דרך תרחיש שהוא הסיוט הגדול ביותר של כל הורה, הסרט ”חיפוש” מאלץ אותנו להביט למציאות העכשווית בעיניים ולהגדיר מחדש את מערכת היחסים שלנו עם ילדים הגדלים בעידן הדיגיטלי
מה עושים הילדים שלנו כשהם נמצאים מאחורי דלת סגורה, מול המחשב, או על הספה בסלון, עם העיניים בטלפון הנייד? מי החברים שלהם? עם מי הם מדברים? מה מטריד אותם? מה אנחנו יודעים עליהם באמת וכמה אנחנו מכירים את הילדים שלנו? הורות מאז ומעולם היתה עיסוק רצוף תהיות וסימני שאלה, בעיקר הורות למתבגרים, אבל בעידן הדיגיטלי, החשיפה העצמאית והבלתי מבוקרת של הילדים שלנו לתוכן ולאנשים גדולה מתמיד ונדמה שהיכולת שלנו לדעת מה באמת קורה בעולמם הולכת מצטמקת ככל שעולמם הולך ומתרחב.
הסרט “חיפוש” הוא הסרט האולטימטיבי להורים בעידן הדיגיטלי, סרט שמעמיד אותנו בפני אחד התרחישים המבהילים ביותר שבפניהם יכול למצוא את עצמו הורה ומאלץ אותנו לשאול שורה של שאלות שלא בטוח שנדע לענות עליהן ולקבל תשובות שאולי לא בטוח שנרצה לקבל.
“חיפוש” הוא סיפורו של דיויד קים, אלמן המגדל את בתו היחידה, מרגו, בת ה-16. יום אחד, מרגו נעלמת בלי שום הסבר או רמז מקדים. דיויד נחוש לעשות הכל כדי למצוא את בתו ולאחר שהוא פונה למשטרה, הוא יוצא, יחד עם החוקרת ויק שהופקדה על החקירה, למסע חיפוש אחר קצה חוט כלשהו למקום המצאה של בתו ולמה שעומד מאחורי היעלמותה המסתורית.
משיחות עם חבריה ללימודים של מרגו מצטיירת תמונה של נערה שמבלה זמן רב לבד ושאין לה חברים רבים, נערה שאף אחד מחבריה לספסל הלימודים לא מכיר באמת ודיויד פונה, בלית ברירה, לחפש מידע נוסף במקום שבו שמורים כל הסודות – המחשב הנייד שלה. מהר מאוד הוא מבין שיש הרבה מאוד שלא ידע על בתו ועל חייה ושבעולמה הדיגיטלי רב הנסתר על הגלוי.
האם התשובה לחידת היעלמותה של מרגו נמצאת באחת הרשתות החברתיות בהן היא משוטטת? האם דיויד והחוקרת ויק יצליחו יחד להרכיב את הפאזל של חייה של מרגו ולקבל תמונה שתוביל אליה? בהדרגה, הרמזים שמוצא דיויד במרחב הדיגיטלי מובילים אותו למקום שבו נמצאת מכוניתה ובה מעטפה עם 2,500 דולר, אבל עדיין אין זכר למרגו עצמה או תשובה לסיבת היעלמותה.
הסרט, כראוי לעידן שבו הוא מתרחש, מתנהל בקצב מהיר ונע הלוך ושוב בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי ויש בו את כל האלמנטים של סרט מתח טוב. עם החרדה של דיויד קל מאוד להזדהות, כמו גם עם תחושת חוסר האונים והבלבול לנוכח התגליות על חייה של בתו, אבל מעבר להזדהות, זה סרט שמעמיד בפנינו, ההורים, מראה, ומאלץ אותנו לשאול את עצמנו שאלות לא פשוטות על חייהם וזהותם של הילדים שלנו, על העולם שבו הם חיים, הדברים אליהם הם נחשפים ועל מערכת היחסים שלנו איתם.
בעיני, הסרט מעניק לנו הזדמנות מצוינת לשבת עם המתבגרים שלנו ולנסות להגדיר מחדש את מערכת היחסים בינינו לבינם. בעיקר, זו הזדמנות לבנות איתם תקשורת אחרת, שמבוססת על ההבנה שיש להם עולם שלם שאין לנו ולא יכול להיות לנו בו חלק, עולם מלא הזדמנויות ועניין אך שיש בו גם איומים וסכנות, תקשורת שמבוססת על איזון ועל אמון: האמון שאנחנו נותנים בהם, שידעו איך להתנהל בעולם הזה לבדם והאיזון בינו לבין מידת האמון שהם נותנים בנו, שתאפשר להם לפנות אלינו בעת צורך או צרה.
שחקנים: דברה מסינג (החוקרת ויק), ג’ון צ’ו (דיויד קים), מישל לה (מרגו)
במאי: אניש צ’אגנטי
אורך הסרט: 102 דקות
הסרט מופץ ע”י פורום פילם
