קודם פריז, עכשיו גם תל אביב. גל ההתייקרויות עורר מחאה בהשראת מחאת האפודים הצהובים בצרפת. ביום שישי נעצרו פעילים בהפגנות שהתקיימו במספר מוקדים והציבור נקרא להוריד את השאלטר
הידיעות מהימים האחרונים על גל התייקרויות במחירי החשמל, המים, מוצרי מזון, חבילות הסלולר והארנונה, עוררו גל מחודש של מחאה בהשראת מחאת האפודים הצהובים בצרפת וביום שישי האחרון יצאה המחאה לרחובות במספר מוקדים ברחבי הארץ. אל מוקד המחאה העיקרי, מול קרית הממשלה בתל אביב, הגיעו כאלף מפגינים.
האצבע המאשימה על עליות המחירים מופנית כלפי מדיניותו הכלכלית של שר האוצר וכלפי ראש הממשלה אשר מצא בקופת המדינה כספים עבור מטוס שעלותו המריאה מהערכה ראשונית של 175 מיליון שקל לעלות של 729 מיליון שקל, כספים לתקצוב ישיבות, כספים להעלאות שכר לחברי הכנסת והשרים, אך לא לחוקים אשר יטיבו עם השכבות החלשות. מתווה הגז, שבמקום שיתרום להורדת מחירי החשמל, מעשיר רק את בעלי העניין, בעוד שמחירי החשמל מאמירים ב-8 אחוזים ויותר מעורר אף הוא את זעם הציבור.
פעיל בשם דוד מזרחי פתח בשבוע שעבר קבוצת ווטסאפ וטלגרם לארגון המחאה, בהמשך נפתחה גם קבוצת פייסבוק שבה חברים, נכון להיום, קרוב ל-12,000 איש. אל המחאה הצטרפו פעילים מוכרים, ביניהם אור-לי בר לב ממחאת הגז ושי כהן מהברית האזרחית.
אל ההפגנה ביום שישי, הגיעה המשטרה ערוכה במחסומים מסיביים, 10 פעילים נעצרו ועל פי דיווחים מהשטח, השוטרים גילו יד קשה במיוחד כלפי המפגינים ואף נקטו כלפיהם באלימות לא מידתית. האם מאחורי היד הקשה של המשטרה עומדת הנחיה מלמעלה להשתיק את המחאה במהירות האפשרית? בתקופה זו, הרוויה מחאות ציבוריות, הכל אפשרי.
בני וגנר:
ציון, הלא תשאלי לשלום “עצורייך”?
יום קשה עבר היום על מדינת ישראל.
אחד הימים הקשים ביותר, מבחינה חברתית מוסרית ומההיבט של זכויות אזרח בסיסיות,
כגון הבעת מחאה מפני העלאת מחירים והתייקרויות הצפויות לדרדר יותר את מי שכבר נמצאים על פי המורד הכלכלי, ולמוטט סופית את אלה אשר הייאוש הנו מנת לחמם, כי הצלחת ריקה.
היום הוא יום הכתרת הארדואניזציה במדינת היהודים. לכל אלה שעלינו ארצה בתקווה אחר סבל של דורות, לבנות פה חברה חדשה ונאורה נאמר מעתה: סלאח, פה זה ארץ טורקיה.
הדמוקרטיה נגמרה ואיננה.
הנדנדות מוסיפות לנוד, הון שלטון, מדינת משטרה ביחד. הציבור, העם, לחוּד. עזוּב, מופקר. נטוּש. מוכּה, מושפל, מבוזה. מנודה מכוח ההשפעה והשליטה על הנעשה עִם ובחייו.
היום שוטרים היכו, התעללו ועצרו אזרחיות ואזרחים הגונים, לוחמי צדק, אכפתיים, גיבורים, אמיצים, בעלי רוח עַז וחזון לחיות במדינה נורמטיבית ומיטיבה עם כלל יושביה ובניה.
במה הם פשעו שכך נהגו בם? בהתנגדות לגזרות? לא. הם “פשעו ” בהפניית זרקור על הכשלון המוחץ של הממשלה הזו, לא רק בביטחון, אלא גם בכלכלה.
