אונס קבוצתי של אישה לוקה בשכלה שהושתק על ידי המשטרה ממשיך לעורר סערה דווקא על רקע תגובתו התמוהה של ראש הממשלה. ביבי, מאונס לא עושים הון פוליטי
האונס המחריד אירע ביפו, ביום העצמאות. על פי החשד, שלושה צעירים, שניים מהם פלסטינאים והשלישי ערבי אזרח ישראל, תקפו מינית צעירה לוקה בשכלה וצילמו את המעשה. מעבר לתקיפה המינית, המחרידה בפני עצמה, האנסים גם הטילו את מימיהם על האישה, איימו עליה וקראו לעברה קריאות גזעניות: “אנחנו עושים את זה כי את יהודייה” “זה מה שמגיע ליהודים”. שניים מהחשודים נעצרו, השלישי, אזרח ישראלי, טרם אותר. לדברי השופטת רונית פוזננסקי-כץ זה אחד המקרים הקשים והחמורים של תקיפה מינית. עד להארכת המעצר השלישית, הסתירה המשטרה את הפרשה מחשש למהומות בין יהודים וערבים וכן כדי להגן את הצעירה, החלטה שזכתה לביקורת רבה.
האונס המחריד מוגדר גם כפשע לאומני וכיוון שקיימת בחוק אבחנה בין אונס “רגיל” לבין אונס על רקע גזעני או לאומני, קיימת אפשרות להכפלת משך המאסר ולהכרה בנאנסת כנפגעת פעולות איבה.
אונס תמיד מחריד, לפעמים או מחריד יותר
בישראל, אחת מתוך חמש נשים עוברת אונס. אונס הוא תמיד אירוע מחריד, אירוע שמותיר אצל הקורבן צלקות קשות, פשע בלתי נסלח. במקרה זה, ישנם מספר מרכיבים שהופכים אותו למחריד במיוחד: הקורבן היא אישה הלוקה בשכלה, היא נאנסה על ידי מספר גברים שאף הטילו עליה את מימיהם, צילמו את האונס וכנראה שגם הפיצו את התמונות. הפן הלאומני הוא רובד נוסף שהופך את המקרה לחמור עוד יותר.
תגובת ראש הממשלה
זמן קצר לאחר שהתפרסם המקרה, הגיב ראש הממשלה בדף הפייסבוק שלו בתגובה שעוררה סערה לא פחותה מזו שעורר האונס עליו הגיב ושהסיתה את הדיון מהאירוע עצמו ומחומרתו לכיוונים פוליטיים.
ראש הממשלה רואה לנכון לבקר את התקשורת ואת חבריו הפוליטיקאים על כך שלא גינו את האירוע, אירוע שעד לאותו רגע לא היה ידוע.
ראש הממשלה רואה לנכון להגיב על מקרה אונס, שזה חשוב, אבל למה הוא לא נוהג לעשות כך בשגרה? מדוע עד כה נמנע נתניהו מגינוי מקרי אונס? האם לא ראוי לגנות כל מקרה אונס? האם ראש הממשלה לא צריך להוביל את המלחמה בפשעי אלימות מינית?
ראש הממשלה לא מסתפק בגינוי, הוא גם שופך שמן על המדורה. אם חשבנו ש”הערבים נוהרים לקלפיות” היה גרוע, הנה, נתניהו מוכיח לנו שהוא יכול לרדת נמוך יותר, הרבה, הרבה נמוך יותר. הציניות של הראש אינה יודעת גבולות, כי אם אפשר להרוויח הון פוליטי, הוא הראשון שינצל כל הזדמנות, בלי מעצורים, בלי בושה.
התגובות להתבטאות האומללה של נתניהו לא איחרו לבוא, אחת מהן היא תגובתה של ח”כ שלי יחימוביץ שהטיבה לבטא את שאט הנפש מהתנהלותו הצינית של ראש הממשלה:
גם ח”כ מיכל רוזין, שבעבר ניהלה את איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית הגיבה בחריפות:
התגובות הקשות להתבטואותו הביאו את נהתניהו לפרסם, בצד חסר תקדים, התנצלות. אמנם התנצלות רפה, אמנם את הנזק קשה לתקן, אבל התנצלות:
אם הייתי אופטימית, הייתי מקווה שנתניהו ילמד מטעותו, אולי אפילו יתנצל על האמירה האומללה, אולי ראש הממשלה יפקח עיניים לטרור שנשים חוות במדינת ישראל מדי יום מידיהם של אלה המטרידים ותוקפים אותנו מינית, אולי ביבי יבין שיש מלחמות שהן לא ימין-שמאל אלא שעלינו להלחם בהן יחד, בחזית אחידה, כי יש תקיפות מיניות שהן גם פוליטיים, אבל כל תקיפה מינית היא מעשה טרור.
