתו שתי מעריצות צעירות ושאחת מהן ביצעה בו מין אוראלי. ברף הפלילי אי אפשר להוכיח אם הוא ידע או לא ידע מה גילה האמיתי של הצעירה, ברף המוסרי – גבר בוגר שמשתמש כך בנערה צעירה ועוד בחברתו המפוקפקת של אביו (שכן הורשע בעבירות מין וסרסור), זה קו אדום בוהק. אולי הוא לא עבריין מורשע, אבל הוא חרא של בן אדם – עובדתית, על בסיס הדברים שהעיד בעצמו שהתרחשו.
3. תרומותו לזמר הישראלי גדולה – הוא מוזיקאי מוכשר ויש לו אוהדים רבים מאוד, אין ספק, אבל זאת לא הנקודה.
4. יש הרבה אמנים אחרים שעשו מעשים לא מוסריים לפחות באותה מידה אם לא יותר – נכון, הם אנשים איומים לא פחות ממנו. צריך להוקיע כל אדם שמתנהל בצורה כזאת.
כשמעניקים לאדם פרס, בכל תחום שהוא, אי אפשר להפריד בין הדברים שעשה אותו אדם בתחום הפרס להיבטים בעייתיים באישיותו ובהתנהגותו. כשנותנים לאדם פרס או כיבוד כלשהו, נותנים לו חותמת הכשר, אי אפשר לעשות את זה לאדם שחצה קווים אדומים בוהקים של מוסריות ולא משנה כמה הוא מוכשר, הוא חרא של בן אדם, אפילו אם הוא מוכשר. זה נכון לגבי כל אחד מאותם אנשים שמשום מה נותנים להם פרסים, כיבודים, משואות להדליק ושאר ירקות.
להכשיר שרץ באמצעות פרס פוגע בנו כחברה, פוגע בחינוך של הילדים שלנו, פוגע בנו. מגיע לנו יותר!
אני לא אומרת שצריך להכניס אדם לכלא בלי שהוכחה אשמתו בכל האמצעים המשפטיים רק כי הוא חרא של בן אדם שחצה קווים אדומים בוהקים של מוסר, אני כן אומרת שאסור לתת לאדם כזה פרסים, כיבודים ואותות הוקרה, כי את זכותו לכל אלה הוא איבד מרגע שבחר להיות חרא של בן אדם. למערכת המשפט יש את הכלים שלה, לנו, בחברה יש כלים אחרים ואחד מהם הוא הוקעה של אנשים שעשו דברים שלא ייעשו.
#ישליחלום שבו נחיה במציאות שבה למוסר תהיה משמעות, שבה אנשים ידעו שיש מחיר לחציית קווים אדומים בוהקים ושפשוט לא ישתלם להם להיות חרא של אנשים.
