נשים מתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות: מהפכת אוקטובר מתקרבת

אל כנס “מצטרפות, מתמודדות, מנצחות” הגיעו נשים מכל רחבי הארץ שהחליטו להתמודד בבחירות המקומיות באוקטובר. לקראת הבחירות יש ריח של מהפכה באוויר, אבל הדרך עדיין ארוכה

נשים מהוות כמחצית מהאוכלוסייה, אולי קצת יותר, אבל את נתוני הייצוג הנשי ברשויות המקומיות אפשר להגדיר במילה אחת: מזעזעים.

בבחירות המוניציפליות האחרונות, שהתקיימו בשנת 2013, התמודדו 17,673 איש ואישה לראשות רשויות ולחברות במועצות הרשות. 20% מהם היו נשים. מבין המועמדים והמועמדות שנבחרו, רק 9% היו נשים.

201 רשויות מקומיות וערים ישנן בישראל, מספר הנשים המכהנות כראש רשות כיום הוא 4 בלבד, כ-2% מכלל ראשי הרשויות. נתונים אלה אינם כוללים את המועצות האזוריות, יחד איתן ישנן 257 רשויות ו-6 נשים העומדות בראש רשות.

בבחירות המוניציפליות שיתקיימו באוקטובר 2018, מספר הנשים המועמדות גדול מאי פעם ואי אפשר שלא להרגיש את רוח השינוי באוויר. לשינוי אחראי במידה מסוימת סעיף 7(א)3 בחוק מימון בחירות לפיו סיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה הן נשים, תקבל תוספת מימון מפלגות של 15%, אך מעבר לכך, בעידן שבו יש מספר שיא של נשים המכהנות כחברות כנסת (וגם שם הדרך עוד ארוכה שכן 34 חברות כנסת הן קצת יותר מרבע מכלל חברי הכנסת), קולן של נשים נשמע יותר ויותר גם בזירה המקומית.

המועמדות מגיעות לכנסת

ברוח המהפכה הנשית בזירה המקומית, התקיים אתמול בכנסת כנס “מצטרפות, מתמודדות, מנצחות” אותו יזמה ח”כ עליזה לביא (יש עתיד) יחד עם הארגונים השותפים בקואליציית מקומיות 2018. בכנס השתתפו עשרות נשים מכל רחבי הארץ המתמודדות בבחירות הקרובות ובחדר הצפוף אפשר היה להרגיש את החשמל באוויר.

יאיר לפיד, מרב מיכאלי, שולי מועלם-רפאלי, עאידה תמא סלימאן, יהודה גליק, מאיר כהן, יולי אדלשטיין, יפעת שאשא-ביטון, מיכל בירן, יעל גרמן, נורית קורן ומיקי לוי הם רק חלק מחברות וחברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, שהגיעו, בירכו והביעו את תמיכתם בהתמודדות נשים בבחירות המוניציפליות. בלטו בהיעדרן שרות הממשלה וגם את חברי הכנסת מהסיעות החרדיות לא ראינו שם, כצפוי. אבל אין ספק שמספרם הגדול של חברות וחברי הכנסת שהגיעו ותמכו חיזק גם הוא את התחושה שמשהו אחר קורה כאן, משהו שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו.

מהפכת אוקטובר

ד”ר מזל שאול, מנכ”לית עמותת כ”ן, שיזמה את הקמתה של ״מקומיות 2018״ בשיתוף עם קרנות פרידריך אברט ודפנה, דיברה על “מהפכת אוקטובר” ואכן, השיני הנדרש עד לייצוג שוויוני ופרופורציונלי של נשים, הוא לא פחות ממהפכה. את ניצני המהפכה כבר רואים עכשיו כאשר יותר ויותר נשים מעמידות את עצמן לבחירה, הבחירות באוקטובר יעמידו במבחן את הציבור שיצא לקלפיות ויבחר והתקווה היא ששיעורי ההצבעה יהיו גבוהים ושמועמדות רבות תיבחרנה, לא רק כי הן נשים, אלא כי הן נשים ראויות.

ד"ר מזל שאול: זה הזמן להיות חלק משינוי היסטורי (אלבום פרטי)
ד”ר מזל שאול: זה הזמן להיות חלק משינוי היסטורי (אלבום פרטי)

עם זאת, מהפכה אינה מתרחשת ביום אחד וגם לא בשנה אחת. גם התרחיש האופטימי ביותר לפיו רוב מוחלט של המתמודדות תיבחרנה, לא יביא לתמונה שאפילו מתקרבת לאיזון. שיפור יהיה, אבל הדרך לייצוג שוויוני עוד ארוכה וכחלק בלתי נפרד ממנה, יש לעודד יותר ויותר נשים להתגבר על חסמים חברתיים, תפיסתיים וכלכליים ולהתמודד. פעילותם החשובה של ארגוני קואליציית מקומיות 2018 היא חלק משמעותי מהמשך המהפכה, אבל נדרשת גם פעילות חקיקתית נוספת.

