שנת לימודים חדשה התחילה ואנחנו, ההורים העובדים, נושמים לרווחה, מוחים דמעה וחוזרים לשגרת העבודה. עד הפעם הבאה לפחות
החופש הגדול שהסתיים זה עתה הוא מעין תקופת מבחן לכל הורה בישראל. הפער בין ימי החופשה המרובים של הילדים וימי החופשה המוגבלים של ההורים מביא אותנו לאלתר פתרונות יצירתיים למצבים בלתי צפויים כמו מחלות של ילדים, של בני הזוג או של ההורים, וכל מצב אחר שמצריך היעדרות מהעבודה, כמו הריונות וכל מה שנלווה אליהם. לכל המצבים האלה יש מענה ברור ומוגדר בחוק וחשוב שנכיר את זכויותינו, נדע למה לצפות ומה לדרוש מן המעסיק.
המציאות שבה אנחנו חיים משתנה, התפיסות שלנו על האיזון בין חיינו האישיים לבין חיינו המקצועיים משתנות ואיתן משתנות גם התפיסות המיושנות שעל בסיסן נחקקו בעבר החוקים הרלוונטיים להורים עובדים. יותר ויותר מעסיקים מכירים בכך שעובד שבע רצון, אחד שחייו מאזנים בין החיים הפרטיים לבין החיים המקצועיים, הוא עובד יעיל יותר, מחויב יותר למקום העבודה ויציב יותר.
לצד התפיסה שעובד אינו רק בעל תפקיד במקום העבודה, אלא גם אדם והורה, מקבלת מקום מרכזי גם התפיסה על תפקיד שני ההורים בתא המשפחתי. מזה זמן רב שנשים אינן נושאות לבדן בעול גידול הילדים וטיפול בבית, ועתה גם המעסיקים וגם המחוקק מתקדמים לקראת שוויון מגדרי וחלוקה שוויונית יותר. את עיקר ההקלה חשות אימהות עובדות.
מצד המחוקק, השינוי הוא לא רק שינוי של חוקים, הוא גם שינוי בשפה שתומך בשינוי בתפיסה. אין עוד מקום לדבר על “משרת אם” כי נכון יותר לדבר על “משרת הורה”; אין עוד מקום לדבר על חופשת לידה כי אם נכון יותר לדבר על”תקופת לידה והורות”.
מה הזכויות של הורים עובדים?
1. ימי מחלה
ימי מחלה שאנו זכאים להם בגלל מחלת ילד או בן זוג באים על חשבון ימי המחלה הצבורים שלנו ובמקרים מסוימים ניתן לבחור לנצל גם ימי חופשה. במקרה של מחלות קשות או מוגבלות, מספר הימים גדול יותר ומותנה בכך שהעובד עובד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות. בכל מקרה שני הורים לא יכולים לקחת ימי מחלה במקביל ואנו זכאים לימי מחלה רק אם בן הזוג גם הוא עובד (שכיר או עצמאי).
עבור ילד עד גיל 16 מקבל הורה 8 ימי מחלה או 16 ימים במקרה של הורה יחיד או הורה שהילד/ה בחזקתו הבלעדית.
במקרה של מחלה קשה, הורה לילד עד גיל 18 זכאי ל-90 ימי היעדרות בגין המחלה הקשה של הילד. במקרה של הורה יחיד, מספר הימים הוא 110.
הורה לאדם עם מוגבלות זכאי ל-18 ימי היעדרות ובנסיבות מסוימות ל-18 ימים נוספים. במקרה זה אין מגבלת גיל של הילד.
ניתן להיעדר עד 6 ימים בגין מחלת בן זוג, כאשר מדובר במחלה שבה בן הזוג תלוי לחלוטין והוא זקוק לעזרה ולטיפול צמודים. במקרה של מחלה ממארת, מספר ימי ההיעדרות הוא 60.
גם ההורים שלנו או של בן הזוג שלנו זקוקים לפעמים לטיפול ואם הם בני 65 ומעלה, יש לנו 6 ימים בשנה שאנחנו יכולים לטפל בהם כאשר הם חולים וזקוקים לעזרה צמודה (אבל לא אם הם במוסד סיעודי).
2. הריון
את בהריון? מזל טוב! זו תקופה קסומה ולא פשוטה ויש המון דברים שאת צריכה לדעת, בין השאר, גם על הזכויות שלך. בראש ובראשונה חשוב לדעת שלמעסיק שלך אסור לפטר אותך בתקופת ההיריון בלי אישור מיוחד ממשרד הכלכלה. כמו כן, אסור למעסיק לפגוע בהיקף המשרה שלך או בהכנסתך. מצד שני, אם את יוזמת בקשה לשנות זמנית את היקף המשרה בגלל מצבך הרפואי, את זכאית לכך ואין צורך בהיתר.
