ציוץ של יו”ר אתר סלונה, שירה מרגלית, על יחס משפיל לו זכתה בתה, מדריכת צנחנים, עורר הד תקשורתי עצום והחזיר לחזית הדיון הציבורי את סוגיית ההדתה והדרת הנשים בצה”ל
אתמול פרסמה שירה מרגלית, יו”ר אתר סלונה, ציוץ שבו סיפרה כיצד צנחנים שהשתתפו בהדרכה שהעבירה בתה, מדריכת צניחה, הפנו לה את הגב בעת ההדגמה.
על פי הודעת דובר צה”ל: “במהלך אימון קורס הצניחה של חטיבת הצנחנים הדגימה מדריכה תרגיל לחניכים של מחלקה המורכבת מבני ישיבות. כשלושים חניכים שלא רצו לצפות בהדגמה שבוצעה ע״י חיילת, סובבו את ראשם. בעקבות האירוע התקיימה שיחה עם החניכים ובה הבהיר להם מפקדם כי על פי פקודות צה״ל לא תהיה הפרדה בין מדריכים למדריכות בשום שלב בהכשרת הצניחה וחניך שינהג בחוסר כבוד כלפי מדריכות לא ימשיך בהכשרה. צה״ל הינו צבא עם ממלכתי ואחדות שורות הצבא מודגשת בכל סוגי הפעילויות ללא הבדל דת, גזע מין. צה״ל רואה חשיבות במימוש ייעודו של צה״ל תוך שימת דגש על ראייה שוויונית וממלכתית”. בהודעה של איגוד ישיבות נמסר שהמפקדים הם אלה שהעמידו את החיילים בשלשות עם הגב למדריכה.
כך או אחרת, אין עורר על עובדה בסיסית אחת: מדריכה הגיעה לבצע את תפקידה וחיילים הגיבו בהפניית גב משפילה, פשוט כי היא אישה.
האירוע מציף שוב לא רק את קיומה של תופעת ההדתה והדרת הנשים מצה”ל, שכבר אי אפשר להתעלם מקיומה, אלא בעיקר את השאלה איפה עובר הקו בין מה שסביר שהצבא יעשה כדי לכבד את עקרונות חייליו לבין מה שלא סביר ושגורר פגיעה באוכלוסיות אחרות (בדרך כלל נשים) או בצורכי הצבא ובתפקודו.
החיילים שהפנו את הגב למדריכת הצניחה נועה חליוה לא היו חיילים חרדים, אלא חיילי הסדר מהציבור הדתי לאומי, ציבור שמאז ומעולם היה חלק משמעותי ובלתי נפרד מצה”ל, ציבור שעד השנים האחרונות העמיד את צורכי צה”ל בראש סדר העדיפויות. אבל בשנים האחרונות, מגמת ההקצנה (“ההתחזקות” או “התחרד”לות”) בציבור הדתי באופן כללי, מחלחלת גם לצה”ל ואיתה תופעת ההדתה וההדרה.
ישנם הטוענים שהסערה התקשורתית חסרת התקדים היא תוצאה של העובדה שמדריכת הצניחה נועה חליוה היא בתם של שירה מרגלית, אשת תקשורת מוכרת ושל ראש אגף המבצעים, האלוף אהרון חליוה, אבל גם אם זהותם של הוריה נתנה “דחיפה” ראשונית להפצת הידיעה, הסערה התקשורתית והציבורית מעידה על כך שהציבור החילוני מאס בדרישה לגלות סבלנות, שוב ושוב ושוב, לדרישות הולכות וגוברות של הציבור הדתי, בין אם בהקשר של הדרת נשים והדתה בצה”ל, או בהקשרים אחרים כגון הדתה במערכת החינוך, חוק המרכולים, שליטתה הטוטליטרית של הרבנות בתחום הנישואים והגירושים, היעדר תחבורה ציבורית בשבת ועוד תחומים בהם הציבור החילוני הוא שנדרש שוב ושוב לוותר, להבין, להתחשב ולהתכופף.
אתמול זו היתה חיילת שנאסר עליה לשיר או חיילת שנאסר עליה ללבוש חולצה לבנה או להתאמן בבגדי ספורט קצרים והיום זו חיילת, במדים, שחיילים מפנים לה את גבם בזמן הדגמה. מבלי משים הגדרת ה”צניעות” הולכת ומתרחבת וכוללת דברים שמעולם לא נחשבו לבעייתיים ומה שנפגע, בשורה תחתונה, אלה לא רק רגשותיה של חיילת צעירה, אלא הכשרתם המבצעית של חיילים שאולי יימצאו את עצמם מחר בקרב, כשהידע לו הם נדרשים נמצא אי שם מאחורי גבם.
סרטון שהפיקה שדולת הנשים בישראל עם עדויות של חיילות על תופעת ההדתה וההדרה
סוגיית שילובם של חיילים חרדים ודתיים לאומיים בצה”ל היא סוגיה מורכבת של מציאת האיזון הנכון בין כיבוד צורכיהם האמיתיים של חיילים אלה לבין עקרון השוויון. אסור להגיע למצב שבו היענות לדרישות (ההולכות וגדלות ומקצינות) של ציבור החיילים שומרי המצוות יבוא על חשבון ציבור הנשים (או כל ציבור אחר) בצה”ל והמצב שבו צורכי דת גוברים על צרכים מבצעיים ומקצועיים, הוא לא פחות ממסוכן.
נשים הן חלק בלתי נפרד בצה”ל וחלק חיוני ממנו. בעידן שבו יותר ויותר נשים מתגייסות לתפקידי לוחמה ויותר ויותר נשים משרתות בתפקידים בכירים, אסור לשתוק לנוכח הדרתן והרחקתן של נשים.
אין תחליף לשיח כדי למצוא את הפתרון לדו קיום שבו כבוד הדת לא יבוא על חשבון כבוד האישה.
