בהתחלה, נשים הודרו לאחורי האוטובוס בקווי מהדרין, אחר כך נאסרה שירת נשים באירועים וילדות נשלחו לרקוד בחשיכה ועכשיו, ההדרה הפכה להורדה ועל נשים נאסר לעלות לאוטובוס. עד מתי?
כמו עשבים שוטים, תקריות של הדרת נשים צצות לאחרונה בכל חלקה טובה. הדרת נשים לאחורי האוטובוס קיימת כבר מספר שנים, בהתחלה התקוממנו, עכשיו כנראה שהתרגלנו, כל עוד זה מוגבל לקווי מהדרין, כל עוד זה “אצלם” בקווים שעוברים במוקדי אוכלוסייה חרדית, כל עוד זה לא קורה אצלנו, זה לא כל כך נורא (נגיד). אחר כך החלה הדרת הנשים לטפטף החוצה, למרחב הציבורי הכללי. ממש לאחרונה הזדעקנו כאשר נשים לא הורשו לשיר בטקסי יום הזיכרון באוניברסיטת בר אילן ואחר כך היתה הסערה סביב אירוע באוניברסיטת תל אביב, שם בסופו של דבר התאפשרה שירת הנשים. בכל זאת, תל אביב. מיד לאחר מכן סערה נוספת, הפעם על רקע בקשה של סטודנטיות דתיות להדיר את עצמן ולרקוד מאחורי מחיצה במסיבת סטודנטים באוניברסיטה העברית. שם התקבלה החלטה שנויה במחלוקת לקיים הצבעה בנושא ובהחלטת רוב נקבע שלא תהיה מחיצה. לא רק נשים מודרות, גם מילדות לא נחסכת ההדרה, גם אם את ילדה בת 10 שרוצה להופיע באירוע של בני עקיבא ייתכן שיאפשרו רק לאמך ולאחיותייך לצפות בך, או לחילופין, תרקדי בחושך.
סערת ההדרה החדשה אינה בבני ברק או בבני עקיבא, אלא במעוז הישראליות, במה שאמור להיות כור ההיתוך השוויוני ביותר שלנו, צבא ההגנה לישראל. זו לא פעם ראשונה שנשים מודרות בצה”ל, אבל בהחלט מדובר בשיא חדש של הדרה.
בסטטוס שהעלתה בפייסבוק, מדווחת הכתבת הצבאית, כרמלה מנשה:
בשיחה טלפונית הרחיבה מנשה בנושא. המ”כיות והחיילים החרדים נסעו באותה רכבת. בתחנת פרדס חנה המתין אוטובוס צבאי שאמור היה להביא אותן ואותם למחנה 80, אך למרות שהיה מקום בשפע באוטובוס, נאסר על המ”כיות לעלות עליו, חפציהן הורדו והן נאלצו להמתין בחוץ, ביום חמסין, עד שהאוטובוס יחזור לאספן לאחר שהחיילים החרדים הוסעו לבסיס. מפקדם של החיילים פעל לפי הנחיות שקיבל.
יחידת החיילים החרדים במחנה 80 היא יחידה המשרתת בתנאי שירות מופרדים מגדרית. לחיילים החרדים חדר אוכל נפרד והנשקיה והשק”ם פתוחים להם בלבד בשעות מסוימות ביממה, אז נאסר על נשים לשהות שם. ההסעה בה ביקשו המכ”יות לנסוע היא הסעה ייעודית לחיילים החרדים. עם זאת, כיצד ייתכן שאותן חיילות שנסעו עם החיילים החרדים ברכבת אינן יכולות לנסוע איתם באוטובוס אחד? את אותן חיילות שבבני ברק היו מושיבים מאחור בקו מהדרין לא מושיבים בכלל באוטובוס צבאי. מה שמספק בבני ברק, לא מספיק טוב לחרדים לצניעותם במחנה 80.
על גיוס חרדים לצה”ל יש לברך. גם עליהם מוטלת החובה לשרת את המדינה וטוב שהם עושים זאת, על רקע התנכלויות והתמודדויות לא פשוטות מצד החברה החרדית המוקיעה אותם. כמובן שלגיוס חרדים יש גם מחיר. יש לספק להם מזון בהכשר המקובל עליהם, יש לאפשר להם להתפלל ולגלות גמישות ונכונות לאפשר להם לחיות לפי אמונתם. עם זאת, גמישות זו לא צריכה לבוא על חשבון רווחתם של חיילים אחרים, או במקרה זה, של חיילות. לא ייתכן שכל דרך ההתנהלות הצבאית תתכופף לריצוי החיילים החרדים. לא ייתכן שחיילת תישאר לעמוד בשמש ולהמתין לאוטובוס כי חייל חרדי שנוסע בתחבורה ציבורית מעורבת באזרחות אינו מוכן לעשות זאת במקרה זה. מפריע לחייל החרדי שאישה תהיה איתו באותו מרחב? האפשרויות הן שתיים: שיתמודד עם המציאות או שיתכבד ויאפשר לחיילות לנסוע ראשונות וימתין הוא בשמש הקופחת עד לשובו של האוטובוס.
אירוע זה והאירועים האחרים עליהם מדווחת כרמלה מנשה הם בגדר קו אדום. אסור שצה”ל ייכנע לתכתיבים של אוכלוסייה זו או אחרת. על כל חייל לקבל את נהלי הצבא ולהתמודד עם קשיי השירות, תאמינו לי, יש קשיים גדולים יותר מאישה שיושבת איתך באותו אוטובוס.