כל מי שהייתה אי פעם בהריון יודעת שאנו נדרשות ללא מעט בדיקות רפואיות. לצורך בדיקות אלה, את זכאית להיעדר מהעבודה ללא ניכוי משכרך. הזכאות היא עד 40 שעות במהלך ההיריון או 20 שעות אם את עובדת פחות מ-4 שעות ביום. שעות אלה אינן על חשבון שכר, ימי מחלה או ימי חופשה.
גם בנושא הריון נשמר עקרון השוויון ועובד שזוגתו הרה זכאי להיעדר עד 7 ימים בשנה בגין בדיקות וטיפולים הקשורים להריון וביום הלידה עצמה כמובן. הגדרת נוכחות בלידה היא מתחילת הצירים ועד 24 שעות מתום הלידה.
טיפולי פוריות
גם למי שמנסה להרות ועוברת טיפולי פוריות רשאית להיעדר מהעבודה לצורך הטיפולים. היעדרות זו נחשבת במניין ימי המחלה וזכות זו חלה גם על גבר שעובר טיפולים. מי שעוברת טיפולים גם מוגנת מפני פיטורים עד 150 יום אחרי תום ההיעדרות לצורך טיפולים ונדרש היתר ממשרד הכלכלה כדי לפטרה.
הפלה
עובדת שעברה הפלה עד לשבוע 26 להריון זכאית להיעדר מעבודתה שבוע ימים או עד שישה שבועות בכפוף לאישור רפואי וחל איסור על המעסיק לפטרה.
שמירת הריון
עובדת שיוצאת לשמירת הריון בת יותר מ-30 ימים זכאית לגמלת ביטוח לאומי בגין תקופה זו. אם נעדרה פחות מ-30 ימים, הימים נחשבים לימי מחלה ובכל מקרה ההיעדרות לא תפגע בזכויות סוציאליות התלויות בוותק.
לידה
ילדת? מזל טוב! עתה בן זוגך זכאי להיעדר עד 5 ימים אחרי לידת התינוק בנוסף ליום הלידה עצמו. אך שימו לב: 3 מתוך ימים אלה הם על חשבון ימי חופשה ועוד שניים הם ימי מחלה.
התקופה שאחרי הלידה נקראת עכשיו “תקופת לידה” ואחרי הלידה את זכאית ל-14 שבועות שבהם תקבלי דמי לידה מביטוח לאומי. אם עבדת אצל אותו מעסיק 12 חודשים ויותר, את זכאית ל-12 שבועות נוספים, ללא תשלום. את תקופת הלידה ניתן להקדים עד 7 שבועות לפני הלידה על חשבון הזמן שאחרי הלידה. אשפוז של עובדת או של תינוקה מזכים את העובדת בהארכה של תקופת הלידה.
החל משישה שבועות אחרי הלידה, גבר זכאי להחליף את אשתו ולצאת לתקופת לידה במקומה. במקרה של מחלה או נכות של בת הזוג שבגינה אינה מסוגלת לטפל בילד זכאי הגבר לתקופת לידה מלאה.
ומה קורה אחרי תקופת הלידה?
עובדת זכאית להאריך את תקופת הלידה מספר חודשים השווה לרבע ממספר חודשי עבודתה אצל אותו מעסיק, אך לא יותר מ-12 חודשים מיום הלידה וההיעדרות היא חופשה ללא תשלום. בתקופה זו לא נצברות זכויות התלויות בוותק. את תקופת החופשה ללא תשלום יכולים בני הזוג לחלק ביניהם אך לא במקביל.
למעסיק אסור לפטר עובדת או עובד למשך 60 ימים לאחר תקופת הלידה או תקופת החופשה ללא תשלום.
שוויון בשכר
כל מי שמועסק אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה ובאותה עבודה או בעבודה שוות ערך, זכאי לתשלום שכר שווה. פער בכוח המיקוח בין עובד ועובדת לא מצדיק פערי שכר. כמו כן, מעסיק מחויב למסור לעובד על פי דרישתו מידע על רמות שכר של עובדים לפי סוגי משרות או דירוגים, מבלי לחשוף פרטים מזהים.
השורה התחתונה
יש כאן הרבה פרטים שחשוב לדעת כדי שזכויותינו לא ייפגעו. לא צריך לזכור הכל, המידע המפורט זמין גם באינטרנט אבל אם יש דבר אחד שאסור לכן לשכוח זה שזה בסדר גמור לעמוד על זכויותיכם. מעסיק שמבין כמה חשוב לאפשר את האיזון בין הבית והעבודה, הוא מעסיק שיעריך אתכם, ושאצלו תוכלו למצוא את סביבת העבודה המיטבית עבורכם.
