ימים לאחר שחשף את סיפור הפגיעה המינית שעבר, הגישו יעקב סלע ונפגעים אחרים תלונה במשטרה. בפוסט מטלטל הוא מספר על טראומת החקירה ועל בריחתו של החשוד מהארץ
מהיום שבו שמעתי לראשונה את סיפרו של יעקב, לפני שנה בערך, הוא לא עוזב אותי. מאז שהוא חשף הכל באומץ רב, בשמו המלא ובפנים גלויות בערוץ 10 בראשית פברואר, אני עוקבת מקרוב אחרי ההתפתחויות ומחכה לשמוע שהתלונות במשטרה שעלו בעקבות השידור יובילו למעצרו של התוקף שביצע מעשים כה מזעזעים ביעקב ובילדים וילדות רבים אחרים.
לקריאת סיפורו של יעקב: יעקב סלע, נפגע תקיפה מינית וגיבור בעל כורחו
מה שקרה ליעקב ולחבריו הוא לא מקרה מבודד וחריג. היום התפרסם מעצרם של 22 חשודים בביצוע עבירות מין בקטינים ובנשים במגזר החרדי בפשיטה שביצעה משטרת ישראל. זאת לאחר שבחקירה התברר שהחשודים טופלו בהליך פנימי בתוך המגזר החרדי ללא שדווח על כל למשטרה או לרווחה.
ביקשתי מיעקב שיעדכן מה קרה עם שייע, אשר תקף אותו מינית, את העדכון שלו אני מביאה כאן במילותיו של יעקב וכמובן באישורו.
“כששייע פגע בך, הוא ניסה להחדיר את איבר מינו לישבנך? אולי ניסה להחדיר אצבע? ולפה שלך?”
שאלות אלה ואחרות היו שאלות שנשאלתי בחקירה המשטרתית על הפגיעה המינית שעברתי בילדותי.
שמי יעקב סלע, אני גר בגבעות איתמר, עובד בייעוץ תקשורת ונמצא באחת התקופות היפות בחיי. לפני חודש וחצי חשפתי בערוץ 10, בפנים גלויות ובשמי המלא, את סיפור הפגיעה המינית שעברתי בילדותי. החשיפה לא הייתה קלה, אך בדיעבד ניתן לומר שהיא היתה אחד הדברים החשובים שעשיתי בחיי. זרם הנפגעים שפנו אלי בעקבות החשיפה עם סיפורים דומים לא פוסק עד היום. לשמחתי שלושה מהנפגעים אף אזרו אומץ והסגירו את הפדופילים שפגעו בהם או בילדיהם.
ונשוב לחקירה. החוק בישראל קובע כי במקרה שלי ושל חברי חלה התיישנות על עבירות המין שבוצעו בנו בהיותנו ילדים. בליל החשיפה קיבלתי טלפון לא מפתיע. על הקו היה שכן מהעבר שסיפר כי שייע ביצע גם בו מעשים מגונים. בדיקה קצרה הראתה שגילו של השכן קובע כי על העבירות שביצע בו שייע לא חלה התיישנות. לאחר מאמצים מרובים ושיחות לתוך הלילה כאשר אני מבטיח לו שהוא אינו עומד להיחשף הסכים השכן להתלונן. סיכמנו שכבר יום למחרת ניגש שלושתנו לתחנת המשטרה במגרש הרוסים ונגיש תלונה על הפגיעה המינית שחווינו בילדותינו.
כאשר הגענו לתחנת המשטרה קיבל אותנו החוקר בסבר פנים יפות. הוא אומנם לא ראה את הכתבה, אך הצהיר שככל שהדבר תלוי בו “הוא יעשה הכל על מנת שהפוגע ישלם מחיר”.
פעמים רבות שמעתי נשים שנפגעו שמתארות את חקירתן במשטרה כפגיעה נוספת. אומנם קשה לי להשוות אך יצאתי מהחקירה עם תחושת חילול נוראית.
לאחר שמסרתי את העדות (בערך חצי שעה) בה פירטתי לפרטי פרטים את כל מה ששייע ביצע בי, ביקש החוקר לשאול מספר שאלות. בחיי שאני לא מאחל לשונאים שלי להיות במעמד כזה. השאלות היו פולשניות וביקשו לשחזר את תחושותיי ברגעים בהם נפגעתי. הייתי צריך להסביר לחוקר את ההבדל בין התחככות הפוגע באיבר מינו בישבני, לבין הניסיון לחדירה שלא היה, וכמובן השאלה המקוממת “מדוע לא התנגדת?”. באותם הרגעים שנאתי את עצמי. הרגשתי כל כך חשוף ומחולל עד שלא הבנתי מדוע עוללתי זאת לעצמי.
עדות נוספת לרמת החילול אותה חשים הנפגעים ניתן לקבל מחקירתו של חברי “יוסי”, שהופיע אף הוא בכתבה בערוץ 10, אך לא חשף את פניו וזהותו, שהסתיימה כאשר הוא מקיא את נשמתו ולא מסוגל לפרט עוד את הפגיעה בו.
כאשר שאלנו בסיום החקירה מה ניתן לעשות על מנת לוודא ששייע לא יברח מהארץ אמר לנו החוקר בהתנשאות “לכו ללמוד להיות חוקרים, תתגייסו למשטרת ישראל, ואז תיגשו לבית המשפט ותבקשו צו איסור יציאה מהארץ”. לשאלתי אם הוא רומז שהוא יעשה זאת הוא ענה “כן”.
עוד אירוע מהחקירה שעוד לא החלטתי אם הוא מצחיק או עצוב היה כאשר ביקשתי להעביר הקלטה, בה מודה הפוגע בשורה של עבירות מין אותן ביצע, כשהאחרונה בוצעה לפני כארבעה חודשים על ילדה בת 9 שנים. החוקר אמר שהוא ישמח לקבל את ההקלטה אך אני חייב להביא לו אותה על דיסק, כל בקשותיי לשלוח לו את ההקלטה במייל, או להעביר אותה בדיסק-און-קי נדחו על הסף.
ומה עם שייע, אתם שואלים? כשבוע לאחר החשיפה הוא ברח מהארץ. המשטרה מפילה את זה עלי, לטענתה “המתלונן ניהל את ענייניו בתקשורת”. ההוכחות אותן סיפקתי, העדויות להן דאגתי, לא הספיקו למשטרה על מנת להוציא לשייע צו עיכוב יציאה מהארץ. אני חייב לציין כי התחושות הן קשות, הידיעה כי שייע ברח לקהילה סגורה אחרת אינה נותנת לי מנוח כיוון שאני מלא בפחד ששייע יתקוף ילדים נוספים במקום בו הוא מסתתר. אך דבר אחד אני יכול להבטיח, אני אעשה הכל על מנת להביא את שייע לארץ ולמצות עמו את הדין.
תגובתו של יעקב למעצר 22 החשודים: