דקות ספורות של הכנה, ביקור קצר בתנור ויש לכם גרנולה ביתית טעימה במיוחד, בדיוק כמו שאתם אוהבים. זה כל כך קל שזה מצחיק
כבר שנים שמדי פעם אני מחליטה שהגיע הזמן להתנסות בהכנת גרנולה ביתית, אבל תמיד נסוגה מההחלטה ברגע אחרון כי זה נראה לי מסובך ולא באמת שווה את המאמץ כשיש מבחר גדול כל כך של גרנולה שאפשר פשוט לקנות. אבל אז אני מוצאת את עצמי עומדת מול מדף הגרנולות בסופר מרקט, בוחנת סוגים שונים, קוראת רשימות מרכיבים ובדרך כלל יוצאת משם בידיים ריקות כי בסוג עם תמהיל האגוזים שנראה לי היה המון סוכר, בזו שמומתקת עם סילאן אין אגוזי לוז שאני כל כך אוהבת ובזו שישבה גם סילאן וגם אגוזי לוז יש גושים מוזרים שלא נראים לי.
ואז הגיע היום שבו מצאתי את עצמי בחנות, מול מיכל גדול של שיבולת שועל מלאה והחלטתי שהפעם אני הולכת על זה, כי מה כבר יש לי להפסיד? ספוילר: יצאה גרנולה מצוינת, הכי טובה שטעמתי אי פעם והכי חשוב: מדויקת לטעם שלי.
הכנת גרנולה היא תהליך פשוט להפליא. מערבבים 400 גרם שיבולת שועל (רצוי מלאה) עם רבע כוס שמן זית, מוסיפים קורט מלח ואז בוחרים את התוספות. אני הוספתי גרעיני חמניה, גרעיני דלעת, שברי אגוזי מלך, דקדים שלמים ושבבי שקדים, רצועות קוקוס לא ממותקות, שברי אגוזי לוז ואגוזי ברזיל, צימוקים וחמוציות. את הצימוקים והחמוציות אפשר להוסיף גם אחרי האפיה, אם רוצים שישמרו על לחות. כמה שמים מכל דבר? אי אפשר באמת לתת כמויות, הכל לפי העין עד שמגיעים לאיזון שהכי מתאים לכם.
אחרי שמערבבים את המרכיבים, הגיע הזמן להמתיק. אפשר להשתמש בדבש, בסילאן או בסירופ מייפל (תעשו טובה, תשקיעו בדבר האמיתי). צריך מספיק מהמתוק והדביק הזה כדי לכסות את כל התערובת, אבל לא יותר מדי. אני לא אוהבת מתיקות רבה מדי ולכן נזהרתימ אוד שלא להגזים בכמות. כמה שמתי? שוב, לפי העין.
את התערובת מניחים על תבנית אפייה, מפזרים אותה לשכבה דקה ומכניסים לתנור שחומם ל-170 מעלות למשל כ-20 דקות. שימו לב שהתערובת תהפוך לקלויה בלי שתשחים יותר מדי. מדי פעם אפשר לערבב קצת את התערובת.
בסיום האפיה משאירים את התערובת להתקרר בתנור חצי פתוח ורק אחרי שהתקררה לחלוטין, מעבירים לקופסה אטומה.
