צהרי שישי של חופש גדול, אימא ובת עם חיבה עזה למטבח בכלל ולסושי בפרט יוצאות ללמוד את רזי המאקי והאינסייד אאוט וחוזרות עם בטן מלאה והמלצה חמה
יום שישי לוהט של חופש גדול, סיון (8) ואני בדרכנו לבילוי משותף, במסגרת “זמן איכות בנות” והפעם לא סרט ולא באולינג, אלא סדנת סושי. ההתרגשות של סיון מבעבעת ובעיקר מדבקת. שתינו מכורות לסושי ושתינו אוהבות מאוד לבלות יחד במטבח, נשמע כמו מתכון להצלחה? לגמרי.
מסעדת Frame ברמת החיל שבה מתקיימת הסדנה היא מפלט של שקט וקרירות מהיום הלוהט שבחוץ. אנחנו מוצאות את מקומותינו סביב שולחן גדול ערוך ומוכן לסדנה שבה משתתפים כ-12 איש. כל משתתף מקבל חוברת מתכונים מפורטת שחוסכת את הצורך לכתוב, הכל יש שם, כולל מילון מונחים בסיסי למטבח היפני.
לפני שמתחילים מקבלים המבוגרים שבחבורה כוס יין שזיפים צונן ומתוק (והצעירים מים או שתייה קלה) ואז מגיעות לשולחן בזו אחר זו קערות מרק מיסו, סלט ווקאמה וחמוצים יפניים ו”פיצה” טונה על משולשי טורטיה מטוגנים. אלה לא מנות שנכין בסדנה, אבל המתכונים להן מופיעים גם בחוברת, בונוס.
את הסדנה מובילה ציפי גרשונוביץ’, יועצת קולינרית עם ניסיון של 25 שנה במטבח היפני והשיעור החשוב הראשון בסדנה שלה הוא שהאירוח הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה. אין ספק שהטעימות הן דרך נהדרת לשבור את הקרח ולהתחיל את האירוע על רגל ימין. חוץ מזה, איך נעבוד על בטן ריקה?
קצת תיאוריה ואז – לעבודה!
ציפי מציגה את עצמה ואת הרקע המקצועי העשיר שלה ונותנת לנו סקירה על המטבח היפני וכמובן על סושי ועל מרכיביו השונים. אחרי התיאוריה מגיע השלב המעשי, לו כל כך ציפינו. כל משתתף מקבל קרש חיתוך, סכין חדה, מחצלת סושי מנויילנת היטב, כפפות, קערת אורז סושי וקופסה מלאה ירקות, דגים ושאר תוספות. אנחנו פורסים מחצלות, מקבלים אצות ומתחילים לעבוד. איך מניחים את האצה, כמה אורז צריך, מה מוסיפים לו ואיך מגלגלים, מהדקים וחותכים? את הכל מסבירה ציפי בסבלנות אין קץ וגם מדגימה. היא וליי, יד ימינה, גם עוברים המשתתפים, בודקים ומתקנים. אולי זה נראה קל ופשוט כשציפי וליי עושים את זה וזה לא באמת קשה, אבל מצריך מיומנות ובעיקר הרבה ניסיון וטעייה.
שלוש שעות עפו בלי שנשים לב. הכנו מאקי, רולים אינסייד אאוט וקונוסים וציפי חשפה בפנינו טריק משלה להכנת ניגירי בקלי קלות (לא, לא נגלה לכם אותו) והדגימה הכנת ספרינג רול. את ההסברים וההדגמות היא תיבלה בסיפורים, טיפים מועילים וטונות של מידע שחלקו נמצא בחוברת שקיבלנו.
בסופה של הסדנה היו לפנינו צלחות עמוסות סושי מעשה ידינו להתפאר (טוב, עם קצת עזרה). סיון ואני החלטנו למיין את הסושי שלנו לשתי קבוצות – את מה שלא יצא לנו יפה העלמנו מהר בבטן (גם מה שלא יפה, טעים מאוד) ואת מה שעבר את מבחן העין הנחנו במקום של כבוד בקופסה שלקחנו איתנו הביתה וכמובן צילמנו מכל זווית אפשרית.
כל כך נהנינו שלא ממש רצינו ללכת, אז נשארנו עוד קצת, הצטלמנו עוד הרבה ואז יצאנו לדרך, מצוידות בשקיות עמוסות כל טוב – קופסאות הסושי שהכנו, בקבוק סויה, מחצלות, צ’ופסטיקס וכמובן חוברת המתכונים.
מאז הסדנה הספקנו להצטייד באורז סושי ואצות ולהכין סושי בבית. אפילו המתבגר, שלא אוהב סושי, נסחף בהתלהבות שלנו, הוא לא הרחיק לכת עד כדי אכילת דגים נאים, אבל מצא את המרכיבים שטובים לו והצטרף לחגיגה.
איך יצא לנו הסושי הביתי? טעים מאוד, לא הכי יפה בעולם (את הראיות העלמנו, כדרכנו, בבטן), אבל עוד נשתפר ונמתין בסבלנות לסדנה למתקדמים.
הסדנה מתאימה להורים ולילדים אבל גם למבוגרים, בקבוצה שלנו היו גם וגם וכולם נהנו. ציפי מרתקת ומשתפת בנדיבות ובנעימות את הידע העצום שלה ויוצאים בהרגשה שלא רק למדנו לעשות משהו חדש, אלא גם נפתח לנו חלון לעולם שלם. אנחנו לא סתם ממליצות, אנחנו ממליצות בחום.
** הכותבת היתה אורחת בסדנה