מבחינת השלטון, ההפגנה היום סיכּנה את התעמולה הזולה והערמומית, השוטפת סדרתית את מוחו של הציבור, ש-89% מהאוכלוסיה מרוצים.
האמת רחוקה מזו, כמרחק הממשלה מנזקקיה. מעל מיליון אזרחים בישראל, אבודים. בלי מדינה המהווה “כי לנו אם ואב”. הם יתומי נתניהו.
בתמונות: חברים לדרך, המעלים קול הדרישה לצדק, אשר ביום הארור הזה, לדאבון הלב, היו למטרת הטרור השלטוני.
צילום: Nadiv Varsano© נדיב ורסנו
#די_לביביזם
שי כהן “המצליף”:
סיפור קטן על הפגנה גדולה. אתמול השתתפתי בהפגנת האפודים הצהובים. הימין ממהר לתקוף אותה ולצייר אותה כהפגנה של שמאל לבן ושבע, אז הסיפור הבא מוקדש לימנים.
יצאתי מביתי בעוטף עזה (לא מצפון ת”א) שמתי בווייז מגדלי עזריאלי והגעתי למקום. התקרבתי לחניון התת קרקעי וקידם את פני השומר.
השומר היה בן לעולי אתיופיה שאני מעריך את גילו כצעיר בשנות ה-20 לחייו.
בגלישה איטית עם הרכב הגעתי אליו ופתחתי את החלון. הוא הביט בי בצורה מוזרה והיה נראה שמשהו מעיק עליו.
“יש לך נשק?”, שאל.
“כן”, עניתי והגשתי את הרישיון.
הוא החזיר לי את הרישיון, הכנסתי אותו לארנק אבל עדיין חשתי שמשהו שצריך להאמר לא נאמר.
הכנסתי את הרישיון לארנק מרגיש קצת לא בנוח ממבטו מתאפק והתחלתי לנסוע.
“תגיד” הוא אמר ואז השפיל מבט וחייך חיוך מבויש…..
“באת להפגנה?”
“כן”, שוב עניתי.
“הלוואי ותצליחו”, הוא סינן כמעט בלחש, גרר את גופו בעייפות וחזר לעמדת השומר שלו.
זה גמר אותי, הרגשתי שבשתי מילים אלו הוא תמצת לי את כל סיפור חייו כאזרח מוחלש.
הבטתי בו עם כאב מתפשט בבטן ואז הבנתי כמה חשוב שבאתי, שיש אנשים אמתיים שנושאים את עיניהם אלינו שנצליח להיות פה לחלשים שאפילו להפגין בשישי הם לא יכולים כי הם עובדים בשמירה
המפגינים קוראים: “לא נוותר, לא נוותר. ממשלה עושקת, משחדת, אשר גובה מחירים כאלה. נגיד לממשלה עד כאן. לא ניתן לכם יותר. אנחנו לא מפחדים מכם”.
במקביל ליציאה לרחובות, כאשר מתוכננות נפגנות נוספות בהמשך, במוקדים שונים ברחבי הארץ, באה המחאה לידי ביטוי בסטיקרים שהודבקו על מוצרי חברות שהעלו את מחירים מוצריהן וכן בקריאה לאזרחים להוריד מדי ערב ב-20:00 את השאלטר למשך 5 דקות ולהחשיך את הבתים במחאה על עליית מחירי החשמל.
ומה קורה בממשלה? נראה כי המחאה גורמת שם לדאגה והשרים מצהירים על צעדים שונים לבלימת ההתייקרויות, בניסיון להרגיע את הציבור. שר האוצר, משה כחלון, פועל לשינוי נוסח חישוב החשמל כדי למנוע את ההתייקרות והודיע שלא יעלה מכסים על מוצרי צריכה, שר הכלכלה, אלי כהן, הציע כ-18 מיליון פיצוי למאפיות תמורת ויתור על ההתייקרות בשיעור 3.4% במחיר הלחם המפוקח (לחם אחיד, לחם לבן וחלה). המאפיות עוד לא הסכימו להצעה וביקשו להוציא את סוגי הלחם מפיקוח או לקבוע להם מחירי מינימום, אך שר הכלכלה סירב והבהיר שיפעל לשינוי חיקה כדי למנוע את ההתייקרות.
