סנטה רוזה היא לא רק מסעדה, היא הגשמה של החלום של חן שמגר. חלום שמורגש בפרטים שמספקים חוויה קולינרית משובחת באווירה שמצליחה להיות גם ביתית ונינוחה
רבים יגידו לכם שכדי לשמר זוגיות ארוכת טווח, חשוב לא להיתקע בשגרה שוחקת, לחדש, להפתיע קצת, לגוון, גם אם זה בדברים הקטנים. לכן, בערב שיצאנו לחגוג 17 שנות זוגיות, החלטנו לצאת לבלות במקום שמעולם לא היינו בו קודם לכן, לנסות משהו חדש. זה אולי דבר קטן, אבל כשמדובר בבני זוג כל כך שונים בטעמם הקולינרי, גם מסעדה חדשה יכולה להיות אתגר ולמצוא מקום שייתן מענה גם לטעם המאוד שמרני של בן זוגי וגם להעדפה שלי למנות חדשות שאף פעם לא ניסיתי קודם, זה לא תמיד קל.
לשמחתנו, רק לפני כמה חודשים נפתחה מסעדה חדשה שעונה בדיוק לכל הדרישות של שנינו. יש מנות לא מאיימות כמו המבורגר וצ’יפס בשביל בן הזוג ויש מנות חדשניות ומסקרנות בשבילי. הצצה אחת בתפריט של “סנטה רוזה” שכנעה אותי.
העובדה שמצאנו חניה ממש מול המסעדה היתה הסימן הטוב הראשון לערב (וגם אם לא היינו מוצאים שם, יש חניון ממש צמוד). כשנכנסנו פנימה מיד ידענו שהגענו למקום הנכון. אווירה ביתית ונעימה, מעוצבת אבל לא מתוחכמת מדי, עם מוזיקת רקע נעימה ולא רועשת מדי.
פתחנו בלחם הבית שהיה חם וטרי ולווה בממרחים לא שגרתיים של פסטו ארטישוק ושום קונפי וגם בחמאה לפחות הרפתקנים. עם הלחם הזמנו מנות פתיחה – סביצ’ה ושיפודי שרימפס, שתי מנות טובות מאוד, טריות מאוד ולא שגרתיות. הפתיע במיוחד המנגו בסביצ’ה שנתן את הניגוד המושלם לחמיצות הקלה של המנה. בנוסף הוגשה לנו מנה של קציצות סרטנים מצוינות. לא שמנוניות, קלילות ומתובלות היטב עם רוטב עגבניות חריף בצד שהוסיף את טיפת השובבות הנדרשת. התחלה מבטיחה מאוד לארוחה שלוותה בבירה בשביל בן הזוג ובקוקטיל וודקה, חמוציות ופירות יער בשבילי.
למנה עיקרית בן הזוג התלבט בין הפיש אנד צ’יפס לין ההמבורגר ובחר האפשרות השניה (שמרן, אמרנו כבר?) הוא קיבל המבורגר עשוי במדויק ועסיסי על לחמניה טריה וחמימה, מלווה בצ’יפס שלדבריו היו קרובים לשלמות (לא, הוא לא השאיר לי אפילו אחד, נצטרך לסמוך על המילה שלו). אני התלבטתי ארוכות כי די רציתי קצת מכל מנה. בסופו של דבר בחרתי בפילה לברק שהגיע עם סלט פריקי. הדג היה עדין וקליל והסלט היה טוב מאוד, כאשר הפיתוי לסיים אותו היה עצום אך הצלחתי לגלות איפוק לטובת שמירת מקום לקינוח.
גם הבחירה בקינוח לא היתה קלה. כאן בחרנו בהמלצת המלצרית בטארט לימון ובזיליקום עם מרנג סיגליות ומרמלדת פטל. הטארט לא היה מתוק מדי, המרנג היה קליל ולחובבי קינוחים חמצמצים, זו היתה בחירה מושלמת.
בין מנה למנה שוחחנו גם עם מי שהקימה את סנטה רוזה, חן שמגר. חן סיפרה לנו על שנותיה בקליפורניה, שם נחשפה למטבח המקומי שמשלב את המטבח האמריקאי, האיטלקי, האסייתי והצרפתי ושאבני היסוד שלו, בדומה למטבח האיטלקי, הן חומרי גלם משובחים ופשטות. בכל המנות ניכר שנעשה שימוש בחומרי גלם טריים ואיכותיים והמנות עצמן לא שגרתיות אך אין בהן תחכום מיותר או עודף מרכיבים שונים. הקפדה על איכות לצד תשומת הלב לפרטים ניכרת גם בכל המרכיבים האחרים שהופכים את סנטה רוזה למשהו שהוא הרבה יותר מחלל עם שולחנות, כסאות ומטבח שמייצר אוכל משובח. יש שם את ה”משהו” הזה שגורם לסועדים להרגיש מיד בנוח ולרצות לחזור לשם שוב.
האם נחזור? בטח. יש עוד הרבה מנות בתפריט שלא יצא לי לטעום ושאני מאוד סקרנית לנסות. בן הזוג יחזור שוב בשביל ההמבורגר (או שיגלה תעוזה וינסה פיש אנד צ’יפס) ותמיד אפשר לבוא עם חברות הרפתקניות ולהשתולל על כל התפריט.
מסעדת סנטה רוזה, רחוב קהילת סלוניקי 11, נאות אפקה א, תל אביב
