ערב חג, חול המועד, עוד פעם חג. חגי תשרי בעיצומם, עם הארוחות המשפחתיות, מארחים ומתארחים, אוכלים עוד ארוחה ועוד ארוחה ובין לבין, עושים קניות לארוחה הבאה, או שלא
מי לא ביקר בימים האחרונים בסופר מרקט, אצל הירקן, אצל הקצב, במכולת או בשוק? בטח גם אתם ביקרתם ברמי לוי, בשופרסל, באושר עד, במגה בעיר או בסטופ מרקט וגם אתם ראיתם את זה.
ירקות באיכות ירודה ובמחירים מטורפים. מדף עם שני עלי כרוב מיותמים. מקררי בשר בוהקים, מסנוורים כמעט בריקנותם.
אין חזה עוף, אין שוקיים, אין אפילו גרם כבד או כנף אחת לרפואה. יש בשר לטחינה, אבל המחיר שלו כפול מהרגיל.
העגבניות ירוקות, החצילים מעוכים, הכרובית עצובה ונבולה, רק המחירים מרקדים להם בסטרטוספרה.
ערב חג, שמונה וחצי בבוקר, אני חונה ונושמת נשימה עמוקה לפני הכניסה לרמי לוי, ברור שהולך להיות פה עמוס ומטורף. הסימן הראשון לכך שמשהו קצת שונה היום הוא העגלות. אנשים יוצאים מרמי לוי עם עגלות חצי ריקות. שתיים-שלוש שקיות, לפעמים שש או שבע, אבל בעיקר ריק שם, בעגלות.
בפנים עמוס, אנשים יש, סחורה אין. אני מסתובבת, לוקחת קצת מזה ועוד פחות מזה ויוצאת מהחנות בלב כבד ובעגלה חצי ריקה. נכון, אני לא אתרושש מקילו עגבניות ב-12.9 ₪ או מבשר טחון מפוקפק ב-90 ₪ לקילו, אבל אני פשוט לא מוכנה לשתף עם זה פעולה. אצל האחרים העגלה ריקה כי פשוט אין להם, הם לא יכולים לשלם מחירים כאלה. פשוט לא.
למה זה קורה?
יש כל מיני סיבות. בתקופת החגים יש צריכה מוגברת, אנשים קונים יותר, צורכים יותר. זה ידוע, זה כך כל שנה. בחגים גם לא שוחטים בשר ועוף, גם זה ככה כל שנה. למה אין תכנון מוקדם כדי שלא ייווצרו חוסרים? שאלה טובה.
נזקי מזג האוויר – היה חם, חם מאוד, ירקות ופירות נפגמו. זה משפיע על האספקה והמחירים. על זה אין לאף אחד שליטה.
אבל אם כבר מדברים על שליטה, בואו נדבר רגע על מה שקורה בשוק הפירות והירקות. במילה אחת – ניצול. ניצול של החקלאי שאינו יכול לשלוט במחיר הסחורה אותה הוא מייצר וניצול של הצרכנים. באמצע, בין החקלאי לצרכנים ישנם המתווכים והמתווכים הם ששולטים בשוק, שולטים במחירים ומחזיקים את כולנו בכיס.
אז מה עושים עם זה?
פשוט מצביעים בארנק.
העגבנייה ירוקה אבל מחירה מופקע? הגמבה תכף מרקיבה אבל המחיר עלה? לא קונים. פשוט לא קונים.
העגבנייה תישאר על המדף, הגמבה תרקיב, החציל יתרכך עוד קצת, הכרובית תנבול בשקט ואנחנו לא נקנה. פשוט לא נקנה.
לא יכולים לשרוד בלי הסלט היומי שלכם? חייבים שניצל לצהריים (נגיד שמצאתם חזה עוף ונגיד שמצאתם ביצים). קנו שתי עגבניות, שלושה מלפפונים וחזה עוף אחד, לא קילו מזה ושלושה מההוא.
כן, זה קשה, זה כואב וזה מסבך את החיים, אבל רק אם נצביע בארנק נוכל לשנות את המצב. זה תלוי בנו, רק בנו ולנו יש כוח.
נתקלתם בחנות שמוכרת במחירים סבירים? שתפו! כך נעודד את מי שמתנהג בהגינות ואולי מי שלא הוגן, ילמד משהו.
בטווח הארוך צריך גם לעשות שינויים בחקיקה, צריך לשנות את השיטה וגם את זה אנחנו רוצים לעשות, אבל קודם כל צריך שצרכנים רבים יצטרפו למחאה שלנו כי הכוח שלנו הוא במספרים.
רוצים להצטרף למהפכה? רוצים להגיד לא למונופולים ולמחירים המופקעים? רוצים להפסיק את הניצול שלנו ושל החקלאים? פשוט תצטרפו אלינו לקבוצה נמאס מהמחירים – מרד צרכנים.
יוזם מרד הצרכנים והכוח המניע: ירמי כהן גרפיקה: דוד קקון, תמונות בפוסט צולמו על ידי צרכנים בחנויות בימים האחרונים