"אנחנו זרוע השטח של מקומיות 2018" עידית סילמן ואור סרי, מקימות "רצות ומשפיעות" שבו חברות נשים מרוב המפלגות (אלבום פרטי)
“אנחנו זרוע השטח של מקומיות 2018” עידית סילמן ואור סרי, מקימות “רצות ומשפיעות” שבו חברות נשים מרוב המפלגות (אלבום פרטי)
הנשים שדרכן ארוכה עוד יותר

הנתונים שהוצגו הצביעו על הלימה בין מעמדו הסוציואקונומי של יישוב לבין הייצוג הנשי ברשות המקומי, כאשר ככל שהישוב שייך לאשכול גבוה יותר, כך יימצאו יותר נשים ברשות וההפך.
אך תת הייצוג הבולט ביותר הוא ללא ספק זה שקיים ברשויות ערביות וחרדיות, כאשר ברשויות ערביות פחות מאחוז מכלל חברי המועצה הן נשים (בהשוואה ל-9% בכלל האוכלוסיה) וברשויות החרדיות לא נבחרה אף לא אישה אחת כחברת מועצה.

הדוברת שהותירה עלי את הרושם הגדול ביותר בכנס שבו דיברו נשים מרשימות רבות, היא אסתי רידר, אישה חרדית הנלחמת על זכויותיהן של נשים חרדיות לייצוג בעריהן ובמפלגות הבית שלהן, כאשר כיום, תקנוני המפלגות החרדיות אינם מאפשרים לנשים להיבחר. לדבריה של אסתי רידר, על אפליה בוטה יש לאסור בחוק.

אין סיבות הלכתיות למנוע מנשים להיות נבחרות ציבור. אסתי רידר (אלבום פרטי)
אין סיבות הלכתיות למנוע מנשים להיות נבחרות ציבור. אסתי רידר (אלבום פרטי)

לפני 100 שנה קיבלו נשים בבריטניה את זכות הבחירה (לא כל הנשים בשלב ראשון), אחרי עשורים של מאבק קשה ואלים. 100 שנה לאחר מכן, לנשים חרדיות בישראל עדיין אין ייצוג.
רידר דיברה על נשים שנסוגו מהתמודדות בגלל איומים ועל הצורך האמיתי לייצוג דווקא במפלגות הבית של החברה החרדית כאשר כיום, חברי הכנסת החרדים פשוט מסרבים לעסוק בכל סוגיה הנוגעת לנשים.

נאדיה חמדאן, יו״ר גליל מרכז של נעמ״ת. במגזר הערבי יש 19 מתמודדות, רק 2 מהן בראש רשימה  (אלבום פרטי)
נאדיה חמדאן, יו״ר גליל מרכז של נעמ״ת. במגזר הערבי יש 19 מתמודדות, רק 2 מהן בראש רשימה (אלבום פרטי)

נאדיה חמדאן, יו״ר גליל מרכז של נעמ״ת, הציגה תמונת מצב קשה גם במגזר הערבי, גברים חוסמים נשים המבקשות להתמודד ודיברה על הצורך בשינוי אמיתי גם שם.

המאבק של רידר וחברותיה ושל נשות החברה הערבית הוא אמנם מאבק על זכויות במגזרים ספציפיים, אך הוא גם מאבק על פני החברה הישראלית כולה והוא חלק בלתי נפרד מהמאבק לשוויון מגדרי בייצוג המוניציפלי ובכלל.

ח"כ עליזה לביא יחד עם מועמדות לראשות רשויות מקומיות מישובים שונים ברחבי הארץ (צילום: תמר מצפי)
ח”כ עליזה לביא יחד עם מועמדות לראשות רשויות מקומיות מישובים שונים ברחבי הארץ (צילום: תמר מצפי)

למרות שהמהפכה טרם הושלמה ושהדרך עודה ארוכה, יצאתי מהכנסת אופטימית, כי את רוח השינוי אי אפשר שלא להרגיש, אבל גם כל אחת ואחת מעשרות הרבות של נשים שראיתי אתמול בכנסת היא אישה חזקה, מרשימה וראויה להתמודד, להנהיג ולהוביל. בהצלחה לכל המועמדות!