יש אנשים של בוקר, יש אנשים של לילה ויש את אנשי הקצוות שאוהבים גם את השקט בשעות שכולם ישנים וגם את ציוץ הציפורים ואת השמש העולה, אבל בשבילי, בכל התעוררות, יש מרכיב אחד שלא משתנה
אני אשת קצוות. אני אוהבת את השקט העמוק של השעות הקטנות של הלילה, זה שנותן לי השראה ושמופר רק מצלילי מקשי המקלדת, כי כשהעולם ישן, אני כותבת הכי טוב. אני גם אוהבת את הבוקר, עם הריח המיוחד שלו, ציוצי הציפורים והאור הזה, הצלול, שיש רק ממש מוקדם.
אבל אשת קצוות, בעיקר מהזן העסוק, לא תמיד ישנה מספיק והבוקר שלה לא תמיד נראה כמו שהיתה רוצה שהבוקר ייראה. ולאשת הקצוות (ולא רק לה) יש בוקר בגרסת הפנטזיה ובוקר בגרסת המציאות.
איך נראה הבוקר בגרסת הפנטזיה?
הוא מתחיל ביקיצה טבעית, בלי שעון מעורר, היקיצה שמגיעה כשהגוף מבין שדי לו משינה ושהגיע הזמן להתחיל יום חדש. אט-אט נפקחות העיניים, מתמתחות הזרועות ועל רקע ציוצי הציפורים נשמע טרטור מכונת הקפה וריח נפלא ממלא את האוויר. יש! בן הזוג התעורר ראשון ופינוק הבוקר מגיע.
אני אוהבת אותו נטו, כמו שהוא. חזק ושחור ובלי תוספות. לגימה אחת קטנה ואני שוב עוצמת עיניים, מתמסרת לטעם, לניחוח ולשקט הזה שלפני הסערה. אני מחייכת לעצמי וחושבת, “בחרת טוב את הגבר שלך. רומנטיקן גדול הוא לא, קפה למיטה בבוקר עדיף פי אלף על פרחים”. עוד לגימה והנה קול רגליים קטנות נשמע. את זזה קצת ומפנה מקום לגוף הקטן והחמים שמתגנב לצדך, עם ראש מלא תלתלים פרועים ופה מתוק שמרעיף נשיקות של בוקר. “אימא, בואי נתחבק במיטה”, היא פוקדת ואת אוספת אותה אליך ומצמידה אותה חזק, כי בכל יום היא קצת יותר גדולה, אז כדאי ליהנות מכל רגע. בבוקר שכזה לפעמים גם המתבגר מרשה לעצמו לחזור להיות קצת קטן ולהצטרף לחיבוק משולש.
בבוקר בגרסת הפנטזיה, כל צאצא ממהר לחדרו, מתלבש, מצחצח שיניים ומסדר את המיטה, הכל לבד, בלי שתגידי כלום. בפנטזיה, הם לא רק יודעים מה הם רוצים בכריך היום, הם אפילו מכינים אותו בעצמם והם מוכנים לבית הספר בזמן, בלי שום התערבות שלך או של אבא שלהם.
בבוקר בגרסת הפנטזיה, המים במקלחת בטמפרטורה המושלמת, את מגלה שירדת קילו וחצי ושוב עולה עליך הג’ינס שאת הכי אוהבת ואת אפילו מצליחה למתוח איילנר בקו אחיד, סימטרי ומושלם. בבוקר בגרסת הפנטזיה, לא משנה מתי את יוצאת, את לא נתקעת בפקקים בדרך לעבודה.
ואיך זה נראה באמת?
ב-5:45 בדיוק השעון המעורר בטלפון מקפיץ אותך ואת מבינה ששעות החסד נגמרו. בן הזוג עוד ישן כמו תינוק, הבוקר לא יהיה קפה במיטה. את יוצאת מחדר השינה וטופחת לעצמך על השכם. תכלס, את גאון, הרעיון לשכן את מכונת הקפה למעלה, בפינת העבודה שבדיוק מחוץ לחדר השינה ולא במטבח הוא רעיון העשור. כך, את הקפה הכי חיוני ביממה את יכולה לקבל מהר ובלי לטרוח לנטרל אזעקה ולרדת במדרגות.
שתי לגימות מהתערובת החדשה, Envivo Lungo, שעושה את מה שהשעון המעורר לא הצליח לעשות, ואת מזנקת למקלחת. עכשיו את כבר ערה וגם בן הזוג בשטח, איפה הילדים? עטופה במגבת ועם מברשת שיניים ביד, את רצה לחדרים שלהם, מתחילה לנער ולזרז וחוזרת בספרינט לחדר שלך. מה תלבשי היום? החולצה שאת הכי אוהבת בכביסה, למכנסיים המחויטים את כבר בקושי משתחלת (זהו, גמרת עם הפחמימות) ושוב נוזל לך המייקאפ והפן לא מסתדר. ברקע נשמעים קולות רמים “מה אתם רוצים בסנדוויץ’?” אבא צועק. המתבגר רוצה את הגבינה שאין, הקטנה לא מצליחה להחליט והיא בכלל עדיין בתחתונים ובשיער פרוע ומלא קשרים, המתבגר שוב שכח דיאודורנט ושיעורים בפיזיקה ואת המיטות הם מסדרים רק אחרי הפעם החמישית שאת צורחת. את חייבת, פשוט חייבת לברוח, כי כבר מאוחר ומסך הווייז מלא קווים אדומים של פקקים.
את נמלטת לעבודה ובזחילה בין צומת רעננה לצומת מורשה נזכרת בלגימת הקפה האחרונה שנותרה בספל. בעיני רוחך את רואה עוגיות שנטבלות בקפה קר. “טירמיסו” את אומרת לעצמך בקול רם, “היום אכין את הטירמיסו המנצח”. עכשיו את כבר מחייכת, האושר הוא פחמימה עם קפאין.
מתכון לטירמיסו המנצח:
מרכיבים:
• 250 מ”ל שמנת מתוקה להקצפה
• 200 גרם גבינת מסרקפונה
• 50 גרם סוכר
• כוס קפה משובח (תערובת Envivo Lungo)
• עוגיות לוטוס
• 1-2 כפות ממרח לוטוס
• קקאו
הכנה:
• מקציפים את השמנת עם מחצית מכמות הסוכר, מניחים בצד ומקציפים את גבינת המסקרפונה עם שאר הסוכר ועם ממרח הלוטוס. מקפלים פנימה את הקצפת ומקררים.
• טובלים את עוגיות הלוטוס בקפה, נזהרים שלא יתפרקו ומרפדים בהן תבנית או תבניות אישיות.
• מכסים את שכבת העוגיות בשכבה נדיבה של תערובת הקצפת והגבינה
• מניחים שכבה נוספת של עוגיות לוטוס טבולות בקפה
• מכסים שוב בשכבה נדיבה של תערובת הקצפת והגבינה
• מפזרים קקאו למעלה
• מקררים לחצי שעה לפחות לפני האכילה ובינתיים שותים את הקפה שנשאר
• לוקחים כפית, עוצמים את העיניים ואוכלים. זה בסדר, מותר לגנוח בהנאה.
** הפוסט נכתב בשיתוף נספרסו
