את אישה חזקה, עצמאית ומגובשת, עליך לא עובדים ואף אחד לא חולם שלא לספור אותך, נכון? ברור! אז מה את עושה ב-17.3? מה שתרצי, מיד אחרי שתעברי בקלפי
למה הפעם חשוב במיוחד להצביע?
כי משהו חייב להשתנות. עכשיו. כי הגיע הזמן לשלוח הביתה את המנותק עם טקטיקות ההפחדה והחיבה לחיים הטובים על חשבוננו, להבין שממש לא רק הוא יכול ושאם רק נרצה, זה לגמרי בידינו.
ללכת לקלפי? אולי… נראה… אני רק קול אחד…
קול אחד שלך ועוד אחד שלה ועוד קול של השכן ממול… מתוך כ-5.6 מיליון בעלי זכות בחירה, מימשו את זכות ההצבעה בבחירות האחרונות 3.8 מיליון אנשים בלבד. מיליון נשים ו-800,000 גברים לא מימשו את זכותם. יותר מפי 2 אוכלוסייתה של ירושלים, למשל. אל תתני לזה יד.
מה קורה כשאת לא בוחרת?
קודם כל, הדעות שלך לא באות לידי ביטוי. יותר מזה, הדעות להן את מתנגדת מקבלות כוח רב יותר ועוד יותר מזה – עם כל קול שהולך לאיבוד, לקולות האחרים יש משקל גדול יותר. אם את לא מצביעה, לא רק שאינך משפיעה, לא רק שאת נותנת לאחרים להחליט בשבילך, את גם נותנת יותר כוח יחסי לקול של אנשים שדעותיהם מנוגדות לחלוטין לשלך.
אין לי זמן
יום הבחירות הוא יום שבתון. לא עובדים, רוצה לטייל? בבקשה. צאי לקלפי מוקדם, לפני שיש תור, הצביעי ושאר היום כולו שלך. זה לוקח פחות זמן מהישיבה בפקקים של הבוקר.
והילדים? שיבואו גם ולמדו שיעור חשוב בדמוקרטיה, זו הזדמנות מצוינת, לא?
קצת טריוויה:
לנו זה אולי נראה מובן מאליו, אבל לא תמיד היתה זכות בחירה לכולם ונשים במיוחד נאלצו להילחם מלחמה קשה וגם אלימה למען זכות בסיסית זאת. המדינה הראשונה שנתנה לנשים זכות לבחור (אך לא להיבחר) היתה ניו זילנד, בשנת 1893. בארה”ב זה קרה ב- 1920 ובאנגליה ב-1918. בצרפת, אם המהפכה, זכו נשים לבחור רק ב-1944 ובשוויץ חיכו עד 1971 (!!). המדינה האחרונה מבין המדינות בהן מתקיימות בחירות שנתנה זכות בחירה לנשים היא סעודיה, ב-2011.
אבל אין במי לבחור…
בבחירות הקודמות, בינואר 2013, התמודדו 34 מפלגות לכנסת, המון, יותר מדי. כיום אחוז החסימה עלה וסביר שיהיו פחות מפלגות, אבל עדיין, המבחר גדול מאוד, יש משהו בשביל כל אחד.
איך בכלל מחליטים?
קודם כל מסננים – מה לא מתאים לך בכלל? מפלגות חרדיות? ערביות? מפלגות בקצוות המפה הפוליטית? מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה?
עכשיו שאלי את עצמך מה חשוב לך – כלכלה? מדיניות חוץ? חינוך? ביטחון? רווחה? האם את מגדירה את עצמך כסוציאליסטית? כקפיטליסטית? האם את שמאלנית, ימנית או שייכת למרכז? על מה את מוכנה להתפשר ועל מה לא? זכרי שאף מפלגה אינה מושלמת.
הלאה – המועמדים – מה חשוב לך במנהיג? על מי את סומכת? מיהם חברי הרשימה? האם את מוכנה לבחור במי שישב בכלא או נחשד בשחיתות? האם חשוב לך לבחור במפלגה שיש בה ייצוג לנשים? לדתיים? לסקטורים מסוימים? עשי מאמץ והגיעי לחוג בית. אין כמו התרשמות ישירה, פנים אל פנים.
ולבסוף – מה הם עשו? אם הם ישבו כבר בכנסת, האם הם טרחו להגיע לישיבות ולוועדות? האם השתתפו בהצבעות? העלו הצעות חוק? קידמו נושאים שחשובים לך? או שאולי הם רק חיממו את הכיסא? אם אלה פנים חדשות – מה הם עשו קודם? מה מניע אותם לרוץ לפוליטיקה ומה הם מחדשים? במה הם שונים מאחרים?
בחירה מהבטן
לפעמים נלך על המועמד שבא לנו טוב בעיניים בלי שנדע למה ונתרחק מזה שפשוט לא עושה לנו את זה, ככה. בכל זאת, כדאי למצוא את הסיבות המוצקות לבחירה שלנו. הנה למשל הסיבות שאני מניתי לבחירה האישית שלי.
ב-17.3 צאי לקלפי לבחור. זו זכותך החוקית וחובתך לעצמך ולילדייך. את יודעת מה טוב בשבילך ובשבילם, אל תתני לאף אחד לא לספור אותך, בעיקר לא לעצמך.
תצביעי! אחרת אף אחד לא יספור אותך.